הלל

עיי"ע סדר של פסח (הלל).

א: סב, ב (בכל לשון, אפילו אינו מבין הלשון). קו, ב (מ"ע מד"ס שהזמ"ג). קיג, ג. קלא, ה (ה. חנוכה מד"ס ואומרים אף בבית האבל, ולא של ר"ח שהוא ממנהג, ויאמרנו כשיבוא לביתו. זמנו כל היום.). קפה, ב (מצות קריאה, אף שאינו מבין). קפו, ג (אין הקטן מוציא הגדול).

ב: רצו קו"א ג (נשים יכולות לברך עליו, אף בר"ח דהוי תרתי לפטור).

ג: תלב, ד (ברכתו). תפז, ח (בליל פסח בצבור בברכה תחלה וסוף, יש נוהגין). תפח, ב (בשלש רגלים גומרים ה. מתקנת נביאים. מברכים לקרות ההלל או לגמור ההלל). תפח, ג (מעמוד השחר עד צאה"כ. לכתחלה מנה"ח. מהמובחר עם הצבור אחר שחרית, אף שהוא קודם התפלה. לענין הפסק בה. יו"ט, כשגומרים ה. דינו כק"ש, כשאין גומרים דינו כה. של ר"ח. שהה לגמור את כולו). תצ, ו-ז (תקנו בפרקים, כל ימי חה"ס שחלוק בקרבנותיו, ולא בחוה"מ וימים אחרונים של חה"פ, ונהגו לאמרו בדילוג, כמו בר"ח). פסקי הסדור תסג (הימים שגומרים. כשאין גומרים יברך הש"ץ לבדו). תסד (אחר ה.).

ד: תקפד, א (אין אומרים בר"ה ויוה"כ. ובסדר אמירת תהלים מותר). תריט, ח (יברך כ"א לעצמו, ויענה אמן אחר ברכת הש"ץ). תרמד, א (גומרים ה. כל ח' ימי החג, ובפסח – רק ביום א').