כבוד התורה

עיי"ע תורה.

א: כה, מב (לא יחלוץ תפילין בפני ס"ת). קכח, יא (לוי חכם אם צריך ליטול ידי כהן עם הארץ. חילוק בין שירות דרך חק ומשפט לנט"י). קנו, ג (כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש. עלובים ואין עולבים. אם יבוא אחר לנקום ישתוק. אם מפייסים צריך להתפייס). קסז, יט (להקדים גדול בחכמה). רא, א (גדול בחכמה יברך, יכול ליתן רשות לקטן לברך). רא, ב (קודם לכהן שאינו חכם כמותו. יכול למחול ולהקדימו).

ב: רסג קו"א ה ד"ה ומיהו (ברכת התורה). רפב, ו (לא יעלה לתורה בראש מגולה). רפב, ט (כ"ה שמתכבדת באנשים גדולים, אבל אינו בזיון לת"ח שע"ה עולה לתורה לפניו). רפב, יא-יח (קריאת המפטיר). רפד, ט (לקרוא קטן למפטיר). שא, נד (המוצא ס"ת בשדה בשבת). שלט, ב (מותר לרקד בשמח"ת). שמא, ג (נידוי מי שביזה חכם).

ד: תרו, ג (בקשת מחילה מחבירו הרבה פעמים רק שלא יהיה בזיון התורה).

ה: ת"ת ד, יד (כשא"א באופן אחר מותר להודיע עצמו שהוא ת"ח, ובלא"ה אל ישתמש בכתרה של ת. ואצ"ל שלא ילמד להתגדל בה). ד, טז (מאחר שנתמנה על הצבור אסור לו לעסוק בשום מלאכה בפני ג', והצבור מצווין לפרנסו ולעשרו).

ו: עדות ב (עשה של כ"ה עדיף מהצלת ממון חבירו). מציאה לה (חכם שרוצה לעשות לפנים משורת הדין ולהחזיר אבדה שלא לפי כבודו, ב' דעות).