משכון

עיי"ע חמץ (משכון). מלאכות שבת (הלואה). רבית.

א: כ, ו.

ב: שכה, ד-ה (כשנכרי בא בשבת לפדות המשכון או להחליפו).

ג: תמא, א (ישראל מישראל קונה מ. לקדש אשה ולקנות בו כו' ולעבור עליו בחמץ ולכל דבר). תמא, ב-ג (נכרי מישראל אינו קונה אלא כשאמר מעכשיו ולא פדה). תמא, ד (יש בו דין אסמכתא). תמא, ו-ט (כשמחליט המ. לנכרי ונשאר בבית הישראל, מתי נשאר עליו אחריותו). תמג, ח (חמץ ישראל ממושכן אצלו ולא מכרו, חייב לבערו ומפסיד כנגד חובו. עבר ולא ביער והחזירו אחה"פ, חייב הלוה לקבלו ולפרוע לו). תעב, ו (מ. של נכרי מותר להשתמש בו).

ה: רבית מז (הלוה על המ. יותר מחובו, שאם לא יפרענו בזמן יהי' המ. שלו. בשעת הלואה או שלא בשעת הלואה. מטלטלין או קרקע). רבית נב-ג (משכנתא דנכייתא). רבית סו (הלוה מנכרי בשביל חברו על מ. חברו והנכרי סומך על המ.). ת"ת ד, יג (המשאיל ספריו לאחרים יקבל משכון בשויו).

ו: הלואה ו (מלוה על המ.). ז (לא ימשכננו בעצמו בזרוע, אלא ע"י שליח ב"ד. בחוץ תעמוד גו'. יחזיר כשצריך לו). ח (ולא בשביל אשתו ובניו). ט (לא יקח כלים שעושים בהם אוכל נפש). י (לא ימשכן אלמנה, וי"א אף גרושה). יא (מדעת הלוה מותר). יג (יכול למשכן ממה שנשאר בסידור בע"ח). יד (חוב שאינו מהלואה מותר ליכנס בביתו למשכנו בעצמו). טו (בשעה הלואה מותר אפי' כלים שעושים אוכל נפש, מאלמנה, וא"צ להחזיר). כב (כשומר שכר עליו, ואינו רשאי להפקידו ביד אחר. אפי' נתן לו רשות להשתמש בו ולמשכנו לא יתן רשות למלוה השני להשתמש בו). כד (הלוה על המ. ע"מ שאם לא יפדנו לזמן פלוני יהי' שלו, אמר מעכשיו קנה, לא אמר מעכשיו, ב' דעות אי הוי אסמכתא). הלואה קו"א א (מדעת הלוה מותר באלמנה וליכנס בביתו, חוב שאינו מהלואה מותר ליכנס לביתו, אבל לא באלמנה). מציאה לח (מ. של ישראל ביד נכרי, שאבדו ומצאו ישראל, יחזירו לישראל ולא לנכרי). גזלה כט (יכול לתפוס מ. על חוב שלא מחמת הלואה). גזלה קו"א ו (מ. שיש לו מנכרי אינו קונה, ולכן אסור לעכבו לעצמו, אלא ע"מ לשלם).

עיי"ע הלואה (גביה).

מכירת משכון

ו: הלואה טז-יז (הלוה על המ. לא ימכור עד ל' יום אחר שתבעו אחר זמן פירעון. ודבר הצריך ללוה, ב' דעות. משכנו אחר זמן הלואה דבר שאינו צריך, לא ימכור עד ל' יום מיום נטילתו). יז (נטל בתורת פרעון יכול למכור מיד). יח (ע"י ב"ד הראוים לדון, ע"פ ג' אנשים הבקיאים בשומא, והמכירה בעדים, ולא לעצמו). יט (שמין כמה היה נותן עכשיו מי שצריך לו חפץ זה). כא (המלוה על המ. יכול להשכירו ויטול השכר בפרעון החוב. מ אחר הוא כפקדון, ולא ימשכן לאחר). הלואה קו"א ג (הוכחה להנ"ל יט).