סוכה

עיי"ע יום טוב (סוכות).

ב: רסג קו"א ג (נכרי העושה ס. הישראל מברך לישב בס.). רעג, ד (ס. בתוך הבית חשוב כמו חדר א'). שע, א (אינה אוסרת על הטלטול בחצר).

ד: תרכה, א (מצוה לבנותה מיד אחר יוה"כ). תרכו, א (אינו יוצא י"ח אלא כשעשויה לצל, ולא לדירה בקביעות, או לתשמיש של צניעות, או למחסה מזרם ומטר). תרכח, א (ס. תחת הס. אם העליונה גבוהה י"ט וצלתה מרובה מחמתה ויכול להשתמש בה בכרים וכסתות, התחתונה פסולה). תרכח, ד (כשרה רק אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה. ס. בראש העגלה או הספינה). תרכח, ה (בראש הגמל או האילן, כשרה ואין עולין לה בשבת). תרלא, ט (עשיית הס. א"צ כוונה). תרלא, י (שיעורה ז"ט על ז"ט). תרלו, ג (יוצר כלי חרס, שעושה קדרות בסוכה פנימית ומוכר בחיצונה, חיצונה כשרה, ופנימית היא כבית, אא"כ מגביה הסכך ומניחו לשם חג). תרלז, א-ב (אצ"ל כל ז' ימים באותה ס. ויכול לעשות ס. בחוה"מ, או לילך לס. אחרת בחוה"מ). תרלז, ג (לך ולא הגזולה, אבל שאולה ושותפות כשרה). תרלז, ד-ח (גזול היינו שגזל עצים וסיכך בהם ואינו רוצה להחזיר דמי העצים, או שגזל סוכה בראש העגלה, או שבנאה ראובן בקרקע שמעון שלא מדעתו וגזלו ממנו שמעון, אבל בנה ברשותו או שבנה מדעת שמעון, אין מחובר לקרקע נגזלת, ויוצא בה). תרלז, ט-יא (מותר לישב בס. חברו שלא מדעתו כשאינו שם, אבל לא יבנה בקרקעו ולא בקרקע של רבים, ועם עשה לא יברך עליה). תרמ, ו (עשה ס. במקום שידוע שיצטער בה פסולה). תרמ, ז (ס. קטנה כשרה, ויכפוף רגליו בשינה ואינו חשוב צער).

ברכה

א: ריג, ו (אחד מברך לכולם).

ד: תקצב, ז (היושב בס. יכול לשוח ואינו חשוב הפסק). תרלט, יב (ברכת לישב בסוכה על אכילת שחרית פוטרת את מה שקובע עצמו לשתיה, לפניה ולאחריה, ואת השינה והטיול כל היום). תרלט, יג (אין ב. אכילה פוטרת אכילה, אם יצא בינתיים מהס. ושהה בחוץ שעה ושתים, או שהי' בדעתו לשהות הרבה). תרלט, יד (נכנס בתוך הסעודה לס. אחרת הסמוכה לה, יחזור ויברך על הס. ולא על ברה"נ). תרלט, טו (נכנס לס. אחרת לשינה או טיול יברך, ואם לקבוע עצמו שם על השתיה, ב' דעות). תרלט, טז (שכח לברך יברך אחר גמר הסעודה, שעדיין יושב בס.). תרמא, א (אין מברכים על עשיית ס. שעיקר המצוה היא לישב בס. ואין מברכים שהחיינו שסומכין על שהחיינו שבקידוש היום). תרמא, ב (קידש בתוך הבית יברך שהחיינו בפעם הא' שאוכל בס. אחר ברכת לישב בס.). תרמג, א (בקידוש ליל א', אחרי קידוש היום). תרמג, ב (בישיבה. עובר לעשייתן – קודם האכילה שהיא עיקר המצוה). תרמג, ג-ד (בליל שבת ויו"ט – קודם שתיית היין, ובסעודת היום – קודם האכילה, אחר ברכת המוציא). תרמג, ה (שהחיינו יש לה תשלומין כל ז', ויברך בס. לפטור גם הס.).

דפנות

ב: שמו קו"א א ד"ה ואעפ"כ (ד. עקומה). שטו, ג (מחיצת עראי).

ד: תרלא, ח (קנים היוצאים מאחורי הס. וב' ד. נמשכים עמהם כשרה). תרלא, ט (קנים הבולטים לרוח ד' וד. א' נמשך עמהם כשר). תרלו, ב (אפי' עשאן מתחלת השנה שלא לשם חג כשר). תרלט, י (ג' ד. ועכשיו נוהגין לעשות ד' מחיצות).

