הפקר

עיי"ע חמץ (הפקר).

ב: שלד, ז (בדליקה אינו ה. אא"כ אמר בואו והצילו לכם).

ו: הפקר א (ה. לכל ונדר לעניים, אעפ"כ ה. דינו כנדר שאסור לחזור בו, אלא שרשאי לזכות בו). ב (מדברות וימים ונהרות ויערים מופקרים מאליהם משי"ב). נזקי גו"נ טו (ה. ב"ד ה.).

בפני שלשה

ב: רמו, ט (מד"ס, שאז אין חשש הערמה. לינצל מאיסור שביתת בהמתו בהשאילה לנכרי, סגי בינו לבין עצמו).

ג: תמה קו"א א (חשש הערמה שלא בפני ג'. בהשאיל בהמתו לנכרי התירו כשא"א בענין אחר).

לזמן

ב: רמו, ט (לינצל מאיסור שביתת בהמתו מפקירה רק ליום השבת בשעה שעושה מלאכה, ואין אחר יכול לזכות בה).

ג: תמה, ב (אינו מועיל בחמץ). תמה קו"א א (הוכחות דהכי קיי"ל. וי"א שאף מה"ת אינו מועיל. הפקר הרמאים. ובהשאיל בהמתו לנכרי התירו כשא"א בענין אחר).