קריאת שמע

עיי"ע בית הכסא. הספד. העוסק במצוה. הלוית המת. מי רגלים. ערוה. צואה. שיכור. תנחומין.

א: ח, א (בלא ציצית). כה, א (הקורא ק"ש בלא תפילין). לח, ו-ז (העוסק במצוה פטור מק"ש). מו, ט (בק"ש שאומרים בשחר, יתכוין לא לצאת אא"כ ירא שהצבור יעבור זמן ק"ש. זכירת יצי"מ יסמוך על פסוד"ז. ק"ש מה"ת פסוק ראשון, פרשה ראשונה, או גם והי' אם שמוע). מט, א (בע"פ). נב, ב (כשמתאחר לביהכ"נ ומדלג, יתפלל עם הצבור אף שאין ק"ש עם הצבור). נח, א (ק"ש מה"ת פסוק ראשון, פרשה ראשונה, או גם והי' אם שמוע, אבל לא פרשת ציצית). ס, ה (כוונת הענין בפסוק ראשון. כוונה לצאת בכל מה שהוא מה"ת). סא, א-ב (באימה יראה רתת וזיעה, וא"צ מעומד. כפרוטגמה חדשה. כחדשים). סא, ג-ד (השלמה לרמ"ח תיבות. ה' אלקיכם אמת. טו ווי"ן. אל מלך נאמן. האומר שמע שמע, אמת אמת, משתיקין). סא, ה (פסוק ראשון בקול רם. יד על הפנים). סא, ו-ז (המאריך באחד. ז' רקיעים וארץ וד' רוחות. הטית הראש). סא, ח (שמע שמע משתיקין. חזרת הפסוק או התיבה). סא, יג (ברוך בחשאי). סא, כג (בטעמים). סא, כד (למשמש בציצית ותפילין). סא, כה (בקול או בלחש. היחיד אינו יוצא בשמיעה). סב, ב (בכל לשון, והוא שמבין הלשון). סב, ג (בהרהור). סג, א (בין עומד בין יושב. מושכב על צדו). סג, ב (כשיושב לא יקום לק"ש). סג, ג-ד (כשהולך יעמוד, עכ"פ בפסוק ראשון). סג, ה (כוונה בפסוק ראשון ובשכמל"ו. בפעם הב' – בלחש. למפרע). סג, ו (מתנמנם). סג, ז-י (בפרשה א' לא ירמוז כו' ובפרשה ב' מותר לצורך מצוה או מלאכה. אומנין. כתף). סד, א (למפרע לא יצא אם הוא בסדר הפסוקים). סד, ב-ד (טעה חוזר לראש הפסוק שאפשר שטעה בו). סה, ב-ג (אמירת פסוק ראשון עם הצבור). סז, א-ב (ספק קרא ק"ש, או פרשה ב', יחזור ויקרא בברכותיה. ובפרשה ג', תלוי אם אמר פסוק של יצי"מ). ע, ג (הכונס בתולה בג' ימים הראשונים). ע קו"א ב (אכילה קודם ק"ש). עא, ו (בד"א של מת או קבר ובתוך בה"ק). פג, ג (קרא במקום שאסור מד"ס חוזר וקורא. במקום שהוא ספק – יצא). צד, ז (כוונה בפסוק ראשון). קא, א (כנ"ל). קו, ד (תורתו אומנתו מפסיק לק"ש וברכותיה ולא לתפלה. מלמד לאחרים יקרא פסוק ויזכיר יצי"מ). קח, ג (אם יש לה תשלומים). קכח, מב (מה"ת פסוק ראשון או פרשה ראשונה). קפג, יד (מפרק שני ואילך צריך כוונה אבל מלאכה לא מנעו). קפה, ב (שמע, בכל לשון שאתה שומע, כלומר מבין. בפסוק ראשון, ומכאן ואילך מצות קריאה). קפה, ג (ודברת ולא בהרהור). קפה, ה (אם השתוי מותר בק"ש וברכותיה). פסקי הסדור תרכא ד"ה בק"ש (השלמה לרמ"ח תיבות – ה' אלקיכם אמת).

