טומאה

עיי"ע רוח טומאה.

ד: תקי קו"א ב ד"ה ואין (הותרה בצבור, ולא מהדרינן אהתירא).

אהלות

א: מ קו"א א (ט. בדלת של פרדסקין או בסדק שבכותל, מטמא הבית רק כשהוא מחציו ולפנים. דלת פתוחה גרע טפי).

ב: שו, יח (פותח טפח להביא הט. מחדר לחדר, מותר למדוד בשבת). שמו קו"א א ד"ה ואעפי"כ (אין התקרה מונחת על המשקוף ואין סדק מפסיק הכל א').

הכשר

א: קנח, ג (מים א"צ ה.).

עיי"ע משקים.

חיבור אוכלים

ג: תמב קו"א יח ד"ה וההיא (מי פירות אין מחברין בצק).

טומאת אוכלים

א: קנח, ב (מטמא בכביצה. פירורים אין מצטרפין לכביצה). רב קו"א ד-ה (גרעינים).

ב: שלו, יט (פירות שיבשו על האילן כתלושים לענין ט.).

טומאת לידה

עיי"ע לידה (טומאת לידה).

טומאת מעת לעת

ה: קפג מהדו"ב ע' רנב-ד (לתרומה וקדשים ולא לחולין. לכל הדעות בגמ' הוא מטעם צירוף חזקת אשה, דלא אתרעי למפרע. נשים שדיין שעתן כתמן טהור למפרע אפי' יבש). קפז, כג ד"ה ומ"ש הרשב"א ואי (רק לתרומה וקדשים). קפט, ק (קטנה כגדולה).

טומאת משקים

א: קנח, ג (כשנגעו בסתם ידים נעשו ראשון לטמא במשהו).

טומאת מת

א: צד, א (בזה"ז כולנו ט"מ, שאין לנו אפר פרה). קנח, ג (כנ"ל). קנט כ (כנ"ל).

ב: שפו, ח (בזה"ז כולנו ט"מ, שאין לנו אפר פרה).

ג: תנז, כ (כולנו ט"מ).

ידות

ד: תרכט, טו-ז (י. האוכלים שמחוברין לאוכל שקצר לאכילה, מק"ט ג"ט בקשין הנקצרים במגל וד"ט במכבדות תמרים וב"ט בזמורות ענבים). תרכט, יז (קצרן לאכילה ונמלך, אין המח' מוציאה עד שיעשה מעשה הניכר).

ידים

א: קנח, א (סתם י. שניות לט. ופוסלות תרומה).

כלים

א: קנט, ב (כ. גללים ואבנים).

ב: רסד, טו (בגד פחות מג' אצבעות על ג', או שקיפלו וגדל ממנו פתילה אינו מקבל ט.). מהדו"ב תתצג (מחט שאינה נקובה ט. משום כלי מעשה שרוקמים בה).

ד: תרכט, א (עורות שלא נעבדו. מתכות שאינם כלים. כלי עץ שיש בו בית קיבול). תרכט, ב (כלים שנשברו ואין בהם שיעור. מטליות שבלו ולא נשתייר ג' על ג' אצבעות. בית יד כלי שנשבר). תרכט, ג (בית קיבול חצים, אם יש בהם נקב לקבוע בו החץ מק"ט). תרכט, ד (קנים חלולים וצנור אין מק"ט). תרכט, יא (סולם יש להסתפק בו אם מק"ט).

ה: קפג קו"א ב ד"ה והנה (צמר גפן, וצמר שאינו טווי, ושחקי דכיתנא שאינם ג' על ג', אינם מקבלים ט.). קצ, כא (פחות מג' על ג'. כלי חרס אינו מקבל ט. מגבו). תקוני מקוה (תיבה למקוה, המחוברת לבנין קבוע, צריך שלא יהי' עליה תורת כ. מעולם. נקב מוציא רמון. ג' אחוזים זב"ז. טפח מרובע. אחרי שמחובר יוכל ליתן סיד לסתום הנקב שבשולי התיבה).

מדרס

ד: תרכט, ז (מחצלת העשוי לשכיבה, אם שכב עליו הזב טמא). תרכט, ח (עשוי לסיכוך אינו מקבל טומאה).

משא

א: קנט, כ (נדה ונכרי מטמאים במ.).

נגעים

ה: קצ, יא (שיעור בהרת כגריס מרובע, ו' על ו' שערות בגוף האדם). קצ, כב (חוטי שתי או ערב בכרך או פרושים רוחב כגריס. בית המנוגע מטמא בא"י ולא בחו"ל).

נדה

ראה בערכו.

ספק טומאה, ברה"ר ברה"י

ג: תלג קו"א ו בהגהה ג (ס' טומאה ברה"י אפי' ספיקי טובא).

ה: קפג מהדו"ב ע' רנד (הלכתא גמירי לה. אין לומדים לאיסורים. המסוכן ברה"י שהוציאוהו לרה"ר).

ספק טומאה, שריפת תרומה וקדשים

ה: קפג מהדו"ב ע' רנה (אם שורפין על ספק ט. ס"ס. מד"ס).

פולטת ש"ז

ד: תרו, יא (טמאה ביום פליטתה).