הוקצה למצותו

ד: תרלח, א (אסור להסתפק מהס. כל ז' ימי החג מה"ת, אפי' נפלה הסוכה). תרלח, ב (מד"ס גם הדפנות הוקצו למצותן, אא"כ מוכחת כוונתו בעשיית דופן זו למצוה מהמובחר ולא מדינא). שם בהגהה (ואסורין הסכך והדפנות והנוי אפי' בשמע"צ, ובחו"ל אף בשמח"ת). תרלח, ג-ד (הניח חבילות קנים מקושרים על הסכך לא חלה עליהן קדושה, הוסיפן על הדפנות לחזקן או להוסיף בעבין חלה עליהן קדושה). תרלח, ה (אסור להסתפק מהן קיסם לחצוץ שיניו, אבל מותר להניח עליהן חפציו ולהריח בהם). תרלח, ו (אסור להסתפק בנויי סוכה כל ז', ואפי' נפלו, ובשבת ויו"ט אף בטלטול). תרלח, ז-י (בנויי סוכה מועיל תנאי, שאינו בודל מהן ביה"ש של שמונת הימים, או ביה"ש סתם, או מלהסתפק מהם בכל עת שארצה). תרלח, יא (נהגו להסיר בכל עת שירצו, וה"ז כאילו התנו). תרלח, יב-ד (בסכך שאסור מה"ת אין תנאי מועיל. וכן בדפנות, אם יש בהן איסור סתירת אהל בביה"ש של יו"ט, משא"כ כשהוסיף קנים לדופן לחזקן ולא חיברן, או שעשאה בחוה"מ, מועיל תנאי). תרלח, טו-ז (איסור זה חל מיד שישב בה פעם א' בחג זה). תרלח, יח (אם יודע שהילדים יאכלו הנוי, יתנה).

עיי"ע ארבעה מינים (הוקצה למצותו). מוקצה (מחמת מצוה).

ישיבה בסוכה

א: לב, ח (בשעת גשמים).

ג: תלב, ז (חילוק בינה לשאר מצוות חובה).

ד: תרכה, א (לכוין בישיבתו שצונו זכר ליצי"מ בענני כבוד). תרכז, א (שלא יהי' בינו לסכך אהל גבוה י"ט. ישן תחת המטה). תרכז, ב-ג (כילה גבוהה י"ט מהארץ, ויש רחב טפח בפחות מג"ט מגגה). תרכז, ד-ה (סדין הפרוס על קלונסאות שקבוע בקונדסין הבולטין מהמטה, אסור לישון תחתיו אם הוא גבוה מהמטה י"ט, או שהסדין פרוש עליו ביושר). תרלט, א (כעין תדורו, ס. קבע וביתו ארעי. כלי אכילה ושינה בס. אבל כלי קמח ומים אצ"ל בס.). תרלט, ב (אחר אכילה יוציא כלי אכילה מהס. ולא ישטוף בו, רק כלי שתיה). תרלט, ג (מנורת מתכת בס. אם אין חשש לשרפה). תרלט, ד (אוכל וישן ומטייל ומספר בס. והלימוד תלוי לפי הענין). תרלט, ה (כשאין שם בהכ"נ יתפלל בס.). תרלט, ו (יבדיל בס.). תרלט, ז (אכילת עראי חוץ לס. שינת עראי בס.). תרלט, יא (פת פחות מכביצה ושאר מאכלים נק' אכילת עראי ופטור). תרלט, יב (מותר לשתות חוץ לס. אא"כ קובע עצמו לשתיה). תרלט, יז-ט (אין חיוב, אלא שלא יאכל חוץ לס. ביו"ט ובשבת חיוב לאכול פת יותר מכביצה בס. וי"א דסגי בכזית פת בבית. בליל ראשון חייב לאכול כזית בסוכה. ואם יש גשמים יקדש בס. ויאכל כזית פת בס. והשאר בבית, וי"א שיאכל הכל בבית). תרלט, כ (לא יאכל בערב סוכות מהמנחה ולמע', ויאכל בס. אחר צאה"כ וקודם חצות). תרמג, ב (תשבו מלשון תתעכב. אין מצוה לישב).

נויי סוכה

ד: תרכז, ו (מותר לישב תחתם אפי' גבוהים י"ט ורחבים ד"ט ומקבלין טומאה, שבטלים לסכך כשהם סמוכים לו בד"ט). תרלח, כ (לא יכתוב פסוקים על נ"ס). תרלח, כא (אין לתלות שעטז לנוי, אא"כ הוא למע' מראשותיו). תרמ, י (כשלא יכול לאכול בס. מפני הרוח יכול לפרוס סדין על או תחת הסכך, אבל לא בשבת ויו"ט).

ראה גם לעיל אצל הוקצה למצותו.

