לשמה

עיי"ע כוונה.

א: ט קו"א ב (טוויה ל.). יא, ג-ד (טווי ושזור לשם ציצית). יא קו"א א (בתחלת העיבוד, כל הטוויה). יד, ג (בהטלת ציצית). יד קו"א א (אם סתם הטלת ציצית מוכח שהוא ל.). לב, יא (עיבוד קלף לסת"ם). לב, יב (בגט). לב, יג (עיבוד אחר עיבוד ל.). לב, לא-ב (בכתיבת תפילין. אזכרות. בעיבוד עורות. במחשבה או בפיו. כשמתנמנם. בגט). לב, נז (בעיבוד עור הבתים). לב, עה (טווית הגידים). מז, א (העוסק בתורה ל.). קנח, טו (נט"י לא יעשה כדי להתעשר אלא לכבוד קונו). פסקי הסדור תרטז ד"ה צריך (טווי ושזור לשם ציצית).

ג: תלג, לב בהגהה (סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני). תנג, יד (שמירה לשם מצות מצה). תנד, יח (שאיבה מים ולישת מצות). תנה, כא (יאמר בשעת שאיבה לשם מצת מצוה). תנו, ו (כשנותן הקמח והמים יאמר לשם מצה של מצוה). תעה, כח (ק"ש ושופר ולולב ושאר מצות שאין בהם הנאת הגוף צ"ל כוונה לשם מצוה).

ד: תקפט, ה (בשופר).

ה: ת"ת ד, ג (בת"ת). ד, יד. ד קו"א א (חילוק בין ת"ת שלא ל. למצוה שלא ל.).