ערב

ג: תלא קו"א ב (ערבך ע. צריך).

ה: רבית סג (מותר ליטול שכר בעד ע. כשהמלוה יכול לגבות גם מהלוה). רבית סד (ע. לנכרי שיכול לתבוע בדיניהם את הע. תחלה).

ו: הלואה מ (פרע למלוה שמיטה משמטת. יעשה פרוזבול).

כל ישראל ערבים זב"ז

א: ח, יא (לכן יכול להוציא את הבור בברכה). קסז, כג (דוקא בברכת המצות ולא בברה"נ). קצז, ו (בבהמ"ז).

ב: רסג קו"א ה (כשהמשלח כבר בירך, והשליח משלים, אם חייב לברך מטעם ע.). ערב קו"א ב ד"ה ואף אם (כשמברך רק כדי להוציא חברו מטעם ע. אינו מוציא את הבקי).

ג: תלב קו"א ב (כשהמשלח כבר בירך, והשליח משלים, אם חייב לברך מטעם ע.). תלו, ג. תמג, ז.

ד: תקכז, כ. תרח, ה.

ערב קבלן

ג: תמח, ח. תמח, יב. תצד, הל' מכירת חמץ.

ה: רבית סג-ט.

ו: הלואה יד (דינו כלוה).