חמי טבריה

עיי"ע בישול.

א: קס, יא (מרים ואין ראוים לשתית כלב. מטבילים בהם אבל אין נוטלים מהם לידים).

ב: רנז קו"א ג ד"ה ובלאו (ח"ט במקום הילוכם הם דבר המוסיף הבל ואסור להטמין בהן). שא, ס (מותר לרחוץ בהם בשבת). שיח, ח (המבשל בהם בשבת פטור אבל אסור. שהי' מותרת הטמנה אסורה). שיח, כג. שכו, א-ב (מותר לרחוץ בהן בקרקע, ולא בכלי. במקום מקורה שיש בו זיעה, ב' דעות). שכו, ג (אסור להטמין בהן, ואם המשיכו בו סילון מבעו"י, המים היוצאים ממנה אסורים בשבת בין ברחיצה ובין בשתיה, וביו"ט ברחיצה). שכח, מח (במקום שאין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה אסור בשבת).

ג: תנב, כז (דינם כחמי האור לענין בליעה בכלי, אבל לא לענין הגעלה, מלבד כשנאסר ע"י ח"ט).