חרם

עיי"ע נידוי.

א: נה, יד.

ב: שו, כו (ח. ונידוי בשבת). שז, כד (קריאת השמש הסכמות וח. מתוך הכתב בשבת). שמא, ג (נהגו להתיר ח. בשבת. אין מחרימים אלא לצורך השבת, או לתיקון המדינה או שנוגע לכלל. ביזה החכם יכול לנדותו שהוא תיקון המדינה להעמיד המשפט על תילו. חרם על העוסקים בטבע כל ימיהם).

ג: תכט, יד (בניסן מותר, אבל לא בתשרי). תמג, ט.

ד: תרב, ה (אין נותנים ח. בין ר"ה ליוה"כ). תרו, ט. תריט, א (העובר על ח. הקהל עבריין).

ה: א, נג (החשוד לעבור על ח. הקהל אינו חשוד על הנבלה, ומ"מ קנסוהו).

ו: נזקי גו"נ א (ח. הקדמונים למי שמכה חברו).

חדר"ג

ו: הפקר יא (לא להשיג גבול בשכירות בית מנכרי, אפי' לא הושוו בפיסוק דמים).