נדה

עיי"ע זב וזבה. חזקה (אשה בחזקת טהרה). טבילה (טבילת נדה).

א: פח, ב (שנהגו פרישות שלא ליכנס לבה"כ ולראות ס"ת. בימים נוראים, חתונה ויולדת. להתפלל בביתה, לברך בהמ"ז ושאר ברכות וקידוש). קנט, כ (מטמאה במשא).

ב: רסג, ה (מדלקת נרות שבת ומברכת).

ה: קפג הקדמה ד"ה וסדר (סדר ספירת ימי נ. וזיבות. הטילו עליהן דין זבות). קפג, ב (בין באונס קפיצה ודם חימוד, ובין ברצון כפי הטבע). קפג, ג (אפי' טפה כחרדל או פחות מכן). קפג, ד (משיצא מבין השיניים. ובזה"ז אין בקיאין וטמאה אפי' בעומק יותר). קפג קו"א ב הגהה ג (דם נ. גדל במקור או בא משאר אברים למקור). קפג מהדו"ב הגהה ב ע' רמט (דרך התשמיש להביא דם ע"י חימום). שם ע' רנא (איסור וטומאת נ. האי כדיניה והאי כדיניה). קפד, ו (דרך הדם לבוא בהרגל תשמיש). קפד, כב (מעיינה פתוח כל ז'. הטילו עליהן דין זבות). קפד קו"א ד (מעיינה פתוח. הטילו עליהן דין זבות). קפד, כו (חרדה מסלקת הדמים). קפה, ז (לובשת בגדי נדה שלא ללכלך בגדיה בדם נ.). קפז קו"א יא ד"ה וגם (בין ע"י אונס קפיצה בין ע"י ולד). קפח, טז (דם יבש מטמא). קפח, יב (אפי' כחרדל). קפח, כד-ה (דם יבש שאינו נימוח בשרייה).

אותיום

ה: קפז, א (שיעור שחייבים אשם תלוי נאסרת ברמ"ת). קפז קו"א א ד"ה והוא (בלא הרגשה הוי ס' השקול, וחייבין בקרבן בהרגשה דוקא). קצ, קט-י (קינוח תיכף ומיד, שלא הכניסה לחורים וסדקים ולא עמדה מהמטה, טמאה ודאי, ותולין בה לטהר האחרות שהיו אתה במטה, או כמשצאה טהורה לטהרה).

בדיקה

ה: קפג קו"א ב ד"ה וגם (בבית החצון). שם ד"ה ולפי (קינוח הוא מבחוץ, או שהכניסה מעט). שם ד"ה והנה (עיקר ב. היא בצמר גפן או צמר או שחקי דכיתנא). קפו, ו (בחורין ובסדקין). קפז קו"א ו (קשה מאד לבדוק עד מקום שהשמש דש).

בדיקה בשעת וסתה

ה: קפד, כח (גם ו. שאינו קבוע צריך ב.). קפד, כט-ל (עברה עונת ו. קבוע או יום ל' צריכה ב.). קפד, מא (רק אחר שעברה העונה אסור עד שישאלנה). קפד, מב (עבר שיעור ספירה וטבילה מותר מטעם ס"ס). קפד, מד (בו. המורכב, תלוי אם הוא ו. התלוי במעשה או ו. הגוף). קפט, א (בעו"ב, לכתחלה בו ביום). קפט, ד (בוסת הפלגה, בשעת הוסת או אחריו). קפט, יד (בעו"ב שעברה אסורה עד שתבדוק). קפט, פח (ו. הגוף מורכב בפיהוק אינו קבוע, ב. בשעת הו. או אחריו באותה עונה. עברה העונה ולא בדקה, ב' דעות).

בדיקה קודם ואחר תשמיש

ה: קפד, א-ג (אשה שיש לה וסת לא תבדוק). קפו, א (רק בעסוקה בטהרות הצריכוה גם קודם תשמיש). קפו, ב-ג (ג"פ הראשונות למי שאין לה וסת). קפו, ד (ב. עד שלו). קפו, ז (אח"כ, רק בעל נפש יחוש. ג"פ הראשונות יבדוק העד לאור הנר, אחר כל תשמיש בלילה א'. ויש שנהגו שגם ג"פ הראשונות א"צ ב. מעוברת ומניקה יש להקל). קפו, ח (כשאינה רואה פחות מי"ד ימים אחר טבילה, נק' וסת קבוע לענין בקוא"ת). קפז, ב (רמ"ת פ"א, אם צריכה בקוא"ת, ב' דעות). קפז, ג (ב. עד שלו ברמ"ת). קצ, מו (כשרגיל לצאת ממנו דם). קפט, יג (בוסת שאינו קבוע).

בדיקת מוך

ה: קצא, ה-ח (לידע שהדם ממי רגלים ולא מהמקור). קצא, ט (עם ובלי שפופרת). קצא, י (עם שפופרת מועיל אפי' כשרואה בקינוח שאחרי מי רגלים).

בדיקת סממנים

ה: קצ, נז-ח (ספק דם או צבע, צריך לבדוק בז' ס. ואין בקיאים בהם).

בדיקת שפופרת, או שימשה ולא ראתה

ה: קפז, יא (כפול לתוכה. של מתכת ולא עץ או ברזל). קפז, יב (מכחול שבראשו מוך, אצ"ל כעובי השמש. אם הש. צ"ל כעובי השמש, ואם הש. פתוחה מב' צדדים, ב' דעות). קפז, יג (כשאומרים מהצדדים א"צ ז"נ וטבילה. לא נמצא דם, ג' דעות, אמרינן נתרפאה וכשתראה פ"א חזרה לקלקולה, כשתראה ג"פ חזרה נאסרה, תלינן בצדדים וטהורה אף שתראה ג"פ). שם ד"ה ומיהו (קבעה לה וסת לרמ"ת וחדש או הפלגה מתי מועלת ב"ש). שם ד"ה כן (לסמוך על המתירים דלעיל לענין היתר לבעל, ולא לענין ז"נ וטבילה). שם ד"ה ואף (אף המתירים לא אמרו שמהצדדים הוא, אלא כשעבר וסת החדש מרמ"ת ולא ראתה בו). קפז, יד-ז (בבעל ראשון). קפז, כג ד"ה אבל הרשב"א, ואילך (לידע שהמכה מוציאה דם, או לידע שהדם היוצא בא מהמכה). קפז, מז (כשלא נמצא כלל, וכן כשעברה ושימשה ולא ראתה, אמרינן נתרפאה. חזרה וראתה ג"פ חזרה לקלקולה). קפז, מח (רמ"ת שנתעברה תשמש פ"א בימי טוהר, ואם לא תראה מותרת לו לעולם). קפז, מט (עברה ושמשה ולא ראתה מותרת, עד שתחזור ותראה ג"פ). קפז קו"א א ד"ה וגם (הוכחות שא"צ ז"נ וטבילה). שם ד"ה עיין (הוכחות שגם אם אח"כ רמ"ת תלינן מהצדדים). שם ד"ה והנה (הוכחות דקיי"ל דאפי' לא נמצא דם מותרת). שם ד"ה אבל (הוכחות שתולים בצדדים וא"צ ז"נ וטבילה). שם ד"ה ומיהו (כדלעיל קפז, יג ד"ה ומיהו וד"ה ואף). שם ד"ה אלא (הטעם שמועלת כשלא מצאה דם, שלא להצריכה ז"נ וטבילה, כי גם בלי ב"ש הוי ס' השקול מחמת דוחק הצדדים וחזקת אשה). קפז קו"א ד (ב"ש שהדם יוצא מהמכה, כשהמוך לצד המכה, או כשהש. חלולה ופתוחה מב' הצדדים. כשהמכה סמוכה למקור קשה הדבר). קפז קו"א ה (לידע שהמכה מוציאה דם). שם ד"ה ועיין (לידע שהוא דם בתולים).

