יום טוב

עיי"ע אמירה לנכרי (ביו"ט). הוצאה והכנסה (ביו"ט). הושענא רבה. חול המועד. יום הכיפורים. מוקצה (ביו"ט; בע"ח ביו"ט). מלאכות שבת (שם נכללו כל הל"ט מלאכות, וגם איסורי שבות). מלאכת יום טוב (שם נכללו כל הלכות מלאכת אוכל נפש, ושאר איסורים פרטיים השייכים ליו"ט). סוכות. פסח. קריאת התורה. ראש השנה. רגלים. שבועות. שבת (שם נכללו הלכות השוים בשבת ויו"ט, כמו קבלת שבת וכיו"ב). שמחת תורה. תפלה (יו"ט).

א: קיא, ב (ימי הדין). קכח, נז (כהן שהגיע ליל טבילה, יטבול ביו"ט). קפ, ו (אין שטן ופגע רע).

ב: רפב, א (ה' גברי בקרה"ת). תסח, א (זמן הקרבת קרבן הוא יו"ט).

ג: תפז, א (ישראל מקדשים הזמנים). תפח, א (נק' שבת).

ד: תרכג, יב (במוצאי יוה"כ). תרכד, ט (כנ"ל, אוכלין ושמחים).

דרשה

ג: תכט, ד (בענינו של יום והלכות הצריכות. עכשיו דורשין באגדה).

ד: תקכט, י (קורין בנביאים ודורשין באגדה). תקכט קו"א א (קודם סעודה בהל' החג ואחר הסעודה באגדה).

עיי"ע שבת (עסק התורה).

יו"ט שני של גלויות

א: א מהדו"ב, ח (בחו"ל שורה בו קדושה העליונה, הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור). לא, ב (אין בו משום בל תוסיף).

ג: תעה, ל (אין לחלק בין יו"ט ראשון לשני בשום דבר, שלא יבואו לזלזל בו). תפג, ו (אנו בקיאין בקביעות ויום א' עיקר, ורק שלא לזלזל במנהג אבותינו). תפט, כט (לענין חדש בי"ז ניסן, אין לשנות מנהג אבותינו לאסור בחו"ל). תצ, א (תפלה וקידוש ושהחיינו כמו בראשון, שלא יבאו לזלזל בו).

ד: תצה, טו (אפשר להכין מוקצה מיום א' לב' ממ"נ, אם יום שני קדש כו'). תצה קו"א יא (מערב ע"ח ועירובי תבשילין ביו"ט ראשון ומתנה). תצו, א (בגלות. מספק. המחלל מנדין אותו). תצו, ד-ה (אין חילוק בין ראשון לשני אלא למת אפי' בר"ה, ובשאר יו"ט אף לענין לכחול העין ושאר שבותים). תצו, ו (הקזת דם אסרו אפי' ע"י נכרי). תצו, ז-ח (בני א"י שבאו לחו"ל ודעתם לחזור, אסורים במלאכה תוך תחום עיר ישראל, וצריכים מלבושי יו"ט. אבל א"צ דברים שבצנעה, עירובי תבשילין, תפלה בלחש. תפילין בצנעה). תצו, ט (אין דעתם לחזור, משהגיעו לתחום עיר נעשו כבני חו"ל). תצו, י (העוקר דירתו עם אשתו דינו כאין דעתו לחזור). תצו, יא (בני חו"ל שבאו לא"י ודעתם לחזור, ב' דעות. אין דעתו לחזור אע"פ שאשתו נשארה במקומו). תצז, ט (ניצוד במצודה ביו"ט א' מותר בשני, חוץ מר"ה שהן קדושה א'). תצט, ו (יו"ט ראשון נחשב לחול לגבי יו"ט שני). תקא, יח (בשיורי פתילות לא גזרו ביו"ט שש"ג כ"כ כמו ביום א'). תקט, א-ב (מכשירים שהי' אפשר לעשותן ביום א' אסור לעשותן ביום ב'). תקיג קו"א ב (יו"ט שני אין לו דין ספק). תקטו, ד (אין לו דין ספק, לענין ספק מוקצה להיות ס"ס). תקטו, טז (יש לו דין ספק, לענין ספק תחומין להיות ס"ס). תקכז, כא (מערב עירובי תבשילין ביו"ט ראשון ומתנה). תקכח, ד (אם מערבין ע"ח ושיתופי מבואות ועירובי תחומין ביו"ט ראשון על תנאי). תר, א (מנהג אבותיהם בידיהם, שהשלוחים לא הגיעו לחו"ל ועשו ב' ימים מספק, משא"כ בא"י). תר, ב (כיון שהוא מספק, אפשר לעשות ממ"נ, להתיר ביצה שנולדה ביום א'). תרכד, י (לא הנהיגו ביוה"כ מפני הסכנה). תרמט, כא (ד' מינים הפסולים רק ביום ראשון, אם כשרים ביום שני בחו"ל, ב' דעות).