סכך

ד: תרכו, ב (תחת התקרה או האילן פסול). תרכו, ג-י (ס. הפסול שחמתו מרובה מצלתו מבטל ס. הכשר שתחתיו שצלתו מרובה מחמתו. (ב) אם הם מעורבים ס. הפסול בטל, ואינו מכשיר ואינו פוסל. (ג) אם ס. הפסול צלתו מרובה מחמתו הוא פוסל בס. הכשר כשיעור ס. הפסול. וי"א שבאופן הא' והג' אינו מכשיר ואינו פוסל, ובאופן הב' מצטרף ס. הפסול להכשיר). תרכו, ח (סכך מחצה כשר ומחצה פסול זה בצד זה, אם אין בפסול ד"ט בגדולה וג"ט בקטנה כשר). תרכו, יב-ג (תלוש שנתחבר כשר. קורות שהרעפים מונחים עליהם אינם לשם צל ופסולים, וע"י הסרת הרעפים לשם סוכה הוכשרו). תרכו, יד (ס. פסול רחב מד"ט פוסל הסוכה). תרכו, כא (כשדלת הגג שעליה סגור היא פסולה). תרכח, ב-ג (ס. כשר שהוא למע' מכ' אמה, אינו פוסל ס. כשר שתחתיו ואינו מצטרף לו). תרכח, ז (לכתחלה אין לסמוך הס. אלא בדבר הראוי לסכך). תרכח, ח (ס. שסמכו על הגמל אין לו קבע ופסול). תרכט, א (אין מסככין אלא בצומח, תלוש, ואינו מק"ט. ולא בעורות, עפר, מתכות, אוכל, כלים). תרכט, ב (גזרו על דבר שהי' ראוי לקבל טומאה ונטהר. כלים שנשברו. מטליות שבלו. בית יד כלי שנשבר). תרכט, ג (בית קיבול חצים, אם יש בהם נקב לקבוע בו החץ מק"ט ופסול). תרכט, ד (קנים חלולים וצנור אין מק"ט וכשרים). תרכט, ה-ו (פשתי העץ שדך, וצמר גפן או קנבוס שניפץ, ונעורת של פשתן הנידק מהפשתן, וחבלים של פשתן, פסולין מד"ס שנשתנית צורתן וכאלו אינן מגדולי קרקע). תרכט, ז-י (מחצלת קטנה שסתמא לשכיבה, או במקום שגם גדולה סתמה לשכיבה, או במקום שרגילין לקובען בגגין כתקרה, פסולה. גדולה שאין לה שפה, או שעשאה או לקחה מהאומן לסיכוך, או במקום שגם קטנה סתמה לסיכוך, כשרה). תרכט, יא (סולם יש להסתפק בו אם מק"ט, ואין להניחו על הס.). תרכט, יא-ג (לכתחלה אין מחזקין ואין מעמידין הס. בדבר המק"ט, אבל דבר המעמיד הס. אפשר להעמידו על דבר המק"ט או ע"ג הקרקע או על חומת אבנים, ומותר לחבר הס. במסמרים ולקשרן בחתיכות בגדים). תרכט, טו-יז (לא יסכך בידות אוכלין המק"ט, אא"כ בטל ברוב הס. הכשר). תרכט, יח (מסככין במאכל בהמה, שבנ"א אוכלין לרפואה). תרכט, יט (ירקות שממהרין להתייבש תוך ז', כדין אויר שפוסל בג"ט, ולא כדין ס. פסול שפוסל בד"ט). תרכט, כ (מחובר פסול לס. קצצו פסול מטעם תעשה ולא מהעשוי, אא"כ ינענע). תרכט, כא (אסרו חכמים ס. שריחו רע או שנושר תמיד). תרכט, כב-ח (חבילי קש ועצים של כ"ה קנים אגודין אסרו חכמים, התיר בצד א' מותר). תרכט, כט-לא (אסור לס. בנסרים ד"ט, אפי' השכיבן על צידן). תרכט, לב (עכשיו שמסככין הבתים בנסרים פחות מד"ט יש לפסול אף בהם. יזהר לעשות הס. קל שיוכלו גשמים לירד בתוכו). תרכט, לג (כל האסור משום גזרה מותר בשעה"ד). תרלא, א-ד (צלתו מרובה מחמתו כשרה. מחצה פסולה. צלתה בקרקעיתה מחצה כשרה. רוב הסכך צלתה מרובה ומיעוטו חמתה מרובה כשרה, ואם אין במיעוטו ז' על ז' מותר לישב תחתו). תרלא, ה (יעשה קלוש שיראו הכוכבים, ואם אין השמש יורד בה פסולה). תרלא, ו-ז (ס. מבולבל עולה ויורד כשר, אם אין ביניהם ג"ט, או שיש בעולה טפח ומכוון נגד האויר). תרלא, י-יא (סכך מחצה כשר ומחצה פסול זה בצד זה, אם אין בפסול ד"ט בגדולה וג"ט בקטנה כשר, אפי' הכשר קלוש והפסול עבה). תרלא, יב (בית מקורה בנסרים בלי מעזיבה, נוטל נסר א' מבין כל שנים ונותן ס. כשר במקומו). תרלו, א-ב (ס. ישנה כשרה, אם עשאה, או חידש בסכך לשם חג). תרלז, יב (כשקוצץ ס. מיער של גוי, יקצצנו הגוי או ישראל אחר שאינו יושב בסוכה). תרמ, יב (כשיש יתושין בס. מוטב לישון בכילה רחבה טפח וגבוה י"ט, שיש מתירין). תרמח, כ (סכך מחצה כשר ומחצה פסול, כשר).

