הקב"ה

עיי"ע שמות הקודש.

א: א מהדו"ב, ב (בחצות מקונן על החרבן). א מהדו"ב, ד-ה (מלא כל הארץ כבודו ורואה מעשיו). ב מהדו"ב, א (כנ"ל). א מהדו"ק, א-ב (כנ"ל). א מהדו"ק, ח (בסוף האשמורות זוכר החרבן). ב מהדו"ק, א (מלא כל הארץ ורואה מעשיו). ב מהדו"ק, ז (כנ"ל). ט, ט (נתעטף כשליח ציבור). כה, לה (מצוה הבאה בעברה מאוסה לפניו). מז, א (התורה כלי חמדתו). נא, ח (משגיח על בריותיו לפרנס). נו, ו (קודשא בריך הוא). צ, י (מצוי בבית הכנסת). צח, א (לפניו המחשבה כדבור). קיג, ח (אין להוסיף על תואריו בתפלה, אחדותו ית' פשוט בתכלית הפשיטות). קכח, נח (ברכתו שלום). קנו, ג (ורב חסד). קפט, ה (עושה שלום במרומיו).

ב: שכד, ז (חס על הכלב).

ד: תקפב, א (בעשי"ת מראה מלכותו). תקצא, יג-ד (ג' שעות ראשונות הקב"ה עוסק בתורת אמת, ואח"כ דן את העולם לפנים משורת הדין). תרכא, יד (בוחן לבות).

ה: ת"ת ד, ז (לא ויתר על ביטול תורה).