ד: תקצא, יא (אחד שבשמע ענינו מלכות, ולכן משלימין בו פסוקי מלכיות).

ברוך שם

א: כה, כג (אחר ברכה לבטלה). סא, יב (ג"פ בסיום תפלת נעילה). סא, יג (בחשאי). סג, ג (ביוה"כ מעומד). סג, ה (קבלת מלכות שמים. כוונה). רו, יג (אחר ברכה או הזכרת שם שמים לבטלה). לוח ברה"נ ו, י (כנ"ל). סדר ברה"נ ט, י (כנ"ל).

ד: תריט, ט (כל השנה בלחש, ביוה"כ בקול רם). תרכג, י (בסיום תפלת נעילה).

ברכות ק"ש

א: מז, ו (מתי פוטרת ב. אהבת עולם את ב. התורה). נח, ו (ב. יוצר משיכיר). נח, ח (קרא בלא ב. לא הפסיד ברכותיה). נח, י (שלא בזמנה מתי קורא בב.). נט, א (שבע ברכות לק"ש. טעה בברכת יוצר מתי יצא. כשלא יצא יאמרנה אחר תפלת י"ח). נט, ד (הש"ץ מוציא הצבור אפילו הבקי, ומ"מ יש לומר הב. בעצמו. אינם ב. המצות). נט, ה (עניית קדוש ועניית ברוך חשובה כסיום ב. לענין טעה הש"ץ). נט, ו (אור חדש כו'). ס, א (ב. שניה אהבת עולם או אהבה רבה. אינה פותחת בברוך). ס, ב (אין מעכבות ק"ש. אינן ב. המצות). ס, ג (סדר הב. אינו מעכב). ס, ד (זכירות בב. ק"ש). סה, א (שהה באונס כדי לגמור כולה). סה, ב (אמירת פסוק ראשון של שמע עם הצבור באמצע בק"ש). סו, יב (אמת ויציב – יצי"מ. אמת ואמונה – צפיה לגאולה. פרטים המעכבים בהם). סז, א (גם כשקורא ק"ש מספק יקרא בב.). סט, א (סדרן אינו מעכב). קח, ד (אין להם תשלומים). קפה, ב (כ"א מצוה בפ"ע. אין כוונה של זו מועלת לזו). קפו, ג (אין הקטן מוציא הגדול).

ב: רסז, ב (כשמתפלל ערבית ליל שבת מבעוד יום, וק"ש בלילה, מתי יאמר בק"ש). רצג קו"א א (כנ"ל, וכשהולך לדבר מצוה במוצ"ש ומתפלל מפלג המנחה ולמע').

ה: ת"ת ד, ה (אינה נדחית מפני ת"ת של תורתו אומנתו).

הפסק

א: נא, ה (בין הפרקים ובאמצע הפרקים). נג, ג (שהה באונס כדי לגמור כולו). נט, ד (יסיים הברכה ויענה אמן אחר הש"ץ. אם עונים אמן אחר ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה). סה, א (שהה באונס כדי לגמור כולו). סו, א (בין הפרקים שואל שלום מפני הכבוד ומשיב מפני דרכי שלום, ובאמצע פרק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד). סו, ב (אמצע פסוק ואמצע ענין. לקדיש כו' יפסיק גם באמצע ענין ויחזור לתחלת הפסוק). סו, ג (ברכת הציצית ותפילין בין הפרקים). סו, ד-ה (מה יפסיק בקדיש קדושה ברכו ומודים באמצע פרק. ברכת רעמים). סו, ו (עליה לתורה בכהן ובישראל). סו, ז (אלו בין הפרקים). סו, ט (לא יפסיק באמצע ברכה בעניין אמן של ברכה זו מהש"ץ). סו, י (לענות קדיש וקדושה ימתין לפני שירה חדשה). סו, יא (באמצע פרק יברך על התפילין וילבש הציצית, ובין גאולה לתפלה ילבש התפילין ולא ציצית). סח, א (פיוטים בברכות ק"ש. השוהה בפיוטים כדי לגמור כולה. הרהור בד"ת). עח, א (שתתו מי רגליו והפסיק כדי לגמור כולה חוזר). עח, ב (אין לחשוש במה שישהה ויצטרך לקרוא ב"פ, משא"כ בתפלה). קיב, א (פיוטים בברכות ק"ש). קפג, יא (ודברת בם שיש לך רשות לדבר בם דבר אחר, מפני היראה והכבוד. וכן בברכות ק"ש). פסקי הסדור תרכ ד"ה מי (בין ק"ש לתפלה יברך על הנחת תפילין אבל לא בין גאולה לתפלת). תרכ-כא (כמה יפסיק לקדיש כו'. יפסיק אפי' באמצע ענין, ולכתחלה בסיום ענין, אבל לא בשמע וברוך שם ולא בין גאולה לתפלה. באמצע ברכה לא יענה אמן לברכה זו).

