חולה

עיי"ע אמירה לנכרי (במקום מצוה או חולי). יום הכיפורים (חולה). מלאכות שבת (שבות; שבות דשבות). פקוח נפש.

א: לח, א (ח. מעיים בתפילין). לח, ב (ח. מצטער לתפילין). סג, א (ק"ש בשכיבה). צד, ז (תפלה בישיבה או שכיבה). קפה, ג (שא"י לברך, יהרהר). רד, טו (ח. האוכל איסור או ביוה"כ אם צריך לברך).

ב: שלח, א (התירו השמעת קול בשביל ח. שישן).

אין בו סכנה

ב: שמג, ה (ח. שאב"ס קטן דינו כגדול).

ג: תנ, כד-ו (תינוק ח. קצת שאב"ס, לענין חמץ).

ד: תריג, יז (רוחץ ביוה"כ כדרכו). תריד, ה (חיה כל שלשים, וח. שאב"ס, ומי שיש לו מכה ברגליו, נועל כדרכו ביוה"כ). תריז, א-ה (מעוברת ומניקה ויולדת ביוה"כ). תריח, א-יח (ח. שאב"ס ביוה"כ). תרמ, ז (פטור מסוכה).

בולמוס

ד: תריח, טז (אחזו ב. מאכילין אותו ביוה"כ, ואפי' מאכל איסור, עד שיאורו עיניו).

גוסס

ב: שעא, ה (צריך לערב עליו. רוב ג. למיתה).

חלש

א: פא, ב. קב, ב. קכח, ג.

ב: רצו, יב.

ד: תרטז, ה-ו (בריא וכחוש). תרטז, יא (בזה"ז ירדה חולשה לעולם. התורה מתשת, ועכשיו הכל לומדים).

ה: ת"ת א קו"א א ד"ה והנה.

יש בו סכנה

א: לוח ברה"נ יב, יב (לענין ברכת הגומל). סדר ברה"נ יג, ו (לענין ברכת הגומל).

עיי"ע פקוח נפש (חולה שיב"ס).

מיחוש וכאב

ב: שכח, א (אסור לעשות רפואה בשבת אפי' ע"י נכרי). שכח, ג (מ. וכ. גדול לא חשיב כמכה של חלל). שכח, כ (כנ"ל). שכח, לח (כנ"ל).

ה: קפז קו"א יא ד"ה מה (הוכחות שכאב גדול חשוב כמכה).

עיי"ע נדה (כאב).

מכה של חלל

א: סדר ברה"נ יג, ו (ברכת הגומל).

ב: שכח, ג-ו.

מעוברת ומניקה ויולדת

ג: תע, ה.

ד: תריז, ג. תריח, יג-טו.

עיי"ע פקוח נפש (יולדת).

מקצת חולי

ב: שז, יב (התירו אמירה לנכרי בשבות). שכח, ג (כנ"ל. הוצאת שינו למ"ד מלשאצ"ל מד"ס). שכח, כ (התירו אמירה לנכרי בשבות, או ברפואה). שכח, ל (רטיה על המכה ע"י נכרי מותרת אם יש לו צער או מ"ח, אבל לא יאמר לנכרי למרח שהיא מלאכה גמורה).

ד: תצו, ד (ביו"ט שש"ג התירו לכחול את העין).

נפל למשכב או חלה כל גופו

א: לוח ברה"נ יב, יב (מוטל על מטתו ג' ימים, לענין הגומל). סדר ברה"נ יג, ו (מוטל על מטתו ג' ימים, לענין הגומל).

ב: רעו, טו (הכל כחולים אצל הקור הגדול, להתיר מלאכה ע"י נכרי). שכח, ג (מותרת מלאכה ע"י נכרי. הוצאת שינו). שכח, יט (כנ"ל, ובמילא התירו לו גם איסור בישולי נכרים, וכן התירו מלאכה בשינוי, אבל לא שאר איסור מד"ס. מאכלי רפואה שנאסרו משחיקת סממנים, ב' דעות). שכח, כב (צרכי קטן כצרכי חולה שאב"ס). שכח, כח (ע"י נכרי). שכח, מ (הגונח התירו לינק בפיו מהבהמה. ביו"ט התירו אף בצער רעב). שכח, מג (אם מותר לאכול לרפואה).

ד: תצו, ה (ביו"ט שש"ג התירו כל שבות). תקז קו"א ד ד"ה כתב (כמו שהתירו אמירה לנכרי ואכילת מוקצה, כך התירו איסור הכנה מיו"ט לשבת, אבל לא איסורי הנאה שמד"ס).

סכנת אבר

ב: שכח, יט (מותר לעשות כל איסור מד"ס). שכח, נב (החזרת עצם שנשברה מותרת).

צער גדול

ב: שז, יב (התירו שבות שלא כדרכו). שכח, כ (כנ"ל, אבל לא מאכלי רפואה, או מלאכה ע"י נכרי). שכח, מ (גונח התירו לו לינק בפיו מהבהמה). שכח, מ (גונח יונק בפיו מהבהמה בשבת. בצער רעב מותר ביו"ט).

ד: תקה, ח (בצער רעב מותר לינק מהבהמה ביו"ט).