הרהור

עיי"ע דבור. דברים שבלב. כתיבה. מחשבה. ערוה. שבת (ודבר דבר).

א: א מהדו"ב, ו (ה. תורה מותר בידים מטונפות). א מהדו"ק, ה (כנ"ל). מז, ב (ה. בתורה לאו כדבור דמי). סב, ג (ה. בק"ש לאו כדבור דמי). סח, א (ה. בד"ת אינו הפסק). עג, א (ה. בד"ת לאו כדבור דמי לענין כנגד הערוה ובשעת תשמיש, אבל לא לענין מקומות המטונפים). עג קו"א א (ה. בד"ת כנגד הערוה מותר). עג קו"א ג (ב' ה. בבת אחת). עה, י (ה. מותר כשהוא ערום או כנגד הערוה). פג, א (בבית הכסא). פד, א (בבית המרחץ). פה, א (במקומות המטונפות אסור, רק יהרהר בחשבונות או בציורים נאים). פה, ד (להפריש מדבר האסור מותר). צד, ז (כשא"י להתפלל בפיו יהרהר בלבו, אף שאינו יוצא י"ח). קא, ד (התפלל בלבו לא יצא). קב, א (לאו כדבור). קפה, ד (ה. בק"ש לא יצא. בבהמ"ז אם יצא בדיעבד. באנוס הצריכו ה. בבהמ"ז ולא שאר ברכות. מ"מ יהרהר ברכת המצות ולא ברה"נ. חולה יהרהר גם ברה"נ. בעל קרי קודם שביטלו יהרהר בהמ"ז ולא דברי תורה). פסקי הסדור תרה ד"ה לפי (כנ"ל א מהדו"ב, ז).

ה: א, נב (הערום מותר לה. בד"ת, אבל שומע כעונה וכמוציא מפיו אסור). ת"ת ב, יב (בלימוד התורה צריך להשמיע לאזניו, כמו בכל המצות התלויות בדבור, אא"כ בשעת עיון. שומע כעונה).