בית הרחם

ה: קפג, א (מבנה ביה"ר. חדר. צואר הר. פרוזדור. פתח. עליה. לול. כותלי ביה"ר). קפג, ד (בין השיניים. מקום דישה. לפנים מהלול). קפג קו"א ב ד"ה וגם (בית החיצון נק' רחם). שם ד"ה ולפי (בית החיצון אינו נק' פרוזדור. עובי כותלי ביה"ר בשר ולא עור). קפג קו"א ג (האבר מגיע לפנים מן הלול, ודם שיצא למקום דישה טמאה). קפג מהדו"ב ע' רמז (פרוזדור הוא צואר הרחם שלמע' מכותלי ביה"ר). שם ע' רנו (רגילה לראות מהצדדים). קפג מהדו"ב הגהה הב' ע' רמז (אפשר שהפרוזדור מתפשט בכל אורך התורף, ואילו צואר הרחם הוא למע' מכותלי ביה"ר). שם ע' רמח (הלול כנגד הפתח). שם ע' רנ (י"ל שלהרמב"ם אינו כנגד הפתח).

דם בתולים

ה: קפז, נה (מדין המשנה, בוגרת שראתה נותנים לה ביאה א', לא ראתה – לילה א', נערה – ד' לילות. מדין התלמוד – בעילת מצוה ופורש. לענין רמ"ת – כ"ז שמרגשת כאב, ובאינה מרגשת – כדין המשנה). קפז קו"א ה ד"ה ועיין (מה"ת עד שתחי' המכה, ורבנן החמירו אחר ד' לילות, והקילו בשופעת מתוך ד' לילות לאחר ד' לילות בבדיקת שפופרת). קצ, פג (מדינא, בנערה ד' לילות אפי' מפוזרים, בקטנה עד שתחי' המכה).

דמים טהורים, ימי טוהר

ה: קפג, א (ד. טוהר. קושי. עליה). קפג, ב (דם קושי, יולדת בזוב). קפג קו"א ב הגהה ג (ד"ט באים מהמקור). קפז, מח (יולדת שראתה ג"פ, מדינא דגמרא אינה קובעת וסת בימי טוהר, והאידנא מותרת לבעלה אחר ז"נ וטבילה. רמ"ת שנתעברה תשמש פ"א בימי טוהר, ואם לא תראה מותרת לו לעולם). קפז קו"א ה ד"ה וגם (שופעת מימי טהרה לימי טומאה). קפז קו"א יא ד"ה וגם (כשהכאב גורם לדם לבוא במהלך שבילי הדם אם הוא טהור). קפז קו"א יד (האידנא קובעת וסת בימי טוהר, ואינה נאסרת לבעלה איסור עולם). קפח, ה (באים מהמקור). קצ, פד (בזה"ז אין בועלין על ד"ט, ממנהגא ולא מדינא דגמרא).

ראה גם לקמן אצל מראות.

הפסק טהרה

ה: קפז, כג. קפז קו"א א ד"ה עיין שם (מה"ת).

הרגשה

ה: קפג, ג (מה"ת טמאה רק כשיש ה. יציאתו מהמקור לפרוזדור. בלא ה. טומאת כתמים מדרבנן). קפג קו"א ב ד"ה ועיין (בלי ה. גם הדם אינו טמא. אין אומרים ארגשה ולאו אדעתה). שם ד"ה וגם (לתוס' היינו או ה. בית החיצון או ביציאתו מהמקור, לרמב"ם דוקא ה. מקור, ולר"ן דוקא ה. בית החיצון). שם ד"ה ולפי (ואפשר שגם לרמב"ם סגי בהרגשת בית החיצון). שם ד"ה והנה (חזקה שבא בהרגשה, שורפין עליה תרומה וקדשים, ומשמשת לקולא ולחומרא). שם הגהה א (יותר נראה לתוס' דקיי"ל שא"צ ה.). שם הגהה ג (יותר נראה שזיבת דבר לח לא מקרי ה. אף להר"ן, ומי רגלים אינה ה. דם מעורב בליחות מקרי ה. כמו בפלי פלויי). קפג מהדו"ב ע' רמו (לרמב"ם ה. שנעקר ממקומו הוא בירור שבא מהמקור, והיא ראיה שברמב"ם, וכשאינה מרגשת מסתמא הוא דם עליה או מהצדדים). שם ע' רמח (טמאה מטעם אימור שחתה כו', אמרינן אולא"ד או הרגשת מ"ר היא). שם ע' רנה (כשאינה מרגשת היא ספק אם בא מהמקור). קפג מהדו"ב הגהה א (כשהרגישה שנזדעזע גופה, או שיצאה מהמקור, משא"כ ה. ביציאתו לחוץ). קפג מהדו"ב הגהה ב ע' רנא-ב (לרשב"א וסיעתו צריך ה. ממש, וזה טעם כתמים, ולרמב"ם הוא בירור דלא אתא מהמקור). קפז, ב (ברמ"ת). קפז, לג (שיטת הרמב"ם ושו"ע ורמ"א, שחזקתו בה. וכשלא ה. תלינן במכה או ממאכולת. שיטת סה"ת ומהרא"י דלא אמרינן חזקתו בהרגשה. ודעת הט"ז וש"ך לחלק). קפז קו"א י ד"ה ומה (אם מתירין אף בהרגישה, בהניחה תחת הכר ומצאו עגול, במי רגלים, בנמצא על שלו ושלה). קפח, ה (הרגישה ומצאה מראה טהור טהורה). קצ, ב (כנ"ל. לא מצאה כלום טמאה. מסולקות דמים טהורות).

הרגשה, טומאת כתמים כשלא הרגישה

ה: קפג, ג בתחלתו. קפג קו"א ב ד"ה והנה (כשבודקת בדבר שאינו מק"ט אינה טמאה). קפג קו"א ג (כנ"ל). קפג מהדו"ב ע' רנח (כשמצאה בקרקע עולם). קפג מהדו"ב הגהה ב' ע' רנ (מהו ההפרש בין נמצא בכותלי ביה"ר לבין בדקה קרקע עולם). שם ע' רנא-ב (בקרקע עולם מיירי בשעה מועטת אחר שבדקה עצמה ומצאה טהורה). קצ, א (נפ"מ לראתה על בגד צבוע או שאינו מק"ט. גם בזמן מרובה אין חוששים דארגשה ולאו אדעתה מה"ת). קצ, כא-ב (בדבר שאינו מקבל טומאה לא גזרו. פחות מכשיעור. כלי חרס מגבו. כשמקבל טומאת נגעים, ב' דעות. בנין בחו"ל). קצ, קכב (רק בדבר המק"ט).