פטורים מסוכה

א: לב, ח (היושב בס. בשעת הגשמים).

ד: תרלט, ח-ט (במקומות הקרים יושן חוץ לס. עכשיו נהגו להקל. הנשוי יכול להיות עם אשתו שפטורה מס.). תרלט, י (החו"כ שיושבים בחדר החופה ז' ימי המשתה והשושבינין היו פטורין מהס. ועכשיו שנהגו לעשות ד' מחיצות לס. גם החתן חייב). תרלט, כא-ב (ירדו טיפות הגשם שמקלקל תבשיל של פול, או שמצטער מהשרב והיתושים, או מהקור שהמאכלים נקרשים, יוצא מהס. ובגשמים מועטים אינו יושן בס.). תרלט, כג-ד (הפטור ואינו יוצא מן ההדיוטות. יצא בהכנעה, כמי שמוזג לרבו ושופכו על פניו). תרלט, כה-ו (פסקו הגשמים גומר הסעודה בביתו. שכב בבית ישן עד שינער מאליו אחרי עלות השחר). תרמ, א-ב (נשים ועבדים פטורים. חציו עבד חייב. טומטום ואדרוגינוס חייבים מספק). תרמ, ג-ד (קטן משאינו צריך לאמו צריך אביו לחנכו, בן ו' שלמות ובחריף בין ה' שלמות). תרמ, ה (מצטער אינו חייב אלא בליל ראשון). תרמ, ו (מצטער מלאכול או לישון מפני הרוח והזבובים וריח רע). תרמ, ז (ס. קטנה יכפוף רגליו בשינה ואינו חשוב צער. חולה פטור הוא ומשמשיו בשעה שמשמשים אותו). תרמ, ח (הקיז דם ומרגיש חולי פטור. לכתחלה לא יקיז בחג, ולא ישתה סם המשלשל, שלא יפטר מס.). תרמ, ט (כבו נרותיו בס. בליל שבת אוכל בבית). תרמ, יא (דוקא מצטער בדבר שדרך להצטער בו, או שידוע שהוא מאניני הדעת). תרמ, יג (אבל חייב בס. אם יכול להסיר הצער). תרמ, יד (סעודת מילה ויולדת חייבים בס.). תרמ, טו-יז (המהלך בדרך והוא על פני השדה, ואפי' בעיר אלא שע"י עשיית הס. יתעכב בדרכו, א"צ לעשות ס. אבל ההולך לכפר לתבוע חובות ולן שם חייב בס.). תרמ, יח (ההולך לדבר מצוה א"צ לטרוח לחזר אחר ס. ואם ס. מזומנת ולא יפריע מלעסוק במצוה חייב לאכול ולישן בה). תרמ, יט (שומרי העיר פטורים בשעה ששומרים). תרמ, כ (שומרי גנות ופרדסים פטורים, אבל שומר כרי חייב). תרמ, כא (יושבי חנות חייבים). תרמ, כב (השכור לעשות יין ולשמרו ממגע נכרי פטור, אבל השומר יין בחצר הנכרי, די בכך שהוא דר בחצר וחייב בס.).

ה: ת"ת א קו"א א ד"ה והנה (קטן מבן ו' שלמות ומעלה חייב בס. או מתחלת ששית. טעם החילוק בין ס. לעירוב).

תעשה ולא מן העשוי

ד: תרכו, יא (קוצץ אילן להכשירו לסיכוך). תרכו, טז-יט (כשהניח סכך כשר ע"ג סכך פסול ואח"כ הסיר סכך הפסול. משא"כ העושה סוכה תחת הגג ואח"כ הסיר הגג, או שעשאה תחת דלת הגג בשעה שהיתה פתוחה ואח"כ סגרה וחזר ופתחה, כשר). תרכט, כ (קוצץ אילן להכשירו לסיכוך, אא"כ ינענע). תרכט, כב (חבילת קש ועצים שהניחה שלא לשם סכך ונמלך לסיכוך). תרכט, כח (רק בפסול מה"ת).

עיי"ע ציצית (תעשה ולא מן העשוי).