פושע

עיי"ע חשוד. שוגג. שומרים (פשיעה).

א: לז, א (פושעי ישראל בגופם). עו, יא (כשלא בדק אם המקום נקי לתפלה). פא, ג (כנ"ל). קפה, ה (כנ"ל).

ב: רנד, יב (המדביק פת בתנור ע"ש סמוך לחשכה). רסו, טז (היוצא עם כיסו סמוך לחשכה). רסו, קו"א ו (בענין הנ"ל). רפו, ב (המאחר להתפלל מוסף לאחר שעה שביעית). שו, כט (כנ"ל – רנד, יב). שכו, ז (כל שהיה בעלה בעיר ולא טבלה).

ד: תקכו, יג. תקכו, יד (כשאינו רוצה לחפור קבר ביו"ט עד שיקצצו לו שכר). תקכז, יד (כשלא הכין ע"ת מחמת עצלות או מחוסר ידע). תריד, ו (לא שומעים בקול מוריהם). תריט, א (כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית).

ה: ב קו"א ה ד"ה והא (לא שוגג ולא מזיד). שם ד"ה ואם לא (בתרי זימנא הוי חזקה שהוא פ.). יח, כה (כשלא בדק הסכין יפה).