עיי"ע מלאכת יו"ט (הכנה מיו"ט לחברו). מנהגים (מקום שנהגו). ראש השנה (יום שני; קדושה אחת).

כבוד

ב: רמב, יג (לאכול פת ישראל שנילוש בביתו).

ד: תצו, ח (בן א"י שיצא לחו"ל ילבש ביו"ט שש"ג מלבושי יו"ט). תקטו, יח (דרך ישראל לקנות דגים לכבוד יו"ט). תקכט, א (כמו בשבת). תקכט, ב (איזהו כ. יגלח, ירחוץ, יטול צפרניו, ילוש פת בביתו, ימנע מלקבוע סעודה בעיו"ט משעה י' ומעלה). תקכט, ה (מד"ס, ומפורשים ע"י הנביאים). תקכט, ז (בגדיו יותר טובים משבת). תרי, ד (להציע מפה יפה על השלחן).

עיי"ע שבת (כבוד).

לחם משנה

א: קסז, ג.

ב: עדר, ב.

ג: תעג, כד. תעה, ג (בליל פסח, א' מהן תהי' לחם עני, או שהפרוסה היא בנוסף לב' מצות שלמות, ב' דעות).

עיי"ע שבת (לחם משנה).

נרות יו"ט

ב: רסג, ח (מברכים אחר ההדלקה).

ג: תעב, ל (קודם לד' כוסות, מפני שלום בית).

ד: תקיד, כד (חיוב הדלקתו כמו בשבת. יברך אקב"ו להדליק נר של יו"ט).

עיי"ע שבת (נרות שבת).

סוכות

עיי"ע סוכה.

א: קיא, ב (נידונים על המים). קיד, א (נידונים על המים. גשמים סימן קללה).

ד: תרמד, א (כל יום יו"ט בפ"ע, שחלוק בקרבנותיו, הלל שלם).

סעודה

א: קסח קו"א ד (חיוב אכילת לחם שמועיל בו קביעות סעודה). קפח, י (אין שמחה בלא לחם, או שאוכל שיעור קביעות סעודה). קפח, י בשוה"ג (סגי במיני מזונות שמברך מעין ג'). קפח, טו (סעודה ג' אינה אלא רשות).

ד: תקכט, ג (ב' ס. א"צ ס. ג'). תקכט, ד (בכל ס. יותר מכביצה פת. יין ובשר ומגדנות). תקכט, י (חציו לה' וחציו לכם. איך לחלק היום). תרלט, יז-ט (יותר מכביצה או כזית, ב' דעות).

עיי"ע שבת (סעודה).

ענג

ב: רמב, א (הע. והשמחה מה"ת). רמב קו"א ב (ע. שיש בו כגון בשר ויין).

ד: תקכט, א (כמו בשבת). תקכט, ג (איזהו ע. ב' סעודות, וא"צ סעודה ג' אלא כשחל בשבת). תקכט, ה (מד"ס, ומפורשים ע"י הנביאים).

עיי"ע שבת (ענג).

ערב יו"ט

א: קכח, נז (הכהנים טובלים).

ב: רנא, א (לא לעשות מלאכה מהמנחה ולמע'). רצא, ד (להמנע מלקבוע סעודה משעה עשירית ולמע').

