מדות

עיי"ע חסידות, מדת. יוהרא. כופין על מדת סדום. צניעות.

א: נג, כא (לבישת לבנים דרך ענוה). קנה, א (ינהג בדרך הממוצע, ואם נוטה לקצה א' יטנו לקצה הב'. יתרחק מכעס וגאוה עד קצה האחרון). קנו, ג (והלכת בדרכיו מה הוא חנון כו'. ירגיל עצמו במ. טובות. דרך המיצוע, חוץ משפלות וכעס עד קצה האחרון. כשצריך – יראה עצמו כאילו כועס). קסז, יט (מ. ענוה).

ה: ת"ת ד, יח-ט (הרב לא יכעוס על התל', ואם מתרשלים יראה רוגז לזרזם).