הרגשת עד או שמש

ה: קפג, ג ד"ה וכל (לא הרגישה, לדעת הרמב"ם אמרינן חזקה שבא בה. וכסבורה ה. עד או שמש הוא). שם ד"ה אבל (לדעת התוס' הוי ס' דאורייתא). שם בהגהה אחרונה (משמעות התוס' דהוי ודאי דאורייתא). קפג קו"א ב ד"ה וכל (לרש"י תלינן בה אף לקולא, ולתוס' רק לחומרא). שם ד"ה ועיין (אף שהרגישה אמרינן ה. עד הוא). שם ד"ה ולפי (אפשר שבקינוח בבית החיצון אין לומר כסבורה שהרגישה ביציאתו מהמקור, ומכ"ש בקינוח מבחוץ, ואינה טמאה ודאי). קפג קו"א ג (אמרינן כשלא הרגישה כלל, משא"כ כשהרגישה מבין השיניים ולפנים). קפג מהדו"ב ע' רמה (טמאה מטעם אימור שחתה כו', ולא היתה הרגשת עד). שם ע' רנג (רק כשנמצא בקרקע פרוזדור, ואצ"ל שחתה כו'). קפג מהדו"ב הגהה ב ע' רנב (אף בשעה מועטת שאין לומר ארגשה ולאו אדעתה י"ל הרגשת עד היא). קפז, י (הרגישה בשע"ת וראתה מופלג אח"ת אמרינן ה. ש. היא). קפז, כג ד"ה אבל אם (לתוס' כשבדקה ולא הרגישה ס', ומצטרף לס"ס). קפז קו"א א ד"ה והא (כנ"ל). קצ, קכב (לרמב"ם טומאתה דאורייתא, ולתוס' מספיקא).

ראה גם לקמן אצל נמצא בפרוזדור.

הרחקות

א: קנט, כ (בתו. משרתת). סדר נט"י לסעודה טז (בתו).

ד: תרטו, א (גם ביוה"כ. לא יגע בה, ולא ישנו במטה א', ולא ירבו בדברים).

ה: קפד, ו (חיבוק ונישוק אסור מה"ת. לא אסרו בוסת, וכן לישון במטה א'). קפד קו"א א (הוכחות ששינה במטה א' חמירא מחיבוק ונישוק).

וסת

ה: קפד, ז-יב (יום או לילה, מנה"ח ועד שקיעה, בכל תקופות השנה). קפד, טז-יח (קטנה אינה חוששת עד שתתחזק בג"פ). קפד, כב (כשנמשך כמה עונות, אזלינן בתר תחלה והשאר הוא תוספת דמים). קפד קו"א ד (דעת הרמב"ן, כשנמשך כמה ימים חוששת לכל יום בפ"ע). קפז קו"א א ד"ה ואין (מדרבנן. להחמיר ולא להקל. בבדיקת שפופרת). קפז קו"א יג ד"ה וכיון (כל שמשוה ראיותיה קבעה לה ו.). קפט, נג (כנ"ל קפד, כב).

ראה גם לעיל אצל בדיקה בשעת וסתה. לקמן אצל עקירת וסת. פרישה בשעת וסתה.

וסת, קביעותה בימי נדה וזיבה

ה: קפד, כא (קביעותו בימי נדתה, כשפסק הדם וחזר. כשקבעה בג"פ). קפז קו"א יג ד"ה אלא (הקדימה לראות בימי זיבה אינה קובעת, רק נעשית זנב לראיית נדתה). שם ד"ה וכן (אם בזה"ז קובעת וסת בימי זיבה, ב' דעות). קפט, קיב (אם קובעת בזה"ז בימי נדה וזיבה, ב' דעות. בימי נדה – רק לחומרא כשנקבע, ובימי זיבה אף לקולא. ראתה ג"פ בר"ח וג"פ בכ' ובר"ח קובעת ו. בתוך ו. לד"ה). קפט קו"א ד ד"ה ועיין וד"ה ומיהו (ראתה ר"ח ר"ח כ"ה ור"ח, וכן בהפלגה).

וסת הגוף

ה: קפד, מד-ה (פיהוק ועיטוש המורכב בו. הימים, דינו כו. הימים גרידא. ואם אינו מורכב, יש חילוק אם רואה בשעת הפיהוק או בסוף ואחריו). קפו, ב (שלא בשעת ו. אינה צריכה בדיקה). קפו קו"א א (חוששת לעונה בינונית). קפז, לט (ראתה פ"א או ב"פ חוששת ליום החדש, ולהפלגה מראיה האחרונה שבלא פיהוק). קפט, עו-פב (קובעת בג"פ, אפי' בלי זמן ידוע). קפט, פח (לא המשיכה ראייתה אחר הפיהוק, כשמגיע ו. בודקת ומותרת מיד. לא בדקה זמן מופלג מותרת באותה עונה). קפט, פט-צא (פיהקה וראתה פ"א חוששת לוה"ג ולימים. נעקר א' מהם חוששת לשני. נעקר כ"א מהם אינה חוששת למורכב). קפט, צח (כנ"ל קפט, צא).

ראה גם לקמן אצל וסת המורכב.

וסת הדילוג

ה: קפט, טו (ד' ראיות או ה'). קפט, טז-כא (סוגי וה"ד). קפט, כד-ח (קביעת וה"ד בימי החודש ג' או ד' ראיות, ב' דעות. הי' לה קודם ו. קבוע ושינתה, צ"ל ג"פ בשינוי). קפט, כט (ו. לדילוג חלילה). קפט, לב (אין חוששת לו עד שתקבענו). קפט, מט-נא (כנ"ל. וה"ד בימי החדש צ"ל ג' או ד' ראיות, וה"ד בהפלגה צ"ל ד' או ה' ראיות. הי' לה קודם ו. קבוע אין ראי' ראשונה מהמנין). קפט, ס (אם צריך ד' ראיות). קפט קו"א ב (אין חוששים למורכב מסירוג ודילוג).

