חזן

עיי"ע ניגון. שליח צבור.

א: נג, טו (ירנן להקב"ה ולא שאר רננות). נו, ו (לא יפה עושים הח. שמפסיקים בניגונים בין מכל לברכתא בשבת ויו"ט). סח, א (בפסח מאריכים בניגונים). צז, א (מותר להניח ידו על סנטרו להנעים הקול). קכח, לה (ניגון אחד).

ב: רפא, ד (בניגון שיש בו נעימה ולא כמו המשוררים). שו, יא (שכר ח. בשבת). שכח, מג (לגמוע ביצה להנעים הקול).

ד: תקכט, ח (יש לגעור בחזנים המאריכים ביו"ט יותר מחצות). תריט, יח (לא יהיו עריך בליל יוה"כ).