הערמה

ב: רמה, ד (שותפים שהתנו בתחלה שהנכרי יעבוד בשבת והישראל בחול, ואח"כ באו לחשבון ה"ז ה.). רמה קו"א א (התנו בתחלה ואח"כ באו לחשבון, ג' דעות, והכרעה שבשדה מותר ובשאר מלאכות ה"ז ה.). שיא, יא (עשיית אהל ארעי בשביל המת ע"י ה.). שיד, כ-כא (ת"ח, בסתימת נקב באוכל מותר ובשעוה אסור). שיט, ג (בורר לצורך סעודה שישתייר לאחר הסעודה). שלט, יא (בכניסה לספינה, כשיודע שהנכרי יוליכנה, מותרת רק לת"ח).

ג: תנח, יז (לש עיסה בע"פ ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה, ויש לו כבר מצות לצורך יו"ט ראשון, יערים ויאפה, ויאכל ביום א' כזית מכל מצה או יאכיל לקטנים).

ד: תצח, כא (אותו ואת בנו שנפלו ביו"ט לבור, מעלה הראשון לשחטו וחוזר ומערים ומעלה השני לשחטו). תצט, ד (כששוחט ביו"ט, מולח הבשר לצלי ע"ג העור, מעט כאן ומעט כאן). תק, יד-טז (במליחת בשר להוציא דמו ביו"ט, ע"י חתיכה שרוצה לאכול ביו"ט). תק, יז (במליחה שלא יסריח). תק, יט (בניקור בשר). תקג, ד-י (במבשל לצורך יו"ט ולצורך חול). תקג, יא-ב (הערים באופן שהוא איסור גמור, קנסוהו שלא יאכל הוא וב"ב מאכל זה לעולם). תקו קו"א ג ד"ה הנה (באפיית פת ביו"ט). תקז, יח (כנ"ל). תקי, י (לתלות המשמרת ביו"ט כדי להניח בה פירות). תקיב, ו (בבני חיל שנתנו קמח לאפות להם ביו"ט, מחמת הדחק התירו להערים בפת, כשיכול ליתן מהפת לתינוק).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.