נידוי

עיי"ע חרם. עונשים. קנס.

א: ב מהדו"ק, ט (כמנודה למקום). לח, יא (הנחת תפלין). נה, יד (מנודה אינו מצטרף למנין, ומותר להתפלל בבהכנ"ס שהוא בו). נו, א (השומע קדיש ואינו עונה בנ. מ' יום). קנח, טו (המזלזל בנט"י). קצט, יא (נ. ע"ד עבירה או על עסקי ממון. ענין נ.).

ב: רנא, א (העובר ע"ד חכמים). שו, כו (חרם ונ. בשבת). שמא, ד (נ. בחלום). פסקי הסדור תתקא (למחות בענשים ונ.).

ג: תסח, ג (העושה מלאכה בע"פ אחר חצות משמתין אותו).

ד: תצו, א (המחלל יו"ט בדבר שאסור מה"ת, או יו"ט שש"ג אפי' בדבר שאסור מד"ס). תצו, ג (אין מנדין ת"ח אלא מכת מרדות).

ה: יח קו"א ט (מנדין על שוחט שלא הראה סכין לחכם. מנדין על ביזוי הרב ולא על העדר קימה והידור).

ו: נזקי גו"נ טו (בזה"ז בטלו דיני קנסות, גנבות חבלות הוצאת ש"ר, ואין לנו אלא לנדות עד שיפייס). טז (רשות לטובי העיר לנ. חילוקים בין ת"ח לע"ה, עובר על ד"ת או ד"ס או מנהג).