ידים

עיי"ע טומאה (ידים). נטילת ידים. קידוש ידים. תורה (בידים מטונפות).

א: א מהדו"ב, ו-ז (כשישן ערום סתם י. מטונפות, וכישן במלבושיו סתם י. כשרות). ד מהדו"ב, ב (מטמאין מאכל ומשקה בנגיעה קודם נט"י שחרית. רק בישראל שהגיע לחנוך. הנזהר מיום המילה קדוש יאמר לו). ד מהדו"ק, ג (כשישן ערום סתם י. מטונפות. כשישן במלבושיו סתם י. כשרות). ד מהדו"ק, ד (רוח טומאה שורה עד שיטול ג"פ בסירוגין). צב, ה (סתם י. כשרות לברכה, או אפילו לתפלה). צב, ז (כשנגע במקום מטונף, מקומות המכוסים שיש בהם זיעה, חיכך הראש, צואת האוזן והאף). קנח, יא (סתם י. כשרות לברכה).

ב: רנט קו"א ג (טלטול מוקצה ע"י ד"א הוי ידא אריכתא ואסור). רחצ, ו (שרטוטי הי. סימן להתברך בו). שח, ס (טלטול ע"י ד"א הוי ידא אריכתא).