ג: תסח, כב (לא להקיז בו דם. הקזת קעפ זעצין יש ליזהר רק בערב שבועות והו"ר).

ד: תצה קו"א ה ד"ה אע"פ (כל קודם יו"ט נק' עיו"ט). תקכט, ב (לגלח, לרחוץ, לחוף, ליטול צפרניו, ללוש פת בביתו. להמנע מסעודה משעה עשירית).

ה: ת"ת א, י (מבטלים לימוד התלמידים בסוף היום).

עיי"ע מלאכת יו"ט (אפשר לעשותו מעיו"ט).

פסח

ראה ערכו.

שבועות

א: קיא, ב (נידונים על פירות האילן).

ג: תסח, כב (יום טבוח). תצד, א (יום הנ' לעומר. עצרת. ו' סיון. זמן מתן תורתינו. בזמן שמקדשים ע"פ הראיה יכול להיות בה' או ז' סיון, ולא ביום מתן תורה). תצד, ב (ערבית וקידוש אחר צאה"כ). תצד, ג (נוהגים להיות נעורים בלילה לעסוק בתשבע"פ). תצד, יג (מגלת רות). תצד, יד (נוהגין לשטוח עשבים). תצד, טו (ולהעמיד אילנות. נידונים על פירות האילן). תצד, טז (מאכלי חלב). תצד, יח (אסור להתענות בו תענית חלום).

עיי"ע מתן תורה.

שמחה

א: קסח קו"א ד (אין ש. בלא לחם). קפח, י (כנ"ל).

ב: רמב, א (הענג והש. מה"ת). ער, א.

ג: תצד, טז (מצוה לאכול בו בשר). תצד, יח (להראות שנוח ומקובל יום שניתנה תורה).

ד: תצח קו"א ה (אם הש. היא דוקא בבשר שלמי שמחה). תקיח, א (גם הטיול הוא צורך ש. יו"ט). תקכט, ו (מ"ע מה"ת). תקכט, ז (הקטנים – קליות ואגוזים. נשים – בגדים ותכשיטים. אנשים בזמן הבית בשר שלמים, ועכשיו – יין. יש מצוה גם בבשר. להרבות מאכלים יותר מבשבת). תקכט, ח. תקכט, יא (להאכיל לגר ליתום ולאלמנה). תקכט, יב (לא ימשוך ביין ושחוק וקלות ראש והוללות, אלא שמחה שיש בה עבודת יוצר). תקכט, יג (חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים שלא יתקבצו אנשים ונשים לאכול ולשתות כו'). תרלט, ט (לשמח אשתו ברגל. יהי' עם אשתו שפטורה מסוכה).

ה: ת"ת א, י (התינוקות באגוזים וכיו"ב).

עיי"ע מלאכת יו"ט (משום שמחת יו"ט).

שמיני עצרת

א: קיד, א. קיד, יא.

ג: תסח, כב (רגל בפני עצמו).

ד: תקכז, ב. תרלח, ב בהגהה. פסקי הסדור שסז. שעב.

שמחת תורה

ב: רפא, א (הכל רוצים לעלות לתורה ומוסיפין על הקרואים). רפב, ד (סומכים על המתירים שהקרואים הנוספים חוזרים על מה שקרא הא'). שלט, ב (ריקוד בשעה שאומרים קילוסים לתורה).

ד: תקיד, כא (הבערת פולווער לשמחת היום אסורה, אא"כ הוא באופן של גרם כיבוי). פסקי הסדור שעב-ג (סדר הקפות).

תוספת יו"ט

ב: רסא, ה (י"א שהוא מה"ת. בכניסתו וביציאתו).

ג: תעב, ב (אינו מועיל לאכילת מצה וד' כוסות). תצא, ג (רק לענין שביתה, ולא לענין התלוי במקרא קודש ולענין חמץ).

ד: תרח, א (מה"ת, מלפניו ומלאחריו).

עיי"ע יום הכפורים (תוספת יוה"כ). שבת (תוספת שבת).