הערמה

ב: רמה, ד (שותפים שהתנו בתחלה שהנכרי יעבוד בשבת והישראל בחול, ואח"כ באו לחשבון ה"ז ה.). רמה קו"א א (התנו בתחלה ואח"כ באו לחשבון, ג' דעות, והכרעה שבשדה מותר ובשאר מלאכות ה"ז ה.). שיא, יא (עשיית אהל ארעי בשביל המת ע"י ה.). שיד, כ-כא (ת"ח, בסתימת נקב באוכל מותר ובשעוה אסור). שיט, ג (בורר לצורך סעודה שישתייר לאחר הסעודה). שלט, יא (בכניסה לספינה, כשיודע שהנכרי יוליכנה, מותרת רק לת"ח).

ג: תנח, יז (לש עיסה בע"פ ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה, ויש לו כבר מצות לצורך יו"ט ראשון, יערים ויאפה, ויאכל ביום א' כזית מכל מצה או יאכיל לקטנים).

ד: תצח, כא (אותו ואת בנו שנפלו ביו"ט לבור, מעלה הראשון לשחטו וחוזר ומערים ומעלה השני לשחטו). תצט, ד (כששוחט ביו"ט, מולח הבשר לצלי ע"ג העור, מעט כאן ומעט כאן). תק, יד-טז (במליחת בשר להוציא דמו ביו"ט, ע"י חתיכה שרוצה לאכול ביו"ט). תק, יז (במליחה שלא יסריח). תק, יט (בניקור בשר). תקג, ד-י (במבשל לצורך יו"ט ולצורך חול). תקג, יא-ב (הערים באופן שהוא איסור גמור, קנסוהו שלא יאכל הוא וב"ב מאכל זה לעולם). תקו קו"א ג ד"ה הנה (באפיית פת ביו"ט). תקז, יח (כנ"ל). תקי, י (לתלות המשמרת ביו"ט כדי להניח בה פירות). תקיב, ו (בבני חיל שנתנו קמח לאפות להם ביו"ט, מחמת הדחק התירו להערים בפת, כשיכול ליתן מהפת לתינוק).