יום הכפורים

עיי"ע הבדלה (נר). וידוי. נדרים (כל נדרי). עשרת ימי תשובה. קיטל. תענית צבור. תפלה (יוה"כ). תשובה.

א: יח, ג (אין מסירים ט"ג בלילה. לובשים לבנים). סא, ט-י (לא יאמר ב"פ שמע. ז"פ ה' הוא האלקים). סא, יב (ג"פ ברוך שם). קכח, נז (נ"כ). קכט, א-ב (נ"כ וברכת כהנים במנחה). פסקי הסדור תרט ד"ה בתשעה (א"א שעשה לי כל צרכי).

ב: ערה, ט (מאימת היום לא חששו שיטו הנר). רפב, א (ו' גברי). רפב, ב (סיומי העולים בדברי כפרה). שלד, ד (בדליקה מצילין מיוה"כ למוצאי יוה"כ ולשבת, כשחל ביום ה', אבל ביום ו' א"א שיחול).

ד: תקפב, י (אין בו שמחה). תקצ, א (תק"ש ביוה"כ של יובל). תרז, טז (אינו מכפר אלא לשבים המאמינים בכפרתו). תרי, ט (בגדים לבנים. דוגמת מלאכים. קיטל. בגד מתים. אבל. נשים). תריא, א (ליל יוה"כ כיומו לכל דבר). תרטו, ב (הרואה קרי ידאג כל השנה, ואם עלתה שנה מובטח שהוא בן עוה"ב ויאריך ימים). תריט, ז-ח (שהחיינו). תריט, טו-יז (עמידה כל היום והלילה, ולא הנשים). תרכא, ג-ו (מילה ביוה"כ). תרכא, יד (יוה"כ ל' רבים, לחיים ולמתים). תרכא, טו (להצטער על מיתת בני אהרן). תרכא, טז (לימוד משניות יומא). תרכד, י-יא (אין עושין ב' ימים מפני הסכנה, וגם אבותינו לא נהגו ב' ימים. ואם עושים בעשרה לא ישנו מתפלות חול).

אכילה ושתיה

א: צ, יד (לא ילעוס לאקרי"ץ בעיו"כ ועת"ב). קפח, יא (כשאוכל ומברך בהמ"ז אם מזכיר של יוה"כ, ואם חותם ברכת אשר נתן ימים טובים כו'). קצ, ד (במילה ביוה"כ יטעים הכוס לתינוק).

ב: שמג, ח (הטעמת כוס המילה לתינוק).

ד: תרח, ט (ביוה"כ לא ישים אצבעו בפיו להקיא, שמא יבלע). תרח, י (לא יאכל שומשומין בערב יוה"כ, שמעלה גרה ביוה"כ). תריא, ט (מותר לנגוע באוכל וליתן לקטנים לאכול, ואין חוששין שמא ישכח ויאכל). תריא, י (נהגו שהתינוקות משחקין באגוזים על השלחן). תריב, א (שיעור ככותבת, שמיישבת דעתו, בין לננס בין לעוג מלך הבשן). תריב, ה-ו (א. גסה פטור, שאינו נהנה כלל ומזקת, או שהוא מאכל מתובל אלא שאכל כ"כ בערב יוה"כ שקץ בכל מיני מזון). תריב, ח-יא (מאכל שאינו ראוי למאכל אדם מכין אותו מכת מרדות. עלי קנים. לולבי גפנים שלבלבו קודם ר"ה. פלפלין וזנביל יבשים). תריב, יב (שתיה כמלא לוגמיו). תריב, יד (משקין שאינן ראוין מכין אותו מכת מרדות. ציר, מורייס, חומץ שאינו מזוג שאם ישליכו לארץ יבעבע). תריב, טז (פחות מכשיעור אסור מה"ת ואינו חייב חטאת). תרטז, א (לא גזרו על הקטנים). תרטז, ד (כשהגיעו לחנוך עינוי לא יתנו לפניו, ואם לוקח מעצמו א"צ למחות בו, רק האב ולא האם). תרטז, ה-ו (חנוך עינוי קטן וקטנה לשעות, בריא בן ט' שלמות או כחוש בן י' שלמות. י"א שבני יא שלמות ישלימו). תרטז, ח (בן י"ג שלמות, ובת י"ב שלמות, ולא הביאו ב' שערות, ביוה"כ שהוא ספק מה"ת חייבים להשלים, ובשאר תעניות שהוא ספק מד"ס א"צ להשלים). תרטז, י (קטן מבן ט' שרוצה להתענות מוחין בידו). תרטז, יא (עכשיו אין חשובין בריאים וא"צ להשלים גם כשהוא בן י"א). תריז, א (עוברות ומניקות משלימות). תריז, ב (כשהעובר הריח מאכל ומתאוה, לוחשין באזנה כו'). תריז, ג (הריח מאכל ונשתנו פניו, או חולה שאמר צריך אני מאכילין אותו). יולדת תוך ג' אינה מתענה, מג' עד סוף ז' אמרה צריכה אני מאכילין אותה, מכאן ואילך כחולה שאב"ס). תריח, א-ח (חולה שאב"ס שאמר צריך אני לאכול, או שרופא אמר צריך או שא"י, או שרופא א' אמר צריך וא' אומר א"צ והחולה א"י, או שב' אמרו צריך ומאה אמרו א"צ, או שרופא אמר א"צ והחולה שהוא גם רופא אמר א"י, מאכילין, אפי' הרופא אשה או נכרי). תריח, ט (רופא שאמר איני מכיר החולי הוא כשאר אדם). תריח, י (נחלש הרבה ונראה מסוכן מאכילין). תריח, יא-ב (אסור לחולה להחמיר על עצמו, ומאכילין בע"כ). תריח, יג-ד (להאכיל פחות משיעור ככותבת, או שתיה פחות מכמלא לוגמיו, ואחר שיעור כא"פ עוד פחות מכשיעור). תריח, טו-ז (אמדוהו או רואים שלא יספיק אין מדקדקין בשיעורים). תרכא, ד-ו (הטעמת כוס מילה לתינוק). תרכד, טו (אסורים עד הבדלה).

