ספק דרבנן

עיי"ע ברכות (ספק ברכות). דבר שיש לו מתירין. טומאה (ספק טומאה). מוקצה (ספק מוקצה). ספק דרבנן לקולא – לא נסמן לרוב המצאו.

א: י, טז (להקל – רק כשכבר נעשה האיסור). קס, יג (ס. נט"י ויש מים מזומנים לפניו – חילוק בין ס. נט"י לבין ס. נפסלו ידיו אחרי נט"י). קסז, יב (מטעם זה ס. ברכות להקל).

ב: רמט קו"א ד ד"ה ועיין (כשאינו ס' השקול). רנב קו"א יד (כשאפשר להתברר אסור. אין עושין סד"ר לכתחלה). רסא, א (ס. מחסרון ידיעה אינו כלום). שכה, י (בדבר שיש לו מתירין, ספקו לחומרא). שסה, ט (בשיתופי מבואות). שצד, א (ס. עירוב להקל. ס' אם עירב אסור).

ג: תלג קו"א ה בהגהה ב (בתיקו אי אזלינן לחומרא). תלג קו"א י (לתוס' אזלינן לחומרא). תלג קו"א טו (הלך אחר המיקל ובפרט כשהמה הרבים). תפט, יב (אין להכניס עצמו לספק).

ד: תקיג, יב (כנ"ל – שכה, י).

ה: א קו"א ז ד"ה ואם (אין עושין סד"ר לכתחלה). ב קו"א ב (ס. שהי' במשהו שאסור מד"ס). קפג מהדו"ב ע' רנה (אשכחן באיזהו מקומן לחומרא, מ"מ לענין טומאה אין להחמיר).

עיי"ע מוקצה (ספק מוקצה).