הבדלה

ה

עיי"ע אין עושין. כוס של ברכה (דברים הטעונים כוס).

א: מז, ה (הטעם שפותחת בברוך, אף שסמוכה לברכת הנר ובשמים). קסו, א (בין נט"י לסעודה). קעד, יא (הטעם שאומרים סברי מרנן). קפה, ד (כשהאב מוציא אשתו ובניו הקטנים שא"י לברך). קפח, יז (ה. על שלחנו. אמר המבדיל בין קודש לחול). ריג, א (מוציא אחרים שהם בעמידה, וכ"א בביתו). ריג, ו (אחד מברך לכולם).

ב: רעא, א (מה"ת או מד"ס, ב' דעות). רעא, ט (מצותן בתחלת זמנם). רפה, ה (עד יום ג'). רצג, א (קודם ערבית). רצג, ב-ג (הולך לדבר מצוה – מפלג המנחה ולמע'). רצה, ד (בבהכ"נ. וישתה המבדיל או א' שנתכוין לצאת, ולא סגי בתינוק). רצו, א (יבנ"ה). רצו, ג (הנה אל ישועתי גו'. פסוקי סימן טוב). רצו, ד (יתנו עיניהם בכוס ובנר). רצו, טו (מעומד, ושתיית הכוס בישיבה). רצו, יח (לא שמע ברכת היין ונתכוין לצאת בברכת ה. יצא). רצו, יט (אם ה. מה"ת ואם הנשים חייבות בו, ב' דעות. ולכן מי שיצא לא יבדיל לנשים בלבד, ולא יוציאו את האנשים, אבל נשים יכולות להבדיל לעצמן). רצט, ח (שכח או הזיד יכול להבדיל עד יום ג'). רצט, י (כשמתענה ימים א-ג יכול להבדיל מפלג המנחה ולמע'). רצט קו"א ב (תיקנו בתחלת הלילה).

ג: תעג, ח (מעומד. יקנה"ז מיושב כמו הקידוש). תעג, ט (ג' או ז' הבדלות). תפט, כו (כל מה שנוכל לאחר). תצא, א (במוצאי יו"ט לחול או לחוה"מ, בלי נר ובשמים). תצא, ב (גם במוצאי יו"ט אומר בין יום השביעי כו'). תצא, ד (יו"ט שחל בע"ש א"צ להבדיל, ואם חל במוצ"ש מבדיל בתפלה ועל הכוס).

ד: תרא, ב (במוצאי ר"ה כמו במוצאי יו"ט, על הכוס ובלי בשמים ואש). תרכד, ב (בבהכ"נ במוצאי יוה"כ).

בשמים

א: ריג, ה (הטעמים שבברכת הריח והאור מוציא אחרים).

ב: רצו, א. רצו, טז (בימין). רצז, א (להשיב הנפש, ואינו צריך לחזר אחריהם). רצז, ג (ב. שאין מברכים עליהם. נהגו לברך על כל המינים בורא מיני ב. מור). רצז, ד (פלפלין כתושים). רצז, ז-ח (מי שאין לו חוש הריח. ברה"נ היא, ואינו יכול להוציא את שאינו בקי. להשיב נפשו הדואבת). רחצ, ג (כשאין לו כוס מברך על הב. אם יש לו). רחצ, ד (גם הנר לא יהי' לו ריח רע). רצט, ט (כשמבדיל בימים א-ג לא יברך על הב. והוי הפסק). פסקי הסדור תתקה (בימין).

ג: תעג, ו (יו"ט שחל במוצ"ש אצ"ל ב. שתענוג יו"ט משיב הנפש). תצא, א (רק במוצ"ש להשיב הנפש, ולא במוצאי יו"ט).

ד: תרכד, ג (תקנו במוצאי שבת, ולא במוצאי יוה"כ).

עיי"ע ברכת הנהנין (ברכת הריח).

בתפלה

א: קח, א (בתשלומין שבמוצש"ק יבדיל בראשונה של חובה בלבד). קיד, ז (סיים הברכה לא יאמרנה).

ב: רעא, א (אם היא מה"ת). רצד, א (בחונן הדעת). רצד, ב (גם אחרי שה. בכוס, או בתפלת תשלומין, יבדיל בת.). רצד, ג-ד (לא הזכיר ה. בת. לא יחזור, אא"כ אין לו כוס, או שעשה מלאכה לפני שה. על הכוס). רצד, ה (נזכר קודם שומע תפלה, ואין לו כוס, יאמרנה בשומע תפלה). רצד, ו (מוצ"ש ת"ב שלא הזכיר לא יחזור, שיאמרנה על הכוס במוצאי ת"ב). רצד, ז (מיד שהזכיר השם בברכת חונן הדעת, לא יחזור לראש הברכה ולא יבדיל שם. אחר שסיים יכול להתפלל בתורת נדבה). פסקי הסדור תתקה (אתה חוננתנו כו' וחננו).

