פסח

עיי"ע הלל. חמץ. יום טוב. מצות. סדר של פסח. קרבנות (קרבן פסח).

א: קיא, ב (נידונים על התבואה). סדר ברה"נ ב, יג (נוהגים לכתוש המצות וחוזרים וגובלים אותן במים). ב, טו (כנ"ל).

ב: רצו, י (הבדלה במוצאי פסח על שכר).

ג: תעה, לב (אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה ראשון. וחיוב אכילת פת יוכל לקיים במ. עשירה). תצ, ב (זכר לסעודת אסתר ביום ב').

ערב פסח

א: א, מהד"ק יז (לא יאמר פרשת תודה). נא, א (א"א מזמור לתודה). פסקי הסדור תרכב (כנ"ל).

ב: רמט, ט (אכילה ושתיה משעה עשירית ולמע'). רמט, קו"א ג (חילוק בין אכילת תרגימא של מיני דגן לתרגימא של פירות ובשר). רס, ה (עשיית עירובי חצרות). רפח, ג (איסור ההתענית בו). רצא קו"א א (הטעם שאסור להתחיל לאכול קודם שעה י', כשיודע שתומשך תוך שעה י'). רצא, ז (סעודה ג' בשבת ע"פ). שסה, י (עשיית עירובי חצרות). שסו, י. שסח, ד (כנ"ל).

ג: תכט, יג (א"א מזמור לתודה). תכט, טז (לגמור הסעודה קודם שעה ד'). תל, ג (הפטרת וערבה, כשחל בשבת. זמן הביעור בע"פ). תמג, ה (מת בע"פ, מוציאים לבה"ק, אוכלים, ואח"כ מקברים). תמד, ב-ד (כשחל בשבת יקיים סעודה ג' במצה עשירה או מבושלת קודם שעה עשירית, לאלו שנוהגין כן, או בבשר ודגים, או במיני פירות). תמד, ז (לא יאריך ש"ץ בתפלת שחרית). תסח, א-ב (בזמן בהמ"ק הי' ע"פ אחר חצות יו"ט לכל ישראל שמקריבין ק"פ, ואחר שחרב בהמ"ק לא נתבטל איסור זה). תסח, ג (העושה מלאכה משמתין אותו ואינו רואה סימן ברכה). תסח, ד-ה (אפי' בחנם לעצו לצורך יו"ט. קל מחוה"מ, ומותר ע"י נכרי, דבר האבד, מעשה הדיוט, ואלו שהתירו לספר ולכבס בחוה"מ). תסח, ו (נטילת צפרנים, ב' דעות). תסח, ז (לתקן מותר, אבל לא בשכר). תסח, ח (לכתוב דרך לימודו מותר, ולאחרים אסור). תסח, ט (קודם חצות תלוי במנהג המקום). תסח, טז-יז (נהגו לאסור אף קודם נה"ח אינו מנהג חשוב, ואין אסורים בו רק אנשי העיר שבאותו הדור, ודוקא להתחיל, וגם בזה התירו ג' אומניות חייטים וספרים וכובסים). תסח, יח-כא (בשאר מקומות מותר להתחיל הכל עד חצות). תסח, יט-כא (מלאכות שהתירו אחר חצות, ולהוליך ולהביא כלים מבית האומן). תסט, א-ג (לא יאמר בשר זה לפסח, ויש מחמירים אף בדגים ושאר מינים, חוץ מחטים. בגדי וטלה אם נאסר בדיעבד, ב' דעות). תסט, ד (לא יעשה גדי מקולס כעין צליית הפסח). תסט, ה (לא יאמר כמה טורח פסח זה, ועכשיו אין נזהרים בזה). תע, א-ח (תענית בכורות בע"פ). תע, ט (איסטיס מתענה בע"פ כדי שיאכל לתיאבות בלילה). תעא, א-ג (אסור לאכול פת מתחלת שעה עשירית זמנית עד הלילה, והתירו מעט משאר המינים, או תבשיל מה' מינים עם מי פירות, אם יוכל לאכול בלילה לתיאבון. וכן לשתות, חוץ ממעט יין שסועד הלב). תעא, ד (האוכל מצה בע"פ כבועל ארוסתו בבית חמיו. יכול לאכול מצה עשירה שאינו יוצא בה י"ח בלילה). תעא, ז (לא יאכל כפולה ונפוחה). תעא, ח (מצה שנתפררה אסור. נתפררה ונתבשלה, אם ברכתה המוציא יאכל קודם שעה י', ואם ברכתה במ"מ – אף אח"כ). תעא, ט (נתפררה וחזר ולש במי פירות, ספק מ"ע, ולא יאכל בע"פ). תעא, י (קטנים שמבינים כשמספרים להם יצי"מ, לא יאכלו מצה בע"פ). תעא, יא (אכילת מרור בע"פ וביו"ט א'. למעט באכילת מצה ביו"ט א'). תעא, יב (פירות שבחרוסת). תעא, יג (אין לחשוש בפירור מצות, שמא ישכח ויאכל). תעא, יד (התחיל לאכול מצה קודם שעה י', יכול להמשיך עד הלילה). תעג, יא (לא ישתה מעט יין, ואינו מצטרף עם כוסות של סדר, להיות נק' הרבה). פסקי הסדור תסה (אמירת סדר קרבן פסח).

ד: תקיח, ד (ע"ח בע"פ).

עיי"ע חמץ (ערב פסח). מצות ערב פסח).

שביעי ואחרון של פסח

ג: תסח, כב (הכל רגל א'). תצ, יב (אומרים זמן חירותינו וא"א שהחיינו). תצ, יח (שש"פ שחל בשבת, לענין שה"ש ופיוטים).

עיי"ע חמץ (תערובת, אחש"פ).

שואלין ודורשין

ג: תכט, א (ל' יום קודם הרגל). תכט, ב (לתלמידים – ל' יום קודם הרגל. לעם – בשבת הגדול ובשבת שובה. לדרוש המעשה אשר יעשון ולא כמו עכשיו). תכט, ד (ברגל בענינו של יום והלכות הצריכות. עכשיו דורשין באגדה). תלו, א (ל' יום קודם הרגל). תנג, לא (כנ"ל).

ד: תקכט קו"א א (ביו"ט קודם סעודה בהל' החג, ואחר הסעודה באגדה).