יין נסך; סתם יינם

עיי"ע עבודה זרה.

ב: רנט קו"א ג ד"ה משא"כ (חילוק בין שכשוך ע"י ד"א שבידו שאוסר, לבין שכשוך ע"י רגל שרבו המתירים). רצז, ה (בשמים שמשימים בקנקני יין שיקלוט ריחם, לא נאסרו מחמת ריח היין, אבל אין ליטלם לבשמים של הבדלה). שכח, טז (כשנוגע קודם שירתיח אסור מד"ס). שלה, ד (כשמתבטל במים ראשון ראשון, עד שרבה על המים, יש מקילין). שמג, ה (כשתינוק צריך לשתיית יין, מותר לומר לנכרי להשקותו. הכשרתו ע"י מזיגה בו' חלקים מים).

ג: תמב קו"א ב (נתערב סתם יינם מותר בהנאה, בפדיון וזריקה לים, או מכירה חוץ מדמי איסור שבו, אבל לא יי"נ. סתם יינם אוסר במשהו מדינא דגמרא). תמו קו"א ב ד"ה ומ"ש (כנ"ל. בבלוע בקנקנים אין חוששים לרוצה בקיומו, גם ביי"נ). תמז קו"א ב ד"ה גדול (יי"נ שנתערב במים פחות מו' חלקים, מותר למכרו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו). תנ, ה (אסור להשתכר מיי"נ של נכרי. עבר וקבלם קנסוהו להפסיד מעותיו).

ד: תרמ, כב (העושה יין אצל נכרי צריך לשמרו תמיד. השומר יין בחצר נכרי סגי במה שדר שם).