ג: תצא, ד (ותודיענו).

ד: תקצט, א (ותודיענו). תרכד, א (במוצאי יוה"כ). פסקי הסדור שסז-ח (ותודיענו).

טעימה קודם הבדלה

ב: רעא, ט (הטעם שאסרו אפי' טעימה). רעא קו"א ג (בביה"ש. אם צריך להפסיק בודאי חשכה. חילוק בין ה. לקידוש). רעא קו"א ה (ישבו ואכלו ואמרו באו ונבדיל מותר לאכול ולשתות). רצד, א (אם אינו מצפה לכוס ביום א' יאכל מיד). רצו, יב (כשמצפה לכוס ביום א', ב' דעות). רצו, יג (למ"ד בהמ"ז טעונה כוס ויש לו רק כוס א', ידחה חיוב כוס בבהמ"ז את איסור הטעימה, ויבדיל על כוס בהמ"ז). רצו קו"א א (הוכחות דלמ"ד בהמ"ז טעונה כוס, כוס בהמ"ז חמיר מאיסור טק"ה). שם ד"ה והנה (גם למ"ד שכשמצפה לכוס ביום א' אסור לטעום, היינו רק לעבור סעודת הלילה, משא"כ כשמצפה לכוס אחר חצות יום א'). רצט, א (אסרו לטעום חוץ ממים). רצט, ב (התחיל סעודה בהיתר א"צ להפסיק, התחיל באיסור או שהי' שותה יפסיק. בביה"ש, ב' דעות. בירך המוציא ונזכר, יטעם ואח"כ יבדיל). רצט, ג (אחר גמר הסעודה קבעו לשתיה א"צ להפסיק. אמרו באו ונבדיל א"צ להפסיק). רצט, ה (התפלל תוך הסעודה אסור לטעום עד שיבדיל). רצט, ו (המברך בהמ"ז תמיד על הכוס, ישתה הכוס קודם ה.). רצט, ח (הבדיל ביום א' או ב' או ג', לא יטעם קודם ה.). רצט, יב (כשחל ר"ה ביום ג' ולא הבדיל, ישמע קידוש מאחרים ולא יטעום). רצט, טז (לא מועיל אמירת ברוך המבדיל כו'). רצט, קו"א ב (הטעם שהתחיל באיסור צריך להפסיק, אף שכבר הבדיל בתפלה והוי דרבנן).

יין

א: קעד, ה (יין ה. קודם הסעודה אם פוטר יין שבסעודה). קצ, ד (יכול להוציא ברכת היין אף שאינו שותה, כי צריך לברך בשביל עצמו. לא טעם מלא לוגמיו). ריג, א (מוציא אחרים בברכת היין אפי' לא קבעו יחד). סדר ברה"נ ד, יב (ברכה אחרונה לפני הסעודה).

ב: רנד, י (איסור טלטול יין בשבת לצורך ה. במוצ"ש). רעא, ב (תקנו חכמים על הכוס). רעא, יח (טעון כל הדברים שטעון כוס של ברכה). רעא, כא (ביין או חמר מדינה ולא בפת. כשיש לו כוס א' לקידוש ולה. מי קודם). רעא, כב (משייר יין מקידוש לה.). רעא, כה (די בטעימת א' מהשומעים). רצד, א-ב (כשעלו מבבל תקנו ה. בתפלה בחונן הדעת, על הכוס, שניהם). רצו, ב (כל הדברים שצ"ל בכוס קידוש ובהמ"ז). רצו, ה (שפיכה מהכוס לסימן טוב, כשממלא הכוס על גדותיו, ומכבין הנר מהיין הנשאר בכוס, ולרחוץ עיניו מיין זה). רצו, ו (הבדיל שותהו כולו). רצו, ז (אין מבדילין על הפת). רצו, ח-ט (מבדילין על חמר מדינה כשאין בביתו יין שאינו פגום). רצו, י (במוצאי פסח השכר שהוא חמר מדינה חביב מיין). רצו, יד (י. לה. ולקידוש מי קודם. י. לה. ושמן לנ"ח מי קודם). רצו, טז (בימין). רצו קו"א א ד"ה ומ"ש המג"א דלקדש (הטעם שי. לה. קודם לי. לקידוש ולכוס בהמ"ז). רצט, ד (בירך בפה"ג והפסיק משתי' או מאכילה להבדיל, אם צריך לברך שוב בפה"ג). רצט קו"א ג (הטעם לדעת מהרי"ק שכשהפסיק צריך לברך שוב בפה"ג).

יקנה"ז

ב: רצו, יא (יו"ט שחל במוצ"ש ואין לו יין, יקנה"ז על הפת או על חמר מדינה). רצו קו"א א ד"ה ומ"ש המג"א דא"ל (קיי"ל יקנה"ז על הפת). רצט, יא-ב (כשחל ר"ה ביום ג' ולא הבדיל, אינו יכול לומר יקנה"ז, אלא ישמע קידוש מאחרים ויבדיל בעצמו).

