עדות

עיי"ע שטרות (זכרון עדות).

ה: א קו"א יו ד"ה אבל (דבר שבערוה ילפינן מממון שצריך ב')

ו: עדות ד (כשנזכר ע"י הכתב, או שהזכירו אחר או הבע"ד, יכול להעיד). ה (לא ראה בעצמו לא יעיד, ולא יעמוד עם עד אחר כדי להפחיד). ט (קבלת ע. בפני ג' מומחין היודעים ע.).

הכחשה

ה: א קו"א טו ד"ה ומ"מ אפילו (ב' כתי ע. המכחישות זא"ז הוי ספיקא דרבנן). שם ד"ה ומ"מ אין (אין לפסול גברא על פיהם, כמו שזו באה בפ"ע ומעידה, אפי' להוציא ממון, וכ"ש שלא להעביר שו"ב).

חיוב להעיד

ו: עדות א (כשיש לחברו תועלת בעדותו, אפי' ע"א בממון לחייב שבועה או להפרישו מאיסור. נעשה האיסור לא יעידו אלא ב' כדי להענישו). ב (ת"ח בפני ב"ד קטן ממנו בחכמה, בצד הפרשה מאיסור חייב, בבממון ישלחו ג' אנשים לביתו ויעיד בפניהם). ג (להעיד לנכרי שיש לו דין עם ישראל מעיד רק כשלא יגרום לחייבו יותר מדיני ישראל, או שהנכרי יחדו להיות עד).

נוטל שכר להעיד

ה: א קו"א ז (נוטל שכר לילך לראות ולהעיד מותר).

ו: עדות ח (כנ"ל, ולכן מותרים עדי הגט ליטול שכר).

עיי"ע בית דין (נוטל שכר לדון).

עד מפי עד

ו: עדות כב (עד שא"י לחתום ומצוה לאחר לחתום במסירת הקולמוס).

פסולי עדות

ה: ב, יד (עבר עבירה פ"א נקרא רשע ופסול לע. אבל באיסורין אינו פסול אלא בדבר שנחשד עליו).

ו: עדות ו (יודע בחברו שפסול לע. לא יעיד עמו, שכל הע. בטלה). ז (פ. מה"ת כשעבר על ל"ת בזדון בדבר שפשט בישראל שהיא עבירה, ומתחייב בה מלקות או מיתה).