עיי"ע אכילה ושתיה.

כבוד היום

ד: תרי, א-ב (לכבדו בנרות בברכה להדליק נר של יוה"כ. בבית שאיש ואשתו דרים). תרי, ג (בביהכ"נ ומבואות האפלים. ביוה"כ שחל בשבת יברך להדליק נר של שבת ושל יוה"כ). תרי, ד (הצעת בגדים נאים בבהכ"נ ובבתים. להרבות נרות בבהכ"נ. עושין נר בשביל כ"א לבהכ"נ, גדול וקטן או רק נשואים). תרי, ח (כבדהו בכסות נקיה ובנרות). תרי, י (אסור ללבוש שק). תריד, ח (כשהוצרך לילך ביוה"כ במנעלים במקום רפש וטיט, לא יניחם בב"ה בגלוי).

מוצאי יוה"כ

ד: תרכג, יב (יו"ט). תרכד, ט (כנ"ל, אוכלין ושמחים). תרכד, יד (למחרת משכימין לבהכ"נ). תרכה, א (בניית הסוכה).

מלאכה

ד: תריא, ב (חיוב כרת). תריא, ד (כמו שבת. כל מלאכה שחייבים עליה בשבת סקילה, ביוה"כ כרת). תריא, ה-ח (התירו לקנב ירק ולפצוע אגוזים ביוה"כ שחל בחול, מהמנחה ולמע', שיהיו מוכנים לערב, אף שטורח לחול. ועכשיו נהגו לאסור). תרכד, טו (אסורה עד הבדלה).

נעילת הסנדל

ב: שא קו"א ה (קיי"ל להתיר מנעל של עץ).

ד: תריא, ב (נק' עינוי לפעמים ואסור ביוה"כ). תריד, ב-ג (אסור לנעול מנעל של עור, או של עץ מחופה עור, או קב הקיטע מחופה עור. וטוב להחמיר בסנדל עץ. אבל מנעל גמי וקש ובגד מותר). תריד, ד (יציאה לרה"ר בבגד קשה כרוך על רגליו. מותר לעמוד ע"ג כרים וכסתות של עור). תריד, ה (חיה כל שלשים, וחולה שאב"ס, ומי שיש לו מכה ברגליו, מותר). תריד, ו (מפונק ומצטער בלכלוך רגליו במי גשמים, או שיש שם רפש וטיט, כשמגיע לבית יחלצם). תריד, ז (במקום שמצויין עקרבים מותר). תריד, ט-י (המהלך בדרך או בין הנכרים אסור, אף שבת"ב התירו). תריד, יא (כ"מ שמותר, יחליף מנעל ימין בשמאל). תרטז, ב (אף בקטנים גזרו, ואם נועל מעצמו א"צ למחות). תרכד, טו (מותרת קודם הבדלה).

סעודה מפסקת

ד: תרח, ח (לא יאכל דברים המחממים את הגוף).

