ברכת הנהנין

עיי"ע בוצע ברך. ברכות. ברכת המזון. מאכלים (מפתח מפורט של סוגי מאכלים).

א: נט, ד (מוציא חברו אפילו ביחיד). קצו, א-ד (באכילת איסור או גזילה). קצו, ה (באכילת איסור במקום סכנה). קצז, ט (אכילה גסה, כשנהנה מברך וכשנפשו קצה אינו מברך). רב, ד-ה (פירות קטנים מרים אין לברך עליהם. מיתקן יברך שהכל. וכן בשקדים המרים). רב, ד (פירות קטנים מרים אין לברך עליהם). רב, ח (גרעיני פירות מרים אין לברך עליהם. מיתקן יברך שהכל). רב, י (דבר המזיק שאינו נהנה אין מברכים עליו, ואם נהנה ומזיק מברכים). רב, כ-כא (פלפלין יבשים אין מברכים עליהם). רב קו"א ב (פירות קטנים מרים אין לברך עליהם). רד, ב (כשנתקלקל ואינו ראוי לאכילה ע"י הדחק אין מברכים). רד, יג (שותה להבליע לוגמתו שחנקתו, מים א"צ לברך ושאר משקים מברך תחלה וסוף). רד, יד (אוכל לרפואה דבר טוב לחיך מברך תחלה וסוף, ואם לאו אינו מברך). רד, טו (אוכל ביוה"כ או דבר איסור מפני הסכנה מברך, ואם אנסוהו לסטים ב' דעות). רו, ח (לאחוז בימין, ולא בסכין). רו, יד (בירך על המים ושמע שיש מת בשכונה ישתה מעט וישפוך השאר, ואם שמע שהתקופה נופלת ימתין מעט וישתה).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ ט, א-ב (פירות מרים או עפוצים, כטעם העפצים שקורין גאליש, אין מברכין עליהם). ט, ג (גרעינים מרים אין מברכין עליהם). י, ז-ט (כנ"