ספרים

עיי"ע דפוס. מחיצה (בפני הספרים). סדור.

ו: מציאה יז (ס. שנאבדו ויש בהם סימן, אינו מתייאש, אפי' במקום שרובם נכרים). כה-ו (מצא ס. גוללן פעם בל' יום. מתי יכול ללמוד בהם, ולהעתיק מהם). כז (אסור לילך לבית חברו לקרות בהם שלא מדעתו).

ספרי קודש

עיי"ע מחיצה (בפני הספרים). שומרים (לענין הפקיד או השאיל ספרים).

א: יד, יג (אסור ללמוד בס. של חברו שלא מדעתו). מ, ב (אסור לתלותם אפילו קבועים בלוחות). מג, ו (אסור להכניסם לבה"כ, רק בכיסן). מה, ג (אסור לעמוד ערום בפני הס. לכסות הקטנים). פסקי הסדור תרכ (לכסות בפני הצואה).

ב: רפד קו"א א (כתבי הקודש אין נכתבים בסם וסיקרא דהוו זלזול שנמחקים מהר. מ"מ מצילין מפני הדליקה. משום עת לעשות לה' התירו פרשיות פרשיות, ושוב אין להקפיד על קלף ואצ"ל בגלילה). שלד, יב (לא ניתנו ליכתב אלא על עור בהמה טהורה, כתב אשורי, לה"ק, בדיו. נכתבו בכתב ולשון אחר מניחם במקום התורפה עם האזכרות. נכתבו על נייר או בצבעים אסור לקרוא בהם אבל מצילין מפני הדליקה בשבת מפני האזכרות שבהם. עכשיו התירו הכל משום עת לעשות לה', חוץ מלכתוב בצבעים בכתב אשורי ולה"ק). שלד, יג (לא התירו אלא כשאותו העם בקיאים באותו לשון. פרשיות התירו משום עת לעשות לה'). שנב, א (נתגלגל ראש הס"ת לרה"ר וראשו הב' בידו, מותר להחזירו לרה"י, שמשום בזיון כתבי הקודש לא גזרו. כרמלית לא התירו משום בזיון כתבי הקודש).

ה: ת"ת ד, יג (כופין בני העיר זא"ז לקנות ס. לבהמ"ד. בימיהם שתשבע"פ לא ניתנו ליכתב – רק תנ"ך. לכפות יחידים להשאיל ס. לקנות גמרות קטנות להשאיל). ד קו"א ג (כפיית הצבור – אף בספרים מצויין. יחידים - דוקא כשאין מצויים).

ו: הלואה ה (חייב למכור כדי לפרוע חוב).

ספרי חול

ב: שז, ל (עמנואל. יוסיפון).

עיי"ע פילוסופיה.