ערב יוה"כ

ד: תרד, א (האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה בו. לא יתענה בו אפי' תענית חלום, רק עד סעודה המפסקת). תרד, ב (התענה בו צריך להתענות אחר יוה"כ לכפר). תרד, ג (נדר להתענות בו). תרד, ד (נהגו לעשותו יו"ט, להספד, צידוק הדין, תחנון. יש נוהגים להרבות בסליחות קודם עלות השחר). תרד, ה (יו"ט מעלות השחר או מתחלת הלילה, אבל לא במנחה שלפניו, ואפי' התפלל ערבית קודם צאה"כ. מי שאינו אוכל בשר אלא ביום שא"א בו תחנון). תרה, א (מנהג כפרות). תרה, ב (תרנגולים לבנים). תרה, ג (כפרה לכ"א, או הרבה זכרים לתרנגול והרבה נקבות לתרנגולת. מעוברת). תרה, ד (דמי כפרות לעניים). תרה, ה (הליכה על הקברות ופדיון כפרות). תרה, ו (זריקת בני המעיים לעופות). תרו, ח (בעיוה"כ ראוי לפייס מיד למי שמבקש מחילה). תרו, יד (מת לו מת, יאחר הרחיצה וטבילה סמוך לחשיכה. ישיבה ע"ג הקרקע עד הלילה). תרז, יא-טו (מלקות). תרח, א (המצוה לאכול בו הוא מד"ס ומצאו סמך מה"ת). תרח, ח (יאכל רק מאכלים קלים להתעכל ואין מרבים זרע). תרח, י (לא יאכל שומשומין, שמעלה גרה ביוה"כ). פסקי הסדור שסט-ע (סדר כפרות. להרבות באכילה. מלקות).

ה: יח, קו"א ה ד"ה ומ"מ (בשחיטת כפרות, להזהיר לבדוק הסכין בין שחיטה לשחיטה לאט ובכוונת הלב).

עיי"ע טבילה (ערב יוה"כ). תפלה (וידוי).

רחיצה וסיכה

ד: תריא, ב (נק' עינוי לפעמים ואסור ביוה"כ). תריג, א (ר. של תענוג אסורה, אפי' להושיט אצבעו במים צוננים אסור, אבל מותר לרחוץ מקום מטונף בגופו). תריג, ב (נט"י ג"פ כשניעור עד סוף קשרי אצבעותיו, בברכת ענט"י, ויעביר ידיו מונגבות על עיניו). תריג, ג (לכלוך ע"ג עיניו. אסטניס). תריג, ד-ו (נט"י אחר הטלת מי רגלים, וקודם תפלה, וקודם עליה לדוכן). תריג, ו (הבא מהדרך ורגליו כהות). תריג, ז (אסור לרחוץ פיו). תריג, ח-יג (ההולך לדבר מצוה עובר במים עד צוארו, כשאין לו דרך אחרת, ולא במים רודפין, ולא בספינה. לקבל פני רבו, תלמידו, חברו, לשאול דבר הלכה. לשמור פירותיו). תריג, יד-טו (מותר להצטנן בטיט שיש בו קצת לחלוחית ואינו טופח ע"מ להטפיח, ובפירות ובתינוק וכלים רקים שאין בהם מים). תריג, טז (מפה שרויה שנתנגבה ואינה טופח ע"מ להטפיח, בת"ב מותר וביוה"כ גזרו משום סחיטה). תריג, יז (חולה שאין בו סכנה מותר לרחוץ). תריג, יח (כלה רוחצת פניה). תריג, יט-כ (בעל קרי ואשה בליל טבילתה אין טובלים. רוחץ מקום המלוכלך בקרי). תריג, כא (אשה הלובשת לבנים רוחצת קצת בין ירכותיה. ר. של מצוה מותרת). תריד, א (אסור לסוך אפי' מקצת גופו לתענוג, או להעביר הזוהמא. וחולה או שיש חטטין בראשו מותר). תרטז, א (לא גזרו בקטנים). תרטז, ג (עכשיו שאין רוחצים הקטן בכל יום אין לרחצו ולסוכו). תרטז, ז (הגיע לחנוך ר. וס.). תרכד, טו (מותרים קודם הבדלה).

תוספת יוה"כ

ב: רסא, ד (י"א שצריך להוסיף מה"ת, בכניסתו וביציאתו).

ד: תרח, א (מה"ת, בין בעינוי בין באיסור מלאכה, מלפניו ומלאחריו, ואינו ענוש כרת). תרח, ב-ג (הת. היא בין תחלת שקיעה לבין ביה"ש, ואין לה שיעור). תרח, ז (קיבל עליו יוה"כ אחר פלג מנחה חל עליו כל חומר יוה"כ. טוב להתנות בסעודה המפסקת). תריא, א (אסורים בו כל הדברים כעיקר היום). תרכד, ב (ביציאתו).

עיי"ע יום טוב (תוספת יו"ט). שבת (תוספת שבת). תשעה באב (קבלת תענית).

תשמיש המטה

א: מ קו"א ב (איסור אשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש).

ד: תרי, א-ב (הדלקת נר ביוה"כ, בבית שאיש ואשתו דרים). תריא, ב (נק' עינוי לפעמים ואסור ביוה"כ). תרטו, א (ינהג כל ההרחקות. לא יגע בה, ולא ישנו במטה א', ולא ירבו בדברים).

ה: קפד קו"א ב (חיבוק ונישוק ושינה במטה א'. חמור מוסת).

עיי"ע תשמיש המטה.