חשוד

עיי"ע מומר.

ב: שמז, ד (אסור להשאיל כלי לישראל הח. על המלאכה בשבת).

ה: א, כט (ח. על הגנבה אינו ח. על הנבלה). ב, י (הח. בדבר א' ח. על שבועה באותו דבר). ב קו"א ו (כנ"ל, בין ח. על ממונא, בין ח. על השחיטה, בין ח. על עבירה אחרת להסוברים שאינו נאמן על בדיקת הסכין. נשבע להבא ועבר עליה י"א שלא נחשד לישבע לשקר). ב קו"א יג (מומר לדבר א' אפי' באיסור חמור, אינו ח. לכל התורה אפי' באיסור קל ויש הפסד ממון. מומר לאיסור קל אינו ח. לאיסור חמור אפי' מאותו המין ויש הפסד ממון. מאכלות אסורות חשיבי מין א'. מעשרות חמורים משביעית). שם ד"ה ומ"ש (ח. על הגניבה אינו חשוד על השחיטה, שנתן לאחר לשחוט, אבל אינו נאמן על העמדת סכין). לג, ז (חשוד על הטרפה אינו חשוד על הנבלה).

דואג ומתאנח מיד

ה: ב קו"א ה ד"ה ופירש (דוקא מיד שנודע לו). שם ד"ה והא (דוקא כשאירע לו מכשול שלא במתכוין). שם ד"ה ואפילו (כשנראה קלות בבדיקת הסכין אינו מועיל). שם ד"ה ומיהו היינו (מועיל גם בנמצא סכינו פגום שלא בדקו יפה, או טבח שנמצא אחריו חֵלב). שם ד"ה ומיהו בזה (מועיל אף במקום חימוד ממון, כשוחט לעצמו ומוכר לאחרים). שם ד"ה ואם לא (כשיצא ב"פ טרפה מתח"י מועלת, אבל לא כשיצא ג"פ).

הכרזה ברבים והעברה חודש

ה: ב קו"א ה ד"ה וכן (מועיל כמו דואג ומתאנח, כשאירע מכשול שלא במתכוין). שם ד"ה ומיהו בזה (אינו מועיל במקום חימוד ממון, כשוחט לעצמו ומוכר לאחרים).

חשד

ב: שא, ס (הבלנים ח. על הסחיטה).

ד: תרטז, א (הבלנים ח. להחם מים בשבת).

ה: א, ב (העבדים ח. על אבר מן החי). א, נג (העובר על החרם אינו ח. לעבור על האיסור). ב קו"א יג (הח. על השביעית אינו ח. על המעשרות, הח. על איסור קל אם ח. על איסור חמור ממנו). יח, כח-ט (שוחט הלוקח שכר שכר מהכשרות ולא מהטרפות, אפי' חסיד. חכם הלוקח דבר חשוב לברר הוראתו, או שמוזיל לו). יח קו"א י ד"ה הקהל (התנה עם הטבח לשכר קצוב לשנה יכול לסכם אח"כ שיקבל תמורת זה הכרכשות מהכשרות וליכא ח. וכן החוכר מהקהל ליטול מהקצבים מכל בהמה כשרה מותר לו להיות שו"ב במקולין. שו"ב לעצמו ומוכר לאחרים וליכא ח. אבל אין חכם רואה בכורות עצמו). שם ד"ה אבל אין (רק בראיית בכורות עשו מעלה זו, משא"כ חכם המורה בשלו ליכא ח.). שם ד"ה אבל הנוטל (חילוק בין נוטל שכר מהכשרות לבד שחשוד בעיני המון עם, ואם אינו חסיד חשוד גם לנו, לבין אדם וחכם הנאמנים בשלהם). שם ד"ה וראיית (בראיית בכורות אסרו להורות לעצמו אפי' אוכל לעצמו).

עיי"ע מראית העין; חשד.

ילך למקום שאין מכירים אותו

ה: ב קו"א ה ד"ה ופירש (ויחזיר אבדה או יוציא טרפה. במקומו אין שום תשובה מועלת). שם ד"ה והא (מועיל אף כשמכר טרפה במזיד). שם ד"ה ואם לאחר (מועיל אף כשעבר בלי חימוד ממון רק מפני הטורח, ואף כשנכשל אחר קבלת דברי חברות). שם ד"ה ואם לא (מועלת כשיצא ג"פ טרפה מתח"י).

יצא טריפה מתחת ידו

ה: ב קו"א ה ד"ה משחיטתו (יצא פ"א אם מותר לאכול משחיטתו, ב' דעות). שם ד"ה ופירש (מעבירין אותו מלשחוט לעצמו ולמכור לאחרים או לשחוט לאחרים, אבל שוחט לעצמו). שם ד"ה והא (חילוק בין במזיד לבין בפשיעה שלא במתכוין). שם ד"ה ואפילו (נראה קלות בבדיקת הסכין, אף שלא אירע מכשול). שם ד"ה ומיהו היינו (נמצא סכינו פגום. טבח שנמצא אחריו חֵלב). שם ד"ה ואם לאחר (כשנכשל שוב אחר קבלת דברי חברות דיינינן ליה כמזיד). שם ד"ה ואם לא (יצא ב"פ מתח"י באותה טרפה, או ג"פ אפי' בטרפות אחרת).

קבלת דברי חברות

ה: ב קו"א ה ד"ה משחיטתו (בפני ג' חברים. דוקא כשדואג ומתאנח). שם ד"ה והא (כנ"ל). שם ד"ה ואפילו (כשנראה קלות בבדיקת הסכין). שם ד"ה ואם לא (כשיצא ב"פ מתח"י אינה מועלת אלא כשדואג ומתאנח). שם ד"ה וכל (מועיל בפ"א, בשו"ב שאינו ממונה, או בממונה וידוע שהוא יר"ש, ונראה שהיא שגגה).