טבילה

ט

עיי"ע אישות (ליל טבילה). מלאכות שבת (רוחץ). מקוה. נטילת ידים (טבילת ידים).

א: מה, ג (ברכת הט. במקוה). קנט, כא (טבילה במ' סאה רק לטבילת הגוף, אין טבילה לחצאין).

ה: תקוני מקוה (המים חצי אמה ממעל לטיבורה, שלא יהיו קמטים כשטובלת מעומד. או שתטבול כדג. שערה לא יהי' צף).

חפיפה

ב: רסג, יא (ח. ראשן וגופן בחמין קודם הדלקת נרות שבת).

חציצה

א: קסא, ג (כשרוב בני אדם אין מקפידים והוא מקפיד).

ב: שג, א (חוטים ורצועות המהודקים). שג, ב (חוטים מעשה רשת ואריגה אין ח.). שג, ג (חוטין שעל צוארה הן רפויים ואין ח.). שג, טז (שער בשער אינו מהודק ואינו ח.). שג קו"א א (חוטים קלועים בשערות ח. ואין רפיון מועיל). שמ, ב (נטילת הצפרנים בליל טבילה בשבת ע"י נכרית).

ג: תנב, כה (נגיעת כלים זב"ז, כשמים מגיעים שם, אינה חשובה ח.).

ה: יח, קו"א ח ד"ה כך הבין (טבל ועלה ונתעסק באותו המין ונמצא עליו דבר חוצץ, לרשב"א תולין בו ולא הוי ריעותא כלל).

עיי"ע נטילת ידים (חציצה).

ט' קבין

א: פח, א (כשהם מב' וג' וד' כלים, והתחיל הב' עד שלא פסק הא').

ד: תרו, יא (מב' או ג' כלים, אבל לא ד'. בלי הפסקה. חציו במקוה וחצי בט' קבין יצא).

טבילת גר

א: קצט, ד (אינו גר עד שיטבול כראוי).

ב: שכו, ז (גר ומומר ששב).

ד: תרו, יב.

עיי"ע גרים. מומר.

טבילת זב וזבה

ג: תנז, כ (ט. מטומאת קרי, במ' סאה מים כשרים).

ה: קפג הקדמה ד"ה וזמן (מה"ת ביום ספירתה).

טבילת כלים

א: קנט, כא (רביעית). קס, טז (כנ"ל).

ב: רסא, ב (מותר להטביל בע"ש ביה"ש). שכג, ח (אם הוא מה"ת, ואם מותר לטבול בשבת, ב' דעות. כשנותן מתנה לנכרי ושואל ממנו א"צ ט. ואח"כ יטבול בלא ברכה).

ג: תנא, ע (כשנכרי מצפהו בדיל). תנב, כה (נגיעת כ. זב"ז אינה חשובה חציצה).

טבילת נדה

א: קנח, יג (נפלה למקוה נטהרה ואינה מברכת. א"צ כוונה).

ב: שג, א (זקנות ובתולות שא"צ ט.). שכו, ז (אין בעלה בעיר).

ד: תריג, כ (אינה טובלת ביוה"כ, אפי' בליל טבילה. טבילה בזמנה אינה מצוה אא"כ בעלה בעיר).

ה: קפג, הקדמה ד"ה אבל הרואה (בליל שמיני). קפו, ח (אסור לעמוד בימי טומאתה אפי' אין בעלה בעיר). קפז, נז (אם מים קרים מזיקין לה יטילו עששית ברזל חמה לתוך המים).

טבילת עזרא

א: פח, א (מועלת אפילו שאובין בקרקע). קכח, נז (לפני נ"כ. בשבת. ביו"ט). קנט, כג (שאובין).

ב: שכו, ז (אינו חיוב מה"ת או מד"ס).

ד: תרו, יא (סגי במ"ס שאובין בקרקע). תריג, יט (אסורה ביוה"כ).

עיי"ע קרי.

ערב יוה"כ

ד: תרו, יא-ב (י"א הטעם משום קרי, אפי' בשאובין או בט' קבין. וי"א משום תשובה, ג"פ אפי' נערים ובתולות בני מצוה). תרו, יג (קודם מנחה, אחר סעודה מפסקת).