וסת הפלגות

ה: קפד, כב (מסוף ראיה לתחלת ראיה, משהפסיקה בטהרה). קפו, ח (כנ"ל. י"ד לטבילה). קפז, מא (רמ"ת בהפלגה שוה מסוף ראיית עת נדתה). קפז קו"א יג ד"ה והנה וד"ה אלא וד"ה וכן (הוכחות להנ"ל. זנב לראיית וסתה). שם ד"ה היינו (ו"ה דוקא שלא ראתה בינתיים). שם ד"ה ועקירת (קבעה ו"ה בג"פ נעקר בפ"א, שאין כאן ה. שלמודה בה). קפט, ג (מסוף לתחלה). קפט, ד (חוששת לו אף שעדיין לא קבעתו). קפט, לא. קפט, לו (חשבינן עונות ולא ימים). קפט, מ (הקדימה ראייתה לא עקרה). קפט, מג (ג' דעות בהקדימה ראייתה, שלא נעקר ומונה מראייה א', שנעקר, שלא נעקר ומונה מראייה ב'). קפט, מד (ראתה ר"ח ניסן וכ' בו וא' וט' אייר חוששת לי"ז וכ' וכ"ח בו, מלבד וסת החודש לכל הראיות ועו"ב, עד שתקבע א' מהם). קפט, מה-ו (ראתה בימים שאינן שוין חוששת לכולם, נקבע א' מהם אגלאי מילתא שהראיות שבינתיים דמים יתרים הם). קפט, נה (לעולם מונין ו"ה מיום שראתה בו ולא מיום שראוי' לראות בו). קפט, נו-ז (קבעה כ' ואח"כ קבעה ל', נעקר כ'). קפט, נח (קבעה כ' וראתה ל' וחזרה וראתה כ' נעקר ל'. קבעה ל' ואח"כ קבעה כ' אינה חוששת לל' ולא נעקר, וכשראתה ל' חזר למקומו). קפט, נט-סג (קבעה כ' ונעקר ג"פ ולא קבעה יום אחר, אינה חוששת לכ' ולא נעקר, וכשראתה בו חזר למקומו). קפט, סה (וכן כשהפסיקה לראות ג' עונות, ואח"כ חזרה וראתה. קודם שחזרה וראתה, א"צ לחוש להפלגת מ' או ס' יום). קפט קו"א ד ד"ה ועיין וד"ה ומיהו (אחר שקבעה הקדימה וראתה, וחזרה וראתה בקביעותה, אם נעקר ו. שאינו קבוע, ב' דעות. ראתה ל' ל' כ"ה ול'). שם ד"ה וצריך (כנ"ל קפט נח). קפט קו"א ה (קבעה ל', והקדימה לכ"ז וראתה עד ל'. חילוק בין הפסיקה באמצע ללא הפסיקה, ובהפסיקה - בין דינא דגמרא להאידנא שקובעים בימי נדה). קצא, ה (מסוף ראיה עד תחלתה לכה"פ כך וכך ימים).

וסת החודש

ה: קפט, ח (חוששת לו אף שעדיין לא קבעתו). קפט, כג (אין מדקדקין במלא וחסר. לאל גומר עלי). קפט, לו (דוקא כששלשתן ביום או שלשתן בלילה). קפט, לח (הקדימה ראייתה ונמשכה ראייתה בתוך היום לא נעקר). קפט, מ (ואם לא המשיכה, נעקר). קפט, מה-ו (ראתה בימים שאינן שוין חוששת לכולם, נקבע א' מהם אגלאי מילתא שהראיות שבינתיים דמים יתרים הם). קפט, סו-ט (קבעה ואח"כ שינתה ג"פ לימים שאין שוין, אינה חוששת לקבוע ולא נעקר, וכשראתה בו פ"א חזר למקומו). קפט, סח (הקדימה ראייתה ולא המשיכה לתוך היום, נעקר). קפט קו"א ד ד"ה אפילו (אחר שקבעה הקדימה פ"א חוששת גם לו). שם ד"ה ועיין וד"ה ומיהו (חזרה וראתה בקביעותה אם נעקר ו. שאינו קבוע, ב' דעות. ראתה ר"ח ר"ח כ"ה ור"ח).

ראה גם אצל שאר סוגי הוסתות, מתי חוששת גם לוה"ח.

וסת הימים

ה: קפו, ב (ו. החדש או הפלגה). קפט, כב (ביום שוה בשבוע בהפסק ג' שבועות. כשהם רצופים).

וסת המורכב

ה: קפד, מד-ה (וה"מ מו. הימים עם ו. התלוי במעשה חוששת לעו"ב, אבל לא וה"מ עם ו. הגוף). קפז, מב (רמ"ת ג"פ בביאה ב' או ג' שבליל טבילה שאחר ראיית וסתה, תפרוש לעולם בליל זה, אא"כ עברה ושמשה בו ולא ראתה ג"פ, שאינו נעקר אלא כעין שנקבע). קפז, מג-ד (רמ"ת ג"פ בביאה א' שבליל טבילה שאחר ראיית וסתה נאסרה עולמית). קפז, מה-ז (רמ"ת ג"פ בביאה ראשונה אחר ג' לידות, או רמ"ת ג"פ אחר כל לידה, ועברה ושימשה בינתיים בלא דם, י"א שתולין בלידה, בצירוף שיטת ר"ח שרמ"ת לא נאסרה אלא מיד אחר נשואיה, ומותרת לבעלה אחר ז"נ וטבילה). קפז, נא (רמ"ת ב"פ בהפלגת חצי שנה, ולא ראתה בינתיים, חוששת למורכב מהפלגה ותשמיש פ"א, וחוששת בשניהם לוסת החדש. רמ"ת ג"פ בהפלגה והגיע יומו ולא ראתה מותרת לעולם). קפז, נב (רמ"ת ג"פ בהפלגה, אינו נעקר אלא כעין שנקבע). קפז קו"א יג ד"ה והנה, ואילך (רמ"ת אחר טבילה אינה קובעת, רק נעשית זנב להפלגה שוה מסוף ראיית עת נדתה). שם ד"ה היינו (וה"מ הוא דוקא ברצופין). שם ד"ה וכיון (כנ"ל קפז, מב). שם ד"ה ועקירת (קבעה וה"מ ג"פ אם נעקר בעקירת א' מהם, ב' דעות. רמ"ת המורכב בהפלגות שוות בודאי סגי ודאי סגי כשנעקר בפרישה). שם ד"ה ועיקר (הוכחות לחילוק הנ"ל קפז, מב-ד – בין רמ"ת בביאה ראשונה אחר טבילה לרמ"ת בביאה ב' או ג'). קפט, עג (קפצה וראתה ב"פ ביום ידוע, ובפעם הג' קפצה מאתמול וראתה היום, ב' דעות אם קבעה וה"מ או רק לימים). קפט, עה (קבעה וה"מ מקפיצות וימים אינו נעקר אלא כעין שנקבע. אם צריך ג"פ רצופות לקבוע, ב' דעות. וכן בראתה ג"פ בקפיצה והפלגה שוה, ובינתים ראתה בלא קפיצה). קפט, פג (ו. הגוף מורכב בימים, א"צ בדיקה לא' מהם בלבד, אבל אסורה כל העונה). קפט, פד-ו (פיהקה ב"פ בר"ח ובפעם הג' פיהקה ביום אחר וראתה. ראתה בר"ח בלא פיהוק. פיהקה בר"ח וראתה בר"ח). קפט, צא (ו. הגוף מורכב בימים, צ"ל רצופים דוקא). קפט, צז (ופורשת כל העונה). קפט קו"א ב (קפצה וראתה ג"פ בא' בשבת שאינם רצופים. אם צריך רצופים בוה"מ. הטעם דסגי בג"פ).

ראה גם לעיל וסת הגוף. לקמן וסת שע"י אונס. רואה מחמת תשמיש.

וסת הסירוג

ה: קפט, ל. קפט, לד (קובעת בג' או בד' ראיות, ב' דעות). קפט, לה (הטעם שאינה חוששת לו עד שתקבע). קפט קו"א ב (חילוק בין וה"ס באשה לבין שור המועד. קפצה וראתה ג"פ בא' בשבת שאינם רצופים, הטעם דלא חשיב וה"ס. אין חוששים למורכב מסירוג ודילוג).

