טופח ע"מ להטפיח

עיי"ע נטילת ידים (טופח).

א: עז, ב (במי רגלים שנבלעו בבגד). עח, א (כנ"ל). פב, ב (כשנבלעו בקרקע. שאם יניח עליו ידו ואח"כ כשיניחה על דבר אחר יקבל הלחות).

ד: תריג, יד (שאם יניח עליו ידו ואח"כ כשידביקנה לידו האחרת תדבק בה הלחות). תריג, טז (מפה שנתנגבה).