נדרים

עיי"ע מנהגים (מטעם נדר).

א: כה, י (התקשר בקנס כו' צריך התרה לנ.). קכח, נג (נ. ע"ד רבים אין לו התרה).

ג: תפה, ב (חלה על המצוה).

ד: תקצו, ח (נדר להתענות ביו"ט, בר"ה). תרד, ג (נדר להתענות בערב יוה"כ). תרח, ז (הסכים שלא לאכול עוד בערב יוה"כ, אם הוציא בשפתיו אסור מדין נ.). תריט, ב (אין העולם נזהרים. כל נדרי. תנאי וביטול לנ.). תריט, טז (הי' בדעתו לנהוג לעמוד ביוה"כ). תרכד, י (נהג ב' ימים יוה"כ צריך התרה).

ה: א קו"א יד (אם יכול לאסור על עצמו כשאינו מתפיס בדבר הנדור, ב' דעות).

ו: מכירה ד (האומר ליתן לעני נעשה כנ. ואפי' גמר בלבו). הפקר א (נ. לעניים והפקר לכל, אעפ"כ הפקר דינו כנ.).

התרת נדרים

ב: רמט, יג (בג').

ד: תריט, ד (אין מתירין ביחיד). פסקי הסדור שסז (סדר ה"נ ונזיפה בערב ר"ה).

ה: א קו"א א ד"ה אבל (סגי בג' הדיוטות).

עיי"ע מלאכות שבת (התרת נדרים).

חומרה שמקבל על עצמו

א: קסא, ח (נכון להתנות שמקבל בתורת רשות ולא חובה).

כל נדרי

ד: תריט, ב (ביטול כל הנ. שידורו בשנה הבאה). תריט, ג (בלשון יחיד). תריט, ד (מבעוד יום. בשלושה). תריט, ה-ו (ניגונים. מגביה קולו).

לשון נדרים

א: פג, ג (וגם זה. וחדר זה).

מודר הנאה

א: קצו, ז (אורחים אוכלים אצל בעה"ב, יכולים מ"ה לאכול זה מפרוסת זה).

ג: תמג קו"א ג (חליפין אסורים וחליפי חליפין מותרים).

ד: תקפט, ג-ד (מ"ה מחברו יכול חברו לתקוע לו שופר, שאינה חשובה הנאה. אסר עליו תקיעתו אסור לו לשמוע ממנו תק"ש). תרמט, טז (מלולב שלו או של חברו).

נודר מאוכל

ב: ערב, יב (נ. מיין). שפו, ח (הנ. שלא יהנה ממנו לא נתכוין אלא בדרך הנאתו. כקרבן וכהקדש).