כותי

עיי"ע נכרי.

א: קצט, ב (נמנו עליהם ועשאום כנכרים). קצט, ב (קודם שגזרו היו מדקדקים במצוה שהחזיקו בהם. מעשה אבותיהם בידיהם). רטו, ב (עשאום כנכרים).

ב: שפה, ב (כנכרי לעירובי חצרות).

ה: ב, ח (קודם שגזרו, שחיטתן כשרה בעע"ג או יוצא ונכנס, דמירתת מישראל שיבדוק הסכין אחריו). ב קו"א יד (גרי אמת ונתקלקלו, אבל החזיקו בהל' שחיטה שבע"פ יותר מישראל. לרשב"ג סומכין עליהם בשחיטה, אם אוכלים בעצמן משחיטתן, דלא קפדי אלפני עור. אח"כ נתקלקלו הרבה, ומצאו דמות יונה שעובדין אותה, ועשאום כנכרים לכל דבריהם).