ציצית

עיי"ע לשמה. תשמישי מצוה.

א: ח, יב (מופרדים). ח, יג-טז (בדיקתו בכל יום). ח, יז (כוונתה, לזכור מצותיו). ח, יח-ט (בחוץ. מגולים. בשעת הברכה). ח קו"א ב (בדיקתו גם כשאין לו בגד אחר וגם בשבת). ט, א (צ. של צמר ופשתים פוטרים גם בגד של שאר מינים). ט, ב-ג (חכמים אסרו כלאים בצ. דין טלית של פשתן ודין צ. של פשתים). ט, ז (כל הד' צ. ממין א'). ט, ט (לבן ושאר צבעים). ט קו"א ב (לא שכיח צ. משי, דבעינן טויה לשמה). יא, א (ד' חוטין). יא, ב (טווי ושזור). יא, ה-ט (ד' חוטים כפולים כח' חוטין, אורך לפחות יב גודלין, וחוט ארוך לכרוך הגדיל). יא, י (צמר גרוע פסול לצ.). יא, יא-ב (צ. גזולים). יא, יג (צ. מצמר בהמה שהשתחוה לה פסול, ומפשתן שהשתחוה לה במחובר מותר). יא, כד (לא יחתוך בסכין רק בשיניו). יא, כה-ו (גדיל וענף). יא, כז-לב (חוליות קשרים ואוירים ושיעוריהם). יא, לג (קשר בסוף החוטים). יב, א-ה (כשנפסקו החוטין צריך שישאר בכ"א מהד' חוטין כדי עניבה. וי"א שבב' חוטין כפולים צריך שישאר יב גודלין). יב, ו (כשנפסק במקום הגדיל). יב, ז (כשנתפרק החוט כאלו נפסק שם). יג, א (יציאה בשבת בטלית שאינה מצוייצת כהלכה). יג, ב (בטלית מצוייצת כהלכה – בלילה). יג, ג (מספיק בדיקה פ"א ביום). יג, ד-ה (נפסלה טליתו ברה"ר או בביהכ"נ). יג, ו (בשבת אין איסור מה"ת ללבוש טלית בלא ציצית). יד, א (שהטילן נכרי). יד, ב (ע"י אשה וקטן). יד, ג (לשמה בהטלת ציצית). טו, א-ב (התרת צ. מטלית לחברתה). טו, ג (מותר לקשור ב' חוטין ולעשות מהם חוט ארוך). טו, ה (באיזה אופן מותר להתיר צ. מטלית). יז, א (מ"ע שהזמ"ג). יז, ג-ד (אינה חובה כ"כ). יח, ד (העובר לפני התיבה). יט, א (החיוב רק בלבישה). כ, ו (אין מוכרין לנכרי). כא, א (אחר שנפסקו יש מחמירין לגנוז או להניחן בספר לסימן). כא, ה (לא יגררו ע"ג קרקע). כג, א-ה (לא יגררו ולא יהיו מגולים בבית הקברות או תוך ד' אמות). כד, א-ב (טוב ליזהר ללבוש טלית מצוייצת, לכה"פ בק"ש ותפלה. ה' קשרים וד' כנפות). כד, ג (טלית וצ. נאה). כד, ד (אחיזת הצ. בק"ש). כד, ה-ז (להסתכל בצ. ליתן על העינים ולנשק). כד, ח (הזהיר בצ. זוכה כו'). נא, ב (אחיזתן בברוך שאמר). סא, כד (למשמש בצ. בק"ש). סו, ג (אינה חובת הגוף). פ, ג (א"צ גוף נקי). פסקי הסדור תרי ד"ה רק (מהנקב עד הקשר הא' אינו נק' גדיל, ואינו עולה בחשבון י"ב גודלין). תריב ד"ה ובטלית (הצ. תלויות על צד החיצון. וראיתם אותו). תריד ד"ה אם הציצית (גדיל שליש). תריד ד"ה אם נפסק (נפסק חוט א' - בתוך הגדיל פסולה וביוצא מהגדיל כשרה. ב' חוטים כשרה - כשנשאר בא' כדי עניבה. ג' חוטין – פסולה. נתפרד החוט כאילו נפסק). תריד ד"ה בכל (בדיקתו בכל יום). תרטז ד"ה מותר (התרת צ. מטלית לחברתה).

ד: תקפו, ד (צ. גזולים).

ה: ת"ת ג קו"א א ד"ה ולרבי (עונש על ביטולה אף שפטור מדינא).