וסת קבוע

ה: קפד, ד (אפשר שיבא דם שלא בשע"ו). קפו, ח (כשאינה רואה פחות מי"ד ימים אחר טבילה, אינה נק' ו"ק אלא לענין בדיקה קודם ואחר תשמיש). קפז, כג (אם יכולה לתלות שלא בשע"ו, במכה שא"י אם מוציאה דם). קפט, ב (שינתה פ"א חוששת גם לאותו יום, ולא לעו"ב). קפט, מא-ב (כנ"ל). קפט, מז (כנ"ל). קפט קו"א א ד"ה אבל (אם חוששת לעו"ב, ב' דעות). קצא, ה (מסוף ראיה עד תחלתה לכה"פ כך וכך ימים).

הדרכים לקבוע וסת, צויינו אצל כל וסת ביחוד. כאן צויינו דיני אשה שיש לה וסת קבוע.

וסת שאינו קבוע

ה: קפד, יג (שראתה פעם א', חוששת ביום זה בחדש שלאחריו). קפו, ב-ג (צריכה לבדוק ג"פ קודם ואחר). קפט, מא-ב (חוששת לוסת החדש והפלגה ועו"ב). קפט, מז (כנ"ל).

וסת שעות

ה: קפט, י-יא (אחר טבילה או שאר דברים).

וסת שעל ידי אונס; התלוי במעשה

ה: קפד, מד (אכילת שום ובצל ופלפלין, קפיצה, הכה בעלה, משא כבד, אינה חוששת אלא כשמורכב בימים, ואין צריך לשאול אותה). קפז, לט (ראתה פ"א או ב"פ חוששת ליום החדש וההפלגה). קפז קו"א יב (ראתה בלא קפיצה, ובסוף כ' ראתה בקפיצה, אינה חוששת להפלגה). קפט, ע-עב (קפצה, חלתה, הכה בעלה, משא כבד. קפצה וראתה ג"פ חוששת ואינה קובעת. קפצה וראתה פ"א או ב"פ חוששת למורכב מקפיצה עם יום החודש או ההפלגה). קפט, צד (אם אכילת שום דינה כקפיצה, ב' דעות). קצא, יג (במי רגלים דהדור למקור ואייתי דם, נעקר בפ"א).

ראה גם לעיל אצל וסת המורכב.

חתיכה ושפופרת; קרטין

ה: קפג קו"א ב ד"ה ועיין (גם הדם אינו טמא, אלא למ"ד מקורו טמא. לר"ן אינה טמאה מטעם שאינה מרגשת) שם ד"ה וגם (מכנסת הש. לפרוזדור, וממעטינן לרמב"ם אף שהרגישה ביציאתו מהמקור, ולר"ן כיון שלא הרגישה בבית החיצון). שם הגהה ג (הכניסה ש. למקור. פלי פלויי). קפג קו"א ג (אי סגי בהפסק אויר בין דם לבשר. כשצדדי מוך מפסיקים). קפח, ח-ט (לשיטת רא"ש וטוש"ע טהורה אם הח. וש. הוציאו הדם מתוך המקור שלא כדרכו. לשיטת תוס' ורמב"ם טהורה אם הח. וש. הפסיקו בין דם לבשר הפרוזדור במקום שהשמש דש. כשמצאה דם על החתיכה, לד"ה חוששין שהדם בא כדרכו). קפח, י (בנפילת חתיכה מהמקור נפלה, לד"ה טהורה.. פאר פאל). קפח, יב (נפלה ח. בשר שורה במים פושרים, ואם נימוחה טמאה. נפל המקור, ב' דעות אם צריך בדיקה). קפח, יח-כ (בדיקת פושרים. לחומרא או לקולא). קפח, כא (מיעוך). קפח, כב (כשיש עליה דם אין תולין במכה של הקליפות שנפלו). קפח, כג (בדקה ג"פ ולא נימוחו הותרה, שלא בשע"ו). קצא, טז (ק. שרואה תמיד בשעת ואחר מ"ר תולין שבאים מהכליות. ואם מוצאת רק אחר מ"ר, ועל העד, ובלא כאב, צריכה בדיקת פושרין). קצא, יז (כשרואה עם מ"ר ונימוחו, תלוי בב' דעות).

כאב

ה: קפז, יז (כ. ל"ד למכה. כ. ברמ"ת מקילין בבדיקת שפופרת). קפז, כג ד"ה ומ"ש הרשב"א שאומרת (כ. לא מקרי מכה). קפז, לד (כשתמיד רואה בשעת כ. ב' דעות. כשרואה בשעת כ. בעת הטלת מי רגלים). קפז קו"א ג (חילוק בין כ. בצדדים או במקור). קפז קו"א יא ד"ה מה (הוכחות שכ. גדול חשוב כמכה). שם ד"ה אלא (כ. בשעת תשמיש לא תלינן כ"כ במכה). קצא, ד (כשרואה תמיד בשעת הכ. או אחריו, ודאי דם מכה היא, אם אין לחוש שיבא הדם מהמקור מחמתו).

ראה גם לקמן אצל מכה. עיי"ע חולה (מיחוש וכאב).

כתמים

ה: קפג קו"א ב ד"ה והנה (בדבר שאינו מק"ט אינה ט.). קפג מהדו"ב ע' רנד (בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות). קפג מהדו"ב הגהה ב ע' רנא (נמצא בכותלי ביה"ר היא טומאת כ. והבודקת בדבר שאינו מק"ט או בצבעונים טמאה מפני שהי' על בשרה שמק"ט). קפה, ט (לפעמים גם דם העד מקרי כ.). קפז קו"א ה ד"ה ומה (ספק עברה בשוק של טבחים אינה תולה). קפז קו"א י ד"ה ומה (למ"ד דלא בעי הרגשה טהורה מה"ת שמא מעלמא, שהוא רוב לגבי דמי המקור). קצ, א (כשאין להתיר מטעם הרגשה מתירים מטעם שמא מעלמא, דהרבה דמים מצויים בעולם, או בצירוף שמא מעליה). קצ, ד (לא גזרו בקטנה אפי' בגופה ואין במה לתלות). קצ, ה (בבעולה, ב' דעות). קצ, ו-ז (עד שתראה ג"פ, אפי' אינן מכוונות, אפי' הפסיקה באותו יום). קצ, ט (כגריס תולין במאכולת, ובשחור – בפרעוש אם מצויים). קצ, יד (על בשרה פחות מכגריס, ב' דעות). קצ, טו-יז (הרגה פשפש או במקום שמצוי פשפש עד כתורמוס). קצ, יח (טיפין סמוכין על בשרה אין תולין להקל). קצ, יט (מראה טהור שמסביבו אדום החמיר הרמ"א, דוקא כשידוע שהמראה טהור מגופה, והאודם הוא קץ המראה טהור, והוא יותר מכגריס, אין תולין במכה). קצ, יט-כ (מראה עגול או טיפין בבשרה טמאה, אם הוא כשיעור המטמא בבשרה, לפי הדעות דלעיל). קצ, כג (לא גזרו על בגד צבוע. כ. שמקצתו על הצבוע ומקצתו על הלבן). קצ, כד-ז (במקום שאפשר לבא מהמקור. עקבה ולא שוקה, גודלה ולא שאר האצבעות, גב רגלה ולא שלצד חוץ, אפי' אין לה במה לתלות). קצ, כט-לא (נמצא על בשרה ולא על בגדיה חזקה שמגופה הוא, אא"כ יכול לבא ממכה). קצ, לב-ה (נמצא מהחגור ולמטה טמאה, למע' מהחגור טהורה). קצ, לט-מ (כ. א' למע' מהחגור וא' למטה ממין א', טהורה). קצ, מא-ה (עברה בשוק של טבחים. מכה שיכולה להתגלע, בה או בבנה). קצ, מט-נד (ב' נתעסקו בצפור ומצאה כל אחת כסלע, אם באו לישאל בב"א אסורות. אם היתרון הוא פחות מכגריס). קצ, נה (כתורמוס בפשפש וכגריס במאכולת. כשהרגה הרבה פשפשין או מאכולות. דם צפור). קצ, סא (מצאה בבדיקה אין תולין, אפי' מאכולת מעוכה עליו). קצ, סב (וכן כשהניחה במקום שאין לתלות במאכולת). קצ, קכא (אין בכ. משום וסת, ואינה עוקרת בו וסת אחר).

