מילה

עיי"ע כוס של ברכה (דברים הטעונים כוס). ערל.

א: ד, ב (תחלת כניסת נפש הקדושה). ח קו"א ד. כה, לח (לחלוץ תפלין אחר המ.). עה, ז (כיסוי ואחיזת ערות הקטן בשעת ברכת מ.). קלא, ה (קיבלו בשמחה. אין שם נפ"א). קפז, ד (ע"י ברית ניתנה הארץ בפר' מ.). קפז, ז (הנשים אומרות ועל בריתך – על ברית הזכרים). קצ, ד (ביוה"כ יטעים הכוס לתינוק). ריג, ז (כשב' מלין בניו אחד מברך לכולם, וכשהם תינוקות של ב' בנ"א רשאים ליחלק). פסקי הסדור תרכד (סדר המילה). תרכה ד"ה ונותנים (לתינוק לשתות או ישתה בעצמו).

ב: רמח קו"א א (אם עובר בכל יום שאינו מל). רמט, ו (אף כשאינה בשמיני אסור להניחו ערל אפי' יום א'). רסג קו"א ג (גמר מצוה). רסג קו"א ה ד"ה ומיהו (כשב' מלין, אם א' מברך לכולם). של, ח (אם מלין בשבת ספק בן ח', ב' דעות). שלא, א (בזמנה דוחה שבת). שלא, ג (כנ"ל – של, ח). שלא, ה (נולד ביה"ש אינו דוחה שבת). שלא, ו (אנדריגונוס ונולד מהול ויוצא דופן ונכרית שילדה ונתגיירה ומי שיש לו ב' ערלות, אין מילתן דוחה שבת. ספק אם מ. בשמיני תלוי בטומאת לידה). שלא, ז (התירו אמירה לנכרי). שלא, יג (מוטל על האב). שלא, יד (אם מלין בן מומר או קראים).

ג: תלב קו"א ב (חיובו על כל ישראל, ולא רק מטעם ערבות). תמו, ו בהגהה (כנ"ל שלא, ז). תצ, יד (באחש"פ). תצב, ד-ה. תצג, ד (בעלי הברית, המוהל סנדק ואבי הבן, יכולים להסתפר בימי ספירה).

ד: תצה קו"א ג (מ. שלא בזמנה אינה דוחה יו"ט). תקיח, א (הוצאת קטן ביו"ט למולו). תקכו, יט (תינוק מת מסירים ערלתו בצרור או אבן). תרב, ד (אירע מ. בעשי"ת). תרכא, ג (ביוה"כ בין קרה"ת למוסף).

ה: ב, טז (מומר לערלות מפיר ברית ואין לו חלק לעוה"ב, אבל אינו כמומר לכל התורה). ב, יז (בכל יום עובר כרת. אא"כ מתו אחיו מחמת מילה, אחר שראו שנבלע דמן).

בבית הכנסת

ב: שלא, ח (ברב עם הדרת מלך. אם דוחה הוצאה ע"י נכרי דרך כרמלית, או שחברו נותנו לחברו בפחות מד"א). שמז, ז (באיזה דרך אפשר להביא התינוק מבית לב"ה).

ד: תקפד, ט (בר"ה, בין קרה"ת לתקיעות, לסמוך ברית אברהם לעקדת יצחק). תרכא, ג (ביוה"כ).

מוהל

א: נג, כו (דוחה אבל מלהתפלל לפני הצבור). קכח, נ (מל תינוק ומת).

ב: שלא, יג (לא מל או לא פרע מעולם לא ימול או יפרע בשבת). שלא, יד (א' מ. וא' פורע).

מכשירי מילה

ב: שלא, א (שחיקת סממנים צ"ל מע"ש או בשינוי או ידחה המ. מל ואח"כ נתפזרו שוחקן בשבת מפני הסכנה). שלא, ז (מ"מ שאפשר לעשותן מע"ש אין דוחין השבת, אפי' נאנס או נאבדו ואפי' איסור מד"ס. אם דוחה אמירה לנכרי). שלא, ט (סמרטוטין לכרוך על המילה, יביא דרך כרמלית בשינוי). שלא, יא (חימום מים לרחצו קודם מילה דינו כתיקון איזמל, ולאחריה דינו כשחיקת סממנים. עכשיו דינו ככל אדם. נהגו לרחצו קודם מילה במים שהוחמו מע"ש).

ד: תקי קו"א ב (חילוק בין מ"מ שאין דוחין אפי' נאנס או נתפזרו, לבין מכשירי או"נ ביו"ט, שבנאנס או שנפגם ביו"ט מותר).

מציצה

ב: שכח, נד (בשבת לא התירו אלא מפני הסכנה). שלא, א (כנ"ל).

נולד מהול

ב: שלא, ו (אין מילתו דוחה שבת. הטפת דם ברית).

סעודה

ב: רמט, ו (סעודת מצוה בזמנה, אף כשאינה בשמיני). רמט, ז (השייכים לסעודה – קרובים ובעלי ברית, המוהל והסנדק). רמט קו"א א (בשבוע של ט"ב. ט"ב שנדחה בעלי ברית אין משלימין, משא"כ קרובים).

ג: תמד, טו. תע, ח (בעלי הברית, מוהל וסנדק ואבי הבן, יו"ט שלהם הוא). תצב, ה (ס. מצוה. בתענית בה"ב מצוה לאכול בו).

ד: תרמ, יד (חייבים בסוכה).

פריעה

ב: שלא, יג (לא פרע מעולם לא יפרע בשבת). שלא, יד (א' מוהל וא' פ.).

ציצין

ב: שלא, ב (כ"ז שלא סילק ידו חוזר על צ. שאין מעכבין).

שלא בזמנה

ב: שלא, ד (אינה דוחה שבת).