גנבה

עיי"ע בא במחתרת. גזלה (שם נתבארו דיני השבה ויאוש ושינוי של גזלה וגנבה).

ו: אונאה יא (אסור גם בנכרי). גזלה ב (דבר העומד לימכר מותר לג. ע"מ לשלם). ל (נתחלפו לו כליו בבין האבל או בית המשתה, או כובסת נכרית שהחליפה, לא ישתמש בהם אלא עפ"י ב"ד. וצריך להחזירו אפי' אם שלו נאבד). לב (הכניס מתחום חברו לתחומו).

גנב

א: מ, ו. קצו, ד.

ב: שח, יט. שטז, ח. שלד, יח. שצח, ט.

ג: תפ, ה.

ד: תרלח, ו. תרלח, יא. תרמ, ו. תרמ, כ. תרמט, ו.

ה: א, לא-ב.

ו: מציאה כט. גזלה ו-לב. נזקי גו"נ יא-ב (ג. הבא במחתרת). יג (הכאה לגנב אינו דין תורה).

גנבת דעת

א: קנו, כ (המקיז דם וצריך ליין ילך אצל חנוני כו').

ו: אונאה יב (אסור אף בנכרי). יג (כשפותח חבית יודיעו שלא פתחו בשבילו. פגעו בדרך א"צ להודיעו). יד (לא יפציר בחברו כשיודע שלא יסעוד עמו, ולא ירבה בתקרובת כשאינו מקבל, ולא יאמר סוך שמן כשהפך ריקן, ולא ילך לבית האבל ובידו כלי ריקן). טו (לא ישלח חבית יין ושמן צף על פיה). גזלה ד (בנכרי אסור).

עיי"ע אונאה.

דבר שחזקתו גנוב

ו: גזלה כ (אסור ליהנות ממנו. שומרי פירות ורועי בהמות, שמוכרים פירות וחלב במקום צנוע, או שאמרו לקונה הטמן, אסור ליקח). כא (בדדים שמוכרים זיתים ושמן במדה מותר, מועטים או שאמרו הטמן אסור). כג (וכן אומן המוכר דברים שחייב להחזיר). כד (לוקחים מנשים ועבדים וקטנים דברם שחזקתן שהוא מדעת בעלים, וכן ביצים ותרנגולים, אבל לא פקדונות. קיבל מהם לא יחזיר אלא להם). כו (אריס שמוכר בפרדס, ב' דעות).

כפל

ו: גזלה ב. גזלה קו"א א. נזקי גו"נ טו (בזה"ז בטלו דיני קנסות).

לסטים

א: קי, ג.

ב: רנג, א. רסו קו"א ב ד"ה והא. שא, נב. שלד, ב.

ד: תרמ, ו.