ראה גם לעיל אצל הרגשה (טומאת כתמים). לקמן אצל מעלמא אתא. עד הבדוק. תולה בחברתה.

מי רגלים

ה: קפג מהדו"ב ע' רנח (מצאה במ"ר הוי טומאת כתמים, דאפשר לתלות אף בצדדים). קפז, לד (כשמרגשת כאב חוששים שבא גם מהמקור, ולכן מתירים דוקא שלא בשע"ו ע"י בדיקת מוך). קפז קו"א ה ד"ה ומה (דומה לעד שא"ב. בשניהם מקרי נולד הספק קודם בדיקה. חזקה עם המים בא). שם ד"ה דזיל (הטעם שנקרא נולד הספק קודם בדיקה). קפז קו"א י ד"ה ומה (מתירים אף בהרגשה). קצא, א (ג' שיטות ביצא דם עם מ"ר, הרמב"ם ורמב"ן ושו"ע דקיי"ל כרבי יוסי שטיהר בכל אופן, התוס' ורא"ש שר"י טיהר רק ביושבת או בעומדת ומקלחת, ר"ח שגם בזה יש לה טומאת כתמים, ולא טיהר אלא ביושבת ומקלחת. אם חוששים לר"י דבתר דתמו מיא אתא דם, ב' דעות). קצא, ב (כשיש לתלות גם באיש, אם מטהרין אפילו בעומדת ושותתת). קצא, ה (כשמרגשת כאב ובודקת שבא מהצדדים, מתי צריך שיהי' שלא בשעת וסתה דוקא). קצא, יא-ב (ראתה תוך מ"ר וגם אח"כ בקינוח, ב' דעות).

מכה

ה: קפג, א (מ. שבמעיים. בכבד. בכוליא). קפג קו"א ב ד"ה ועיין (מ. שבמקור). קפז, יט-כ (מ. שבמקור ושאינה במקור). קפז, כא-ב (בירור אם דם מ. דומה לדם ראייתה). קפז, כג דע מוציאה (שיטת המרדכי שלא בשע"ו סגי במ. שא"י אם מוציאה דם, ושיטת בעה"ת שצריך לידע שמוציאה דם). שם ד"ה אבל, ואילך (ב' דעות בשיטת הרשב"א, אם צריך לידע שמוציאה דם. עכ"פ צריך לידע שהיא מ. גמורה ולא סגי בכאב). שם ד"ה ולא (גם בכתמים צריך לידע שהיא מ. גמורה, ויכולה להתגלע ע"י חיכוך). קפז, כה (מ. שמוציאה דם טהורה בכל אופן). קפז, כו-ח (בעו"ב אינה טהורה אלא כשמרגשת שבא מהמ.). קפז, כט (בכתמים מותרת בכל אופן). קפז, לב-ג (מוצאת תמיד באותו צד. דעת מהרא"י להקל כשיש לה וסת. ודעת הב"י ורמ"א להקל מטעם שלא הרגישה). קפז, נה (תולין אף לטהר הדם. טעם החילוק בין מ. לדם בתולים שהצריכו ז"נ וטבילה). קפז קו"א א הגהה ב (אם דוחק הצדדים חשיב מ. ואי הוי ס"ס, ב' דעות). קפז קו"א ה (הוכחות שלהרשב"א א"צ לידע שהמ. מוציאה דם). שם ד"ה וגם (חשש שדם נדה מעורב בדם מכה). קפז קו"א יא ד"ה והנה (מ. שהדם נצרר וא"י אם מוציאה דם, תיווך בין פי' הרמ"א והש"ך ברשב"א). קפח, יא (בשעת וסתה אין מטהרין, וכן בחתיכות שנפלו). קפח, כב (קליפות שנפלו ועליהן לחלוחית דם, אין תולין הדם במכה). קצ, מו-ז (תולה במ. של בעלה). קצ, פט (אם תולה במ. בג"י ראשונים של ז"נ).

ראה גם לעיל אצל כאב.

מסולקות דמים

ה: קפד, כג (מעוברת משהוכר עוברה אינה חוששת לוסתה). קפד, כד (מניקה כל כ"ד חדש אינה חוששת לוסתה. חדש העיבור). קפו, ז ד"ה ומעוברת (חוששות לראייתן. א"צ בדיקה קודם ואחר תשמיש). קפט, ק (קטנה שראתה פ"א אינה חוששת. ראתה ג"פ בימים שאינם מכוונים, ב' דעות). קפט, קא-ב (קבעה, והפסיקה צ' יום, חזרה לקדמותה ואינה חוששת). קפט, קג-ה (קבעה מצ' לצ'). קפט, קו-י (זקנה שהפסיקה צ' יום, דינה כקטנה). קפט, קיג-טו (מעוברת ומניקה שראו פ"א חוששות). קפט, קטז (עברו ימי ההנקה חוזרת לו. הראשון, מיד או אחר שתראה פ"א, ב' דעות). קצ, ב (הרגישה שנפתח מקורה ולא מצאה כלום טהורה). קצ, ד (קטנה אינה חוששת לכתמים, אפי' על גופה ואין במה לתלות). קצ, ה (בבעולה, ב' דעות).

מעלמא אתא

ה: קפג, ג ד"ה ולפי (כשלא הרגישה אם תולין לומר מ"א או הוי ספק, ב' דעות). קפג קו"א ב ד"ה והנה (כנ"ל בדעת הט"ז). קפג מהדו"ב הגהה ב ע' רנב-ג (בקרקע עולם בזמן מרובה אמרינן מ"א).

מעת לעת

עיי"ע טומאה (טומאת מעת לעת).

מקור מקומו טמא

ה: קפג קו"א ב ד"ה ועיין (מחלוקת).