ברכה

א: ח, ב (מעומד. בציצית - בפת"ח ב). ח, ה-ז (כשאינו מתעטף יברך על מצות צ.). ח, יא (יכול להוציא אחרים כשמוציא גם עצמו או כשהשומע בור). ח, כ (אם אין ידיו נקיות בשעת הלבשה, יברך בשעה שממשמש או יפטרנו בברכת ט"ג). ח, כא (כשלא הפסיק או נמלך, סגי בב. אחת לכמה בגדים). ח, כה (פשטו סתם, תלוי אם היה עליו ט"ק). ח, כו (נפל וחזר ולבש יחזור ויברך). ח, כז (כשלא פשט בלילה כסות יום אי הוי הפסק). ח, ל (הישן ביום). יד, ה-יא (יכול לברך אפילו כשהוא פטור מלהטיל צ.). יז, ג (נשים יכולות לברך, אבל משום יוהרא לא ילבשו). יח, ז (כשמתעטף קודם זמנו ימשמש בצ. בזמנו ויברך). יט, א (רק בלבישה ולא בעשיה). נג, ג (בין פסוקי דזמרה לישתבח). סו, ג (בברכות ק"ש). קסד, ב (נפלה טליתו. הסיר טליתו בסתם ונשאר עליו ט"ק). ריג, ו (אם רצו אחד מברך לכולם). פסקי הסדור תרטו ד"ה העטיפה (מעומד). תרטו ד"ה וכן (כשלובשו מיד בקומו או קודם אור היום, יפטרנו בברכת ט"ג). תרטז ד"ה הפושט (פשט טליתו ע"מ לחזור וללבשו לאלתר. שלא ע"מ לחזור וללבשה לאלתר. נשאר עליו ט"ק. חזר ולבשה אחר כמה שעות).

ג: תצד, ג (כשלא פשט כל הלילה).

עיי"ע ברכת המצות.

זמנה

א: ח, א (מיד אחר נט"י שחרית. קודם ק"ש). יח, א-ב (לילה לא זמן צ. כסות יום בלילה וכסות לילה ביום. סומא). יח, ג (ט"ג יפשוט בלילה, חוץ מיוה"כ). יח, ד (העובר לפני התיבה בלילה). יח, ו (משיכיר בין תכלת ללבן או משיעלה עמוד השחר). יח, ח (עד שיתפלל ערבית או עד צאה"כ). פסקי הסדור תרטו ד"ה והמדקדקים (הטעמים לישון בלילה בט"ק. אין בו משום בל תוסיף). תרטז ד"ה אין לברך (משיכיר כו' עד תחלת השקיעה).

טלית

א: ח, ז (עיטוף בט"ק). ח, ט (עטרה לט.). ח, כ (כשלובש הט"ק מיד בקומו יברך אח"כ כשימשמש או יפטרנו בברכת ט"ג). ח, כז (כסות יום בלילה). ט, ב-ג (דין ט. של פשתן). ט, ד-ו (דין ט. של שאר מינים או מעורב). י, ז-ט (בגד של עור). י, יג (בטלית כפולה). י, כ-כא (מצנפת וסודר). יד, טו (טלית של שותפין). טו, ו-ח (נחתך הטלית לב' מתי נשארו הצ. בכשרותן, כשיש בחתיכה שיעור טלית). טו, ט-יא (נקרע למע' משיעור כנף כשרה כשנשאר בחיבור ג' אצבעות, או אפי' כשנפסק לגמרי. נקרע בתוך ג' אצבעות פסולה, או כשרה כשנשאר בחיבור ג' אצבעות). טו קו"א א (הוכחות שכשנשארו בכשרותן, מותר לחבר ב' חצאי טלית מצוייצות). טז, א (שיעור ט.). יח, א (כסות לילה). יח, ה (סדינים וכרים). יט, ב (תכריכים כדין כסות לילה). יט, ג (מוכרי כסות פטורים ולהעברת המכס חייבים). כא, ב (ט. שבלה לא ישתמש תשמיש מגונה). כא, ג-ד (בט. של מצוה לא יכנס לבה"כ, אבל מותר לישון בו וליתנו לכובס נכרי). פסקי הסדור תרט ד"ה ורוחב (אמה על אמה עד בית הצואר. ובקטנים אמה על אמה בלבד). תרי ד"ה וכל (מופשט ולא נקפל). תרי ד"ה וגם (בית הצואר קשור ומכוסה). תריג-ד (נקרע הט. בין הנקב לשפה כשרה. נקרע למע' מהנקב תוך ג' אצבעות כשרה כשאינו מפולש או כשהוא פחות מאצבע ומחצה. נקרע למע' מג' אצבעות כשרה כשנשאר בחיבור ג' אצבעות, או סגי במשהו, או אפי' כשנפסק לגמרי. כשנפסל וחוזר ותופר הוי תעשה ולא מהעשוי. כשמתיר הצ. וחוזר ותופר בתוך ג' אצבעות – ב' דעות). תרטו ד"ה וכן (עיטוף בט"ק. כשלובשו מיד בקומו או קודם אור היום, יפטרו בברכת ט"ג. שינה בט"ק). תרטו ד"ה והמדקדקים (שינה בט"ק). תרטז ד"ה אין לעשות (ט. של פשתן).

