כללי הפוסקים

א: קסח קו"א ב (ריא"ז - הר"י מטראני). קעד קו"א ט (רשב"א תלמיד רבנו יונה). רב קו"א ג (ברמב"ם, כשמפרש המלות כותב והן).

ב: רמד קו"א ד (ברוב הפעמים אין הרמ"א כותב וי"א כשיש להעמיס בשו"ע דלא פליגי). רמד קו"א ו (דעה הא' בשו"ע בסתם היא עיקר). רמח קו"א ב ד"ה ולא (הלכתא כרב הונא לגבי רב נחמן שהיה גדול ממנו הרבה). רמט קו"א ד ד"ה ועיין (הלכתא כבתראי שהמה הרבים נגד בה"ג). רנ קו"א ב (חילוק בין מצוה בעלמא בדבר שמותר מהדין לבין חייב). רנא קו"א א ד"ה אבל (סתם מנחה שברמב"ם – מנחה קטנה). רנב קו"א ה ד"ה והאמת (הר"מ שבכלבו והר"מ שבמרדכי). רנד קו"א א (הטור עומד בשיטת אביו). רנד קו"א ב (חילוק ברמ"א אם מכריע או כותב והכי נהוג. השו"ע אינו ספון בעיני הב"ח מלחלוק עליו). רנה קו"א א (הכרעה שלישית אינה הכרעה). רנט קו"א ב (דרך השו"ע לקצר ל' הטור). רנט קו"א ד (כשהשו"ע כותב דעת האוסר בל' יחיד ודעת המתיר בל' רבים). רסו קו"א יא ד"ה ולהכי (מסתמא הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף רבו, והב"י אין דרכו לסתום דלא כרמב"ם). רעא קו"א ג ד"ה כשיגיע (הגאונים כל דבריהם דברי קבלה. הרמב"ם בשיטת הרי"ף קאי. הטור אין דרכו להשמיט דעת הרי"ף). שא קו"א ה (כו"ע היינו ר"מ ור"י אבל רבנן פליגי עליה). שא קו"א ח ד"ה ומה (כשיש להם על מה שיסמוכו אצ"ל הנח להם מוטב שיהיו שוגגים). שא קו"א י ד"ה ואפילו (בימי מהרי"ל לא נתפשטו עדיין ספרי הרשב"א). שמח קו"א א (העיקר כסברא הא' שהביא בשו"ע בסתם). שנ קו"א א (כנ"ל. בכ"מ פוסקים כרי"ף). מהדו"ב תתסג (הר"מ שבמרדכי שחיבר הל' שמחות הוא הר"מ מאנגלטירא). תתסד (בעל הגמ"יי סמך דברי רבו מהר"ם לדברי הרמב"ם לפרשו). תתסח (מהר"ם ס"ל דהלכה כתוס' בכ"מ אפי' נגד הרי"ף). תתעא (הר"מ שבכל בו). תתעד ד"ה ומיהו (הא"ז בשיטת רבו ראבי"ה). תתצה (בעה"ת לא יחלוק על רבו הר"י, ור"י שבמרדכי הוא אחר). פסקי הסדור תתקב (הגאונים דבריהם קבלה).

ג: תלב קו"א א ד"ה וכל (אנן נמשכים אחר פסקי ט"ז ומ"א). תלג קו"א ז (הגמ"יי נמשך אחר התוס'). תלג קו"א טז (אין ספקו של הטור מוציא מודאי של הכלבו כו'). תלה קו"א א (אין ספקו של הט"ז מוציא מודאי של המ"א כו'). תלו קו"א ו (דרך הפוסקים האחרונים לפרש). תלז קו"א א (כשהט"ז ומ"א אין חולקים על השו"ע הכי ס"ל). תמ קו"א ח (כשהרמב"ם מחדש כותב נראה לי). תמב קו"א א (כשהמ"א מעתיק דעת פוסק ומסכים עמו, כותב דעתו בסתם ורושם בחצע"ג מבטן מי יצאו הדברים). תמב קו"א י ד"ה וכל (מסדרי הגהות מיימוניות ומרדכי תלמידי מהר"ם). תמב קו"א יב (סתם תוס' ר"י). תמז קו"א א (העיקר כדעה הא' שמביא בשו"ע בסתם). תצד, הל' מכירת חמץ ד"ה נודע (הרבה מספרי ראשונים לא נדפסו עד דורותינו אלה).