זמנה

א: א מהדו"ב, ח (לפי הזמן של אותו מקום, זמן יחודים עליונים, שמאיר למטה לכל מקום בזמנו הראוי לו). נח, ב-ה (מה"ת מעלות השחר, וחכמים תקנו משיכיר, עד סוף ג' שעות זמניות, ומצוה מהמובחר לסיים ברכותיה עם נה"ח, ועכ"פ יקדים ככל האפשרי). נח, ו-ח (במקום אונס ובדיעבד - מעלות השחר). נח, ט (נאנס יקרא של ערבית אחר עה"ש, ולא יקרא של שחרית עד נה"ח). נח, י (עבר זמנה, מתי קורא בברכותיה). נח, יא (אם יש לה תשלומים). סו, יא (ז. ק"ש. עדיף מק"ש בתפילין). סו, יג (כשאינו מתפלל בז. ק"ש, יקרא בלא ברכותיה, ובזמן תפלה יקרא בברכותיה). עא, ב (כשלא יוכל לקרוא בלילה יקרא קודם). עב, ב (רוב העולם נוהגים מפלג המנחה ולמעלה). פ, ג (כשאינו יכול לעמוד ע"ע מלהפיח, מ"מ יקרא ק"ש וברכותיה בז. עם טלית, בלי תפילין ופסוד"ז ותפלה). פט, ט (כשיוצא לדרך ומתפלל מיד עם עלות השחר, ימתין לקרות ק"ש בדרך. וכשיתפלל כשיגיע למלון יקרא ק"ש בדרך בז. בלי ברכותיה). פסקי הסדור תרכ ד"ה מי (ז. ק"ש עדיף מק"ש בתפילין). תרכא ד"ה זמן (עד סוף ג' שעות זמניות מנה"ח. ליזהר להקדים בקיץ).

ב: רנ, ג (כשהולך לקניות בע"ש ויש לחוש שיעבור זמן ק"ש). רפא, א (ליזהר לא לעבור). רצג, ב (כשהולך לדבר מצוה במוצ"ש ומתפלל מפלג המנחה ולמע').

ג: תלא, ו (הקדמת בדיקת חמץ לק"ש. קריאתה קודם חצות). תלו קו"א א ד"ה ואף (כנ"ל).

ד: תקכט, ט (לא להאריך בפיוטים קודם ק"ש, לא לעבור זמן ק"ש).

ה: ת"ת ד קו"א ב (אם עיקר ז. קודם נה"ח).

עיי"ע חצי שעה.

פורס על שמע

א: סט, א-ב (חזרת הש"ץ, או להוציא אחרים, וכשקראו האחרים – רק קדיש וברכו). סט, ג (בערבית). סט, ד (צריך רוב מנין שלא שמעו, או סגי בא' שלא שמע, או אפילו שמא א' לא שמע, או שא' הגיע ליוצר).

שעל המטה

ב: רסז קו"א א.

ג: תפא, ב (בליל פסח, פרשת שמע והמפיל. כשקורא ק"ש מבעו"י). תפט, יז (מותר לאכול לפניה).