ג: תעג, ו (ליל פסח שחל במוצ"ש. שינה הסדר יצא. הקדים ברכת קידוש ליין כב"ש יחזור). תעג, ח (מיושב). תעג, ט (בין קודש לקודש. ז' הבדלות). תעז, ט (אין חוששין להפסק הבדלה בין קידוש לשתיה). תפט, כז (אסור להפסיק בין קידוש לה.).

ד: תקצט, א (ליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש אומרים ותודיענו, ומקדשין יקנה"ז).

מלאכה קודם הבדלה

ב: רסג, כה (המוסיף במוצאי שבת יכול לומר לחברו לעשות לו מ.). רסג קו"א ח ד"ה ולמדו (כנ"ל). רצט, טו (אפי' מ. מד"ס אסור עד שיבדיל, וכן בקשת צרכיו. אסורי ד"ס התלוים בדבור מותר. עובדין דחול. וכן במוצאי יוה"כ). רצט, טז-יח (אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול, וביו"ט שבמוצ"ש – בין קדש לקדש, להיכר לעשות מ. וכן בנשים). רצט, יח (י"א שלא אסרו אלא מ. גמורות ולא הדלקת הנר או הוצאה, וי"א שלא הותרו אלו אלא כשהבדיל בתפלה וברוך המבדיל עד שיבדיל על הכוס). רצט, יט (לפני אמירת ברוך המבדיל אסור אפי' טלטול הנר. ובעל נפש – עד סדר אמירת סדר קדושה של הצבור. לצורך מצוה יכול השמש להדליק הנר).

נר

א: ריג, ה (הטעמים שבברכת הריח והאור מוציא אחרים).

ב: רצו, א. רצו, טז (להסתכל בצפרני ימינו). רצז, ט (אם יכול להוציא לאינו בקי, ב' דעות). רצז קו"א ב (ביאור ב' הדעות). רחצ, א (לזכר שנברא האור במוצ"ש, וכיון שנאסר בשבת. א"צ לחזר אחריו). רחצ, ב (ביוה"כ י"א שצריך לחזר אחריו). רחצ, ג (כשאין לו כוס מברך על האור מיד כשרואה). רחצ, ד (מאורי האש - אבוקה. גוונים באור. פתילות. קלע נ. שעוה). רחצ, ה (כשאין לו אבוקה, ב' נרות). רחצ, ו (אין מברכים עד שיוכל להשתמש לאורו, ולהכיר בין מטבע למטבע. להסתכל בצפרני יד ימין. כפות הידים ואחורי האצבעות). רחצ, ז (אור ששבת ממלאכת עבירה, אפי' ע"י נכרי, משא"כ כשהודלק לחולה). רחצ, ח (אין מברכים על נר של ע"ז, ונר שישראל הדליק מנר ע"ז מותר). רחצ, ט (נר שלא שבת אסור אף אחר שניתוסף בו אור בזמן היתר, אא"כ הדליק ממנו ישראל. הדליק ממנו נכרי אסור, אא"כ הדליקו מנר שהדליק ישראל). רחצ, י (נר שהוציא נכרי במוצ"ש, או שהדליק ממנו נכרי נר אחר, ב' דעות). רחצ, יא (עבר ובירך על נר שאסור משום גזרה, יצא בדיעבד). רחצ, יב (נר שהדליקו במסיבה של נכרים כנר ע"ז ואסור). רחצ, יג (ראה אור חוץ לכרך, תלוי אם רוב אנשי הכרך ישראל). רחצ, יד (הוציא האור מעצים ואבנים, מברכים עליו במוצ"ש ולא במוציא יוה"כ). רחצ, טו (גחלים בוערות מברכים עליהם אם הולדקו להאיר, ולא להתחמם). רחצ, טז (אור כבשן). רחצ, יז (נר ביהכ"נ, תלוי אם נעשה להאיר, בימיהם ועכשיו). רחצ, יח (נר של מת). רחצ, יט (סומא לא יברך). רחצ, כ (יברך א' לכולם, שברוב עם הדרת מלך). רחצ, כא (לא יברך אא"כ רואה השלהבת וגם יכול להכיר לאורו בין מטבע למטבע. נר בעששית, ב' דעות). רצט, ט (כשמבדיל בימים א-ג לא יברך על הנר). פסקי הסדור תתקה (יביט בצפרנים, כפוים על האגודל).

ג: תצא, א (רק במוצ"ש ובמוצאי יוהכ"פ, ולא במוצאי יו"ט).

ד: תרכד, ד (גם במוצאי יוה"כ). תרכד, ה-ח (אור ששבת, ולא שהוציאוהו במוצאי יוה"כ, ולא שהדליקו משל נכרי, ולא על נר בהכ"נ, ואם הודלק ביוה"כ לחולה מותר). פסקי הסדור שע (במוצאי יוה"כ על אור ששבת).