מדות ומשקלות

עיי"ע מטבעות. שיעורי תורה.

ב: שכג, א (כשלוקח מיני מאכל בשבת, ידוע לבעלים שאין רגילים לצמצם המדה. נהגו להטיל טבעת במדה).

ו: אונאה י (אסור לקיים בביתו מ. החסרה). מדות א-ב (השוקל או מודד במדה חסרה עובר בל"ת, במדה במשקל ובמשורה, אפי' פחות משו"פ, ואפי' לנכרי, וחייב להחזיר). ג (כנ"ל – אונאה י). ד (עושה אדם מדותיו סאה וחצי סאה כו' ובמדת הלח הין וחצי ההין כו'. ברביעית המדה אדם יכול לטעות, ולכן אסור להשהות מדה חסרה רביעית. שלישית ורביעית ההין התירו הואיל והיו במקדש). ה (בעה"ב שמוכר ישהה המדה הפוכה עד שיטיפו ג' טיפין). ו (למדוד במדה יפה, בלח א' מק', ביבש א' מת'). ז (למדוד כמנהג המדינה, במדה גסה או דקה, לגדוש או למחוק). ח (לעשות המחק מעץ אגוז וכיו"ב, מב' צדדיו עבים או דקים, וימחוק בפ"א מתון). ט (הסיטון מקנח מדת הלח א' לל' יום, החנוני פעמים בשבוע, ובעה"ב א' לי"ב חדש). י (המשקלות ליטרא וחצי ליטרא כו'). יא (משקלות מצחיח סלע או זכוכית, ולא מתכות. ביבש נהגו של מתכת). יב (לקנח המשקלות של דבר לח כל פעם, והמאזנים פעם בשבוע). יג (המאזנים יהיו מיושרים במדתם, כ"א לפי מה שהוא, הקנה והחוטין וגובה הכפות מהארץ). יד-טו (מדת הכרעת המאזנים). טז (קשה עונשים של מדות ומשקל משל עריות. להעמיד ממונים ולקנוס).