ד: תצז קו"א א ד"ה וכיון (כל שיעורי חכמים כך, אומרים רק במקום שנזכר בגמרא בפירוש). שם ד"ה סוף (כיון שהט"ז מקיל בהדיא, באיסור דרבנן הולכין להקל). תצז קו"א ה ד"ה ומה (דרך הפוסקים לפרש, אמרינן רק במקום שיש להסתפק). תקז קו"א א (אין ספיקו של מ"א מוציא מודאי של רמ"א). תקט קו"א ב ד"ה ועל (תוס' ורא"ש וטור בתראי לגבי הרמב"ם). תקי קו"א ב (כלל כ' הרמ"א לכל הל' יו"ט, לענין מלאכת או"נ שאפשר לעשותה מעיו"ט, ולא הוצרך לחשוב כרוכלא בכל המקומות). תקי קו"א ד (יחיד ורבים הלכה כרבים. רמב"ן ורא"ש ור"ן בתראי נגד רש"י). תקיא קו"א א ד"ה ובודאי (דברי המ"א שבמקומו עיקר). תקיב קו"א א (המ"א בא לפרש דבריו ולא לקבוע הלכה כמותו). תקיג קו"א ד (ביו"ד ששם עיקר מקומו וגם בתרא חזרו בהם הב"י ורמ"א). תקיד קו"א ד (אין ספק מוציא מידי ודאי). תקיח קו"א ג (המ"א ראה רק מקצת דברי הט"ז). תקכז קו"א ד (הלכה כרבים בכ"מ).

ה: א קו"א ד ד"ה אבל (אור זרוע עומד בשיטת רש"י בכל מקום). כג, י (רי"ף ורמב"ם עמודי ההוראה בבית הב"י). כד, ד (בה"ג, כל דבריו דברי קבלה). כד, לו ד"ה ואנו (דרך הפוסקים לשנות הפשוט תחלה). כה, ג (בה"ג, כל דבריו דברי קבלה). לב, ו ד"ה וכתב (אנן גרירי בתר תוס' בכל מקום). לב, קו"א ב ד"ה והנה (סברא ראשונה שכותב הפוסק בסתם הוא עיקר בעיניו). קפג קו"א ב ד"ה וכל (בעה"ת תרם תרומת מדותיו מרבו ר"י בעל התוס'). קפו, ו (העיקר כסברא הא' שהביא בשו"ע בסתם). קפז קו"א א ד"ה והנה (הרמב"ם שנה דרך קצרה וסמך על המעיין). קפז קו"א י ד"ה והרשב"א (י"ל שמשמרת הבית אינו להרשב"א). קפז קו"א יא סד"ה ומה (מהרי"ל רבו דמהרא"י). קפט, מב (הרמ"א לא רצה לשנות לשון הרמב"ן שבטור). קפט, מג (בימי רמ"א וב"ח וט"ז וש"ך לא באו עדיין הל' נדה לרמב"ן לדפוס). קפט קו"א א ד"ד ומה (דרך הטור להעתיק מפוסק, אף שבפרט א' לא ס"ל כוותיה). קפט ק"א ד"ה ועיין (בפוסקים למדין מכללות, ובפרט במקום שנאמר חוץ). ת"ת א קו"א א ד"ה דהיינו (הסמ"ג עומד בשיטת הרמב"ם). שם ד"ה אבל וד"ה ומה (דרך הרמב"ם שלא לכתוב דבר שאינו מוכח טובא בגמרא). שם ד"ה והנה (כל מקום שכתב הרמב"ם מבן כך ואילך, הכוונה לשנים שלמות. הטור לא ראה פיה"מ להרמב"ם).

ו: הלואה קו"א ב (הרמ"א השמיט דעת ריב"א, דיחידאה הוא). גזלה קו"א ב (דרך הרמב"ם לפרש טעמא דקרא). גזלה קו"א ט ד"ה וטעמיה (דרך הרמב"ם לפסוק כסתמי דסתרי ולישבם).