כללי התלמוד

ב: רנד קו"א ג (אמורא הוה לי' לפרש). רסו קו"א ו ד"ה אבל (כנ"ל). שנה קו"א א (רב הונא גדול מר"נ).

ה: כג, ג (רב ורבי יוחנן הלכה כר"י). כג, יא (כנ"ל). כד, לו ד"ה ואנו (דרך התנאים לשנות הפשוט תחלה). לב, ו (קיי"ל כרבי ינאי נגד תלמיד תלמידו ריש לקיש, שאין הלכה כתלמיד במקום הרב). לב קו"א א (רק במילתא דתליא בסברא אמרינן אין הלכה כתלמיד במקום רבו, משא"כ בהלמ"מ שגמר מרביה). לג, י (אין ליתן דברי חכמים לשיעורים, אם לא במילתא דפסיקא). קפז קו"א א ד"ה והא (הוי מצי למימר ולטעמיך, כמ"ש תוס' בכ"מ). ת"ת א קו"א א ד"ה והנה (על שיעור גדול לא שייך עד בכלל). שם ד"ה ומה (לדעת הרמב"ם פ"ו דאבות היא ברייתא שלא הובאה בגמרא).

ו: הפקר קו"א א ד"ה ותדע (אין למדין מתוספתא שלא הביאוה בגמ' לפשוט הימנה). נזקי ממון קו"א ג (צדדי שבמקרה ומשנה ותלמוד הוא אפ"ל בצדדי הכותל עצמו). נזקי ממון קו"א ד (רבי יהודה תלמיד רבי עקיבא. הלכה כר"ע אפי' כנגד רבי').

גזרה דרבנן

ב: רנז, ז (לא גזרו בדבר שאינו מצוי). שח, א (אין גוזרין על הצבור יותר מדאי). מהדו"ב תתעח ד"ה והנכון (כנ"ל).

ד: תרכד, י (אין גוזרין על הצבור אא"כ יכולין לעמוד בה).

ה: קצ, נה (מדת חכמים ליתן קצבה ושיעור, שאין להוסיף ולגרוע).

לא חלקו חכמים בגזרתם

א: קיג, ז (כשאסרו משום מראית העין – אפי' בחדרי חדרים). קיד, ה. קכח, ו.

ב: רמד, יד. רנז, א. ערה, ב (אפי' גבוה י' קומות). שא, נו (כנ"ל – קיג, ז). שב, כד. שג, א. שה, יד-טו. שז, כב. שכ, ב. שכה, טז. שכו, א. שלד, ז. שלו, ה.

ג: תנא, ד (כנ"ל – ערה, ב). תס, ז. תעג, טו.

ד: תקז, יח. תקט, טז. תרמח, ח.

ו: עדות כט. עדות לד. הפקר יא.