מראות

ה: קפח, א (מה"ת ד' מיני אדמימות, האידנא אסרינן כל הדומה לאדמימות). קפח, ב (שחור אדום הוא שלקה. והאידנא אסרינן אפילו דיהה מן הדיהה, מגזירת הגמרא או הגאונים). קפח, ג (לבן שהוכהה כבגד שנפל עליו אבק מותר). קפח, ד (מ. זהב או אתרוג או חלמון מותר אף שיש בו נטיה לאדמומית. נתייבש ונעשה אדום, או אדום בקצוותיו, קיי"ל שאסור, אלא שא"צ לחכות עד שיתייבש). קפח, ה (הרגישה ומצאה לובן וירוק טהורה, שגם הוא בא מהמקור).

ראה גם לעיל אצל דמים טהורים.

נמצא בפרוזדור

ה: קפג, א (מהלול ולפנים חזקתו מהמקור וטמא. מהלול ולחוץ בגג פרוזדור טומאתו בספק. בקרקע פ. ובכותלי ביה"ר, לרמב"ם ס' ולרש"י וסיעתו ודאי). קפג קו"א ב ד"ה ועיין (לרש"י ורמב"ם מיירי שלא הרגישה ואמרינן הרגשת עד הוא, ולתוס' מיירי שהרגישה). שם ד"ה ולפי (נמצא בקינוח בבית החיצון או מבחוץ). שם ד"ה והנה (נמצא בבדיקה בבית החיצון אא"ל שהוא רק טומאת כתמים). קפג מהדו"ב ע' רמה (טמאה מטעם אימור שחתה כו' ולא היתה הרגשת עד). שם ע' רמח (כשיש רוב לדמים מהמקור אמרינן ארגשה ולאו אדעתה, או כסבורה הרגשת מ"ר היא). שם ע' רמט-נא (גם מהלול ולחוץ יש רוב, ומהלול ולפנים הוי רוב ומצוי). שם ע' רנו (נמצא בקרקע פ. לתוס' ודאי טמא ולרמב"ם ספק. נמצא בגג פ. לשיטת הרמב"ם בפי' המשניות ובחבורו. נמצא בכותלי ביה"ר תולין בדוחק הצדדים). קפג מהדו"ב הגהה ב ע' רמח (י"ל שגם בנמצא בכותלי ביה"ר טמאה, ודוקא הבא מדוחק הצדדים טהור). שם ע' רמט (בנמצא בגג לדעת הרמב"ם). שם ע' רנא (נמצא בכותלי ביה"ר אם היא טומאת כתמים). שם ע' רנב-ג (נמצא לבתר הכי משמע, בלא הרגשה). קפז, כג ד"ה ומ"ש הרשב"א ואי (ספקו טמא). שם ד"ה אבל באשה (לרמב"ם הוי ס' מהצדדים ומצטרף לס"ס). קפז, כד ד"ה ועוד (לרש"י ותוס' לא הוו ס', רק ברמ"ת מדוחק האבר בצדדים). קצ, א (בכותלי הרחם, ב' דעות).

עד הבדוק, שאינו בדוק

ה: קפז, לג ד"ה אבל בידוע (בדקה בעה"ב והניחה תחת הכר ומצאה עליו דם, אם תולין במאכולת מדלא הרגישה, ב' דעות). קפז קו"א ה ד"ה ומה (הרשב"א מתיר כשלא ידוע אם עבר בו בשוק של טבחים. קיל יותר מכתמים. יש לה מכה מקרי עשא"ב). קפז קו"א י (כנ"ל קפז, לג. כשאין הוכחת משוך או עגול אם תולין. אם תולין אף בהרגישה). קצ, סב (עה"ב שהניחתו בקופסה או כל שאין לתלות במאכולת ודם אחר). קצ, סג-ו (בדקה בלילה והניחתו תחת הכר או כסת ולמחר נמצא עליו דם. עגול פחות מכגריס ולא הרגישה תולין במאכולת ושא"ד. משוך אין תולין. יותר מכגריס טמאה נדה. עגול והרגישה. משוך ולא הרגישה ויש במה לתלות). קצ, סז-ט (טחתו בו בירכה מבחוץ, ולמחר מצאה דם עליו ועל ירכה, ב' דעות אם תולין כמו תחת הכר או לא). קצ, ע-עב (עד שא"ב ואין במה לתלות אסורה מה"ת. יש במה לתלות ג' דעות, הטוש"ע פוסקים שטמאה טומאת כתמים, והרמב"ם פוסק שכגריס ועוד טמאה נדה, והרשב"א פוסק שטהורה, ולמעשה אינו מתיר אלא בכתם בחלוק שא"ב. מהו עד שא"ב, הרמב"ן ותוס' פי' שבדקה קודם ולא בשעת בדיקה, והרשב"א פי' שמסתפקת אם עברה בו בשוק של טבחים, והר"ן פי' שאפי' לקחה מהאשפה. חילוק בין עה"ב שהניחה תחת הכר לעד שא"ב, שכאן נולד הספק קודם בדיקה). קצ, עג (עד שא"ב שטחתה בירכה, ב' דעות). קצ, עו (כתם בחלוק שא"ב תלינן אפי' בדבר שאינו מצוי). קצ, קכב (עד שא"ב קיי"ל שהיא טומאת כתמים).

ראה גם לקמן אצל תולה בחברתה.

עונה בינונית

ה: קפד קו"א ד (מתחלה לתחלה, כרוב הנשים שרואות בסוף ל'). קפו קו"א א (המצריכים בדיקה למי שאין לה וסת קבוע, אין ע"ב אלא למי שיש לה וסת הגוף). קפט, א (מתחלה לתחלה. ב' הראיות בכלל ל'. פורשת מתחלת הלילה עד סוף היום. י"א דסגי בבדיקה וא"צ לפרוש). קפט, מב (ראתה בר"ח ניסן וכ' בו חוששת לאדר"ח אייר. דעת הרמב"ן שא"צ לפרוש).

קפט קו"א א (הוכחות שב' הראיות בכלל ל'. אי סגי בבדיקה או צריכה לפרוש, ב' דעות, והמקילין יש להם על מה שיסמוכו). שם ד"ה ובמשמרת (יום ל' או ל"א, ב' דעות).

ראה לעיל אצל סוגי הוסתות, מתי חוששת לעו"ב. וכאן צויין לדיני עו"ב עצמה.

ראה גם לעיל אצל בדיקה בשעת וסתה. לקמן אצל פרישה בשעת וסתה.

עקירת וסת

ה: קפז, יג ד"ה ומיהו (רמ"ת בוסת המורכב, אם נאסרת על בעלה סגי בפ"א, ואם לא נאסרת צ"ל ג"פ). קפז, מב (אינו נעקר אלא כעין שנקבע). קפז, נב (כנ"ל). קפז קו"א ב (כנ"ל). קפז קו"א יג ד"ה ועקירת (וסת המורכב אם נעקר בעקירת א' מהם, ב' דעות. וסת הפלגה נעקר בפ"א, שאין כאן הפלגה שלמודה בה). ). קפט, נט-סג (קבעה כ' ונעקר ג"פ ולא קבעה יום אחר, אינה חוששת לכ' ולא נעקר, וכשראתה בו חזר למקומו). קפט, סו-ט (קבעה ואח"כ שינתה ג"פ לימים שאין שוין, אינה חוששת לקבוע ולא נעקר, וכשראתה בו פ"א חזר למקומו). קפט, סח (הקדימה ראייתה ולא המשיכה לתוך היום, נעקר). קצ, קכא (נעקר ג"פ וקבעה בכתמים ליום א', אין בכתמים משום ו. ולא נעקר לגמרי ו. הראשון).

פרישה בשעת וסתה

ה: קפד, ה (מדרבנן, וקרא דוהזרתם היא אסמכתא). קפד, ו (מדרבנן, ולא אסרו מדינא חיבוק ונישוק ושינה במטה אחת). קפד, יט (ספק קודם או אחר נה"ח אינה אסורה אלא ביום, ובשקה"ח – בלילה). קפד, כ (נמשכה ראיתה ביום, אסורה כל הלילה וכשיעור הנמשך ביום). קפד, לא-ח (היוצא לדרך צריך לפקוד אשתו סמוך לו, י"א בתשמיש וי"א בדברי ריצוי וחיבוק ונישוק. ההולך לדבר מצוה). קפד קו"א ב (הוכחות שמדינא לא אסרו חיבוק ונישוק). קפט, א (עו"ב פ. מתחלת הלילה עד סוף היום).

ראה גם לעיל אצל וסת.

פתיחת הקבר

ה: קפח, ח (אין פה"ק בלא דם, ונקרא כדרכו אף שנפתח ע"י ולד שלם או מחותך או חתיכה או שפופרת. בשפופרת דקה לא נפתח). קפח, יא ד"ה ומהאי (כנ"ל). קפח, טו (בשפופרת דקה לא נפתח, ובחתיכה גדולה נפתח, וכן בנפל פחות ממ' יום). קפח, כו (אין מטהרין אלא בדק שבדקים).

רגלים לדבר

ה: קפג קו"א ב הגהה ג בסופה (טיפת דם המעורבת בליחות). קפג מהדו"ב ע' רנו (כשראתה בעת תשמיש). שם ע' רנח (כשראתה בעת מי רגלים). קפג מהדו"ב הגהה ב ע' רמט (דרך התשמיש להביא דם ע"י חימום). קפז, לד (בעת מי רגלים. בעת הרגשת כאב). קפז קו"א א ד"ה ואין וד"ה אלא (ברמ"ת). קפז קו"א י ד"ה ומה (הוכחה התלויה במקום והתלויה בזמן). קצא, א ד"ה בריש (במי רגלים). קצא, ו. קצא, יב (כנ"ל).

רואה מחמת תשמיש

ה: קפג מהדו"ב ע' רנו (ע"י בדיקת שפופרת אמרינן שמדוחק הצדדים הוא). שם ע' רנז (והשתא נתרפאה, מדאותיום חייבים בקרבן ושורפין קדשים ואין בודקין בשפופרת ואף שלא הרגישה). קפז, א (שיעור שחייבים אשם תלוי נאסרת ברמ"ת). קפז, ב (ראיה קמייתא ממנין ג"פ או לא, ב' דעות). קפז, ד-ז (איך נאסרת לכל). קפז, ח (ג"פ רצופים). קפז, י (הרגישה בשע"ת וראתה מופלג אח"ת). קפז, יח (רמ"ת בעונה שקודם וסתה, ב' דעות). קפז, כז (בשעת וסתה אינה נאסרת). קפז, לה-ו (רופא אומר שנתרפאה). קפז, לז (הזקינה). קפז, לח (רפואת פחד פתאומי). קפז, לט (ראתה פ"א חוששת ליום החדש. ראתה ב"פ חוששת אף לוסת הפלגה. גם בפ"א תולין שבא מהרגל תשמיש, אלא שמקרה הוא ואינה נאסרת). קפז, מ-מא (רמ"ת פ"א או ב"פ בליל טבילה לראיית נדתה, או ליל ב' לטבילה, תפרוש בליל טבילה הבא לראיית נדתה, או ליל ב'). קפז, מב (פרשה בפעם ב', אינה חוששת לפעם ג', כיון שאינה מצטרפת לג"פ). קפז, מז (רמ"ת ג"פ אחר לידה נאסרה. עברה ושימשה ולא ראתה אמרינן נתרפאה. חזרה וראתה חזרה לקלקולה. שיטת ר"ח שרמ"ת לא נאסרה אא"כ ראתה מיד אחר נשואיה). קפז, מח (רמ"ת בימי טוהר מותרת אחר ז"נ וטבילה). קפז, נג-ד (אסור להשהותה אלא ע"י שליש שיתן לה צרכה, ואסורה להיות עמו בחצר א'). קפז קו"א א ד"ה אבל (דעת ר"ח שלא נאסרה אלא כשרמ"ת מיד כשנשאת). שם ד"ה אלא (דוחק האבר בצירוף חזקת טהרה הוי ס' השקול). שם ד"ה והא (ואם הרגישה לא הוי ס' השקול). קפז קו"א יג ד"ה היינו (כנ"ל קפז, לט).

ראה גם לעיל אצל בדיקת שפופרת. וסת המורכב.

שבעה נקיים

ב: שב קו"א א ד"ה והנה (כשלא בדקה יום אחד אם עולה ואם סותר למפרע). שכו, א (רחיצת פניה ובין ירכותיה).

ד: תריג, כא (רוחצת קצת ביוה"כ בין ירכותיה).

ה: קפג הקדמה ד"ה ואשה (ראתה בינתיים סתרה מנינה). שם ד"ה אבל הרואה (מה"ת טובלת ליל שמיני ומשמשת). שם ד"ה וכל (תקנת רבנו הקדוש ו' וז' נקיים). שם ד"ה אבל בנות (החמירו על עצמן אפי' על טיפה ז"נ). קפג, ב (דם קושי צריכה ז"נ מחומרת בנות ישראל). קפה, ב (לבנים). קפו, ח (למנהגינו מתחילים מליל ו' לראייתה). קפז קו"א א ד"ה עיין שם (מה"ת). קצ, פט (אם תולה במכה ובימי נדתה בג"י ראשונים של ז"נ, ב' דעות. חילוק בין תלי' בדבר אחר לתלי' במכה המוציאה דם). קצ, קפה (סותרת).

תולה בחברתה

ה: קצ, עז-ח (בדקה ומצאה טהור והניחתו ואח"כ השאילה לחברתה טמאה הב'). קצ, עט-פה (תולה בנדה ובנכרית, בבעלת דם בתולים ודם טוהר, בסופרת ז"נ, וסופרת ז"נ תולה בנדה). קצ, פו-ז (אין תולה בבעלת כתם ובטהורה). קצ, פח-ט (תולה בימי נדתה. ובג' ימים הראשונים של ז"נ, ב' דעות). קצ, צ (מעוברת ומניקה תולה בעצמה קודם עיבורה). קצ, צב-ט (נתכבס, מתי תולין שהדם נשאר מלפני הכיבוס). קצ, קא-כ (ג' נשים שלבשו חלוק א', ישבו על ספסל א', ישנו במטה אחת). קצ, קיא (יש לה וסת אינה תולה במי שאין לה וסת).