ספק ספיקא

ב: שכט, ג (פקו"נ דוחה שבת אפי' בכמה ס.).

ג: תלג, כד-ה (בבדיקת חמץ מועיל רק כשא' מהם קרוב לודאי). תלג קו"א ו (אם ג' ס. מוציאין מחזקת איסור). שם הגהה ד (כשא' מהם קרוב לודאי מוציא מחזקת איסור). תלח, ג (להקל אף בשל תורה). תלט, א (בבדיקת חמץ מועיל רק בבית בחזקת בדוק). תלט, ה (שני שבילים ובאו לשאול זה אחר זה, אינו מצטרף לס"ס). תנג, יב (חטה מחומצת שנפלה לכרי, או חתיכה הראויה להתכבד שנתערב, ונפל או נאכל א' מהם). תסו, יד (נסתפק אם מים או מי פירות נפלו על הקמח, ושמא נתערבו). תסז, ב (כשמוכר לנכרי קוה"פ מעט חטים שנפלו עליהם מים, שמא יאכלם בעצמו, ואם ימכרם הנכרי לישראל שמא יאכלם קוה"פ). תסז, ח-י (אף אם ירדו גשמים על החטים שמא לא נתחמצו). תסז, לא-ג (חטה שנמצאה במים חמין אחר שנתבשל בהן תבשיל, שמא אח"כ נפלה ושמא לא נתרככה עד עתה. כשנאסר מטעם כל האיסורים כשעת מציאתן אינו נק' ס. אלא לענין ס"ס). תסז, לד (חטה מבוקעת ושבורה שנמצאה במים חמים שנשרה בהם עוף, שמא נפלה עתה ושמא נפלה ממעיו שנתעכלה ונשברה ובטל איסור חמץ). תסז, לט (כשס. א' הוא מחסרון ידיעה לא הוי ס"ס). תסז, מא (חטה שנמצאה בחבית, שמא נפלה תוך מעל"ע ושמא לא נתרככה עד תוך מעל"ע). תסז, מד-ה (בחטה שנמצאה בפיו עם הבשר והמצה. ס"ס מועיל אף באיסור תורה) תסז, מז (חטה שנתרככה שנמצאה בבאר בפסח).

ד: תקיג קו"א ב (ס"ס מותר אף בדשיל"מ. ס"ס קיל מב' תערובות). תקטו, ג (ס"ס מותר אף בהמתנה בכדי שיעשו, דהוי דשיל"מ). תקטו, ד (לענין ס' מוקצה אין יו"ט שני חשוב ס' לעשותו ס"ס).

ה: יח, ג (בדאתחזק איסורא, ב' דעות. בהמה בחייה בחזקת איסור נגד העמד סכין על חזקתו, מתירים מטעם ס"ס. ס"ס אינו מועיל כשס' א' אינו שקול, שיש בו ס"ס לאיסורא). יח, כג (ס"ס לאיסורא, בנפל הסכין לארץ ונמצא פגום). יח קו"א ח (שחט כמה בהמות ונמצאה פגומה אח"כ, מחמירין מטעם לא פלוג). כג, יא (ספק שהייה כדי שחיטה בלי הגבהה והרבצה, או כדי שחיטת עוף). כג, יב ד"ה ולפי (עשב דק שנמצא בושט או בקנה אחר שחיטה). כד, מז (דעת הט"ז שס"ס אינו מוציא בשחיטה להוציא מידי חזקת איסור. ס' שאינו שקול אם מצטרף לס"ס). לא, טו (ס' שאינו שקול מצטרף לס"ס). לג, יב ד"ה ועוד (ניקב החיצון ס' ע"י חולי ס' ע"י קוץ, ואם ע"י קוץ שמא ניקב אף הפנימי). קפד, מב. קפז קו"א א ד"ה אלא (ס' שאינו שקול אינו מצטרף לס"ס). קפז, כג (ס"ס בדאורייתא וס' בדרבנן). קצא, ב (כשא' מהס' תרתי לריעותא).

משם אחד

ג: תלג קו"א ו הגהה א. תלג קו"א יד. תלח, ט.

ה: לב, ה ד"ה אבל. קפז, כג ד"ה אבל באשה, ואילך (ס' ממכה בצדדים ספק מצדדים הוי שם א', ס' ממכה במקור ס' מצדדים הוי ס"ס). קפז, כד (כנ"ל). קצ, עג (עד שאינו בדוק שטחתה ביריכה, שמא הי' הדם על העד מקודם ושמא שהוטח מירכה לעד)..