ב: ש, ד (ט. מיוחדת לשבת).

כנפות

א: ט, ב (כ. של עור). י, א-ה (בעלת ה' כ.). י, ו (כפל הכ. ותפרם). י, טז (דוקא כשרובם פתוח למטה). י, יט (מרובעים). י, כב (מלבושים שכל הד' כ. מלפניו). י, כג (בצוארון המחובר אחורי הבגד). יא, יד-ז (הטלת הצ. על הכ. צ"ל בין קשר גודל לג' גודלין מהשפה ביושר). יא, יח (אימרא). יא, יט-כא (גדיל בשפת הבגד). יא, כב (חוטי שתי או ערב בולטים). יא, לד (שיגע הגדיל בקרן). יא, לה (נקב א' או ב' נקבים). טו, יב-ג (נחתך מהבגד ואין בו שיעור כ. וחברו לבגד, לא נחשב בכלל הטלית). טו, יד (תפירת חתיכת בגד בכ. אפילו של עור). טו, טו (נקרע הכ. מהנקב ולמטה). טו, טז (במקום הטלת הצ. י"א שלא יתפור בחוט הראוי לצ.). פסקי הסדור תרט ד"ה כל (פתוח לגמרי מב' צדדיו. לא לעשות בתי זרועות). תרי ד"ה הנקב (כנ"ל יא, יד-ז). תרי-יא (בט"ג יעשה נקב א', ויקשרם בצדי הטלית למע' מקשר גודל. וטוב לעשות שם נקב קטן ולהעביר בו חוט הארוך. ותהא הצ. מגעת לקרן הזוית. מקום הנקב בזמן הש"ס. מקום הנקב בכ. העליונות תלוי באופן העטיפה). תריב-ג (בט"ב ב' נקבים באלכסון, והציצית תלויות על צד החיצון). תריג ד"ה אם (נקרע הכ. מהנקב ולמטה ומהנקב ולמע'). תרטז ד"ה מלבושים (לעגל הכ. במלבושים שלנו ובשמיכה כשישן ביום).

לילה

א: ח, כז (כסות יום בל.).

עטיפה

א: ח, ד (הע. צ"ל מעומד). ח, ה-ז (ע. הישמעאלים, בשעת הברכה). ח, ח (לא סגי בכיסוי הראש בלא הגוף). ח, ט-י (בעת הע. כל הד' צ. לשמאל, ב' לפניו וב' לאחריו). פסקי הסדור תריא-ב (למנהג שנתפשט בינינו – צדי הטלית על הכתף. מנהג העולם. דרך הטוב והישר - כמנהג האריז"ל. בעת הברכה – כעטיפת הישמעאלים). תרטו (מעומד. ע. הישמעאלים בשעת ברכה. בט"ק).

עיי"ע עיטוף.

שאול

א: יד, ד-ה (טלית ש. - אחר ל' יום יטיל, ואם ירצה יטיל מיד ויברך). יד, ו-ח (ש. טלית מצוייצת – אם היא מיוחדת למצוה אנן סהדי שהיא מתנה ע"מ להחזיר, ואם ירצה יברך בכל אופן). יד, יד (צ. שאולים). פסקי הסדור תרטז ד"ה השואל (מתנה ע"מ להחזיר).

עיי"ע שלו.

תכלת

א: יא, א (עכשיו שאין ת. צ"ל ד' חוטים לבן).

תעשה ולא מן העשוי

א: י, י-יב (כשהיה פסול מחמת הבגד, ולא כשהיה פסול מחמת הצ.). י, יד-טו (כשהטיל ב' צ. בכנף א', או ה' צ., ואח"כ חתך הראשון). יא, טו (כשהטיל הצ. למעלה מהכנף ואח"כ חתך). יא, כג (כשעשה חוליה וקשר א' קודם שחתך החוט הארוך לח'). טו, ד (כשהצ. נפסלה וקשר לה חוט אחר). טו, ט (כשהטלית נחתך ואין בו שיעור וחזר וחברו). טו קו"א א. פסקי הסדור תריג ד"ה אבל אם (נקרע ונפסל וחזר ותפרו).

עיי"ע סוכה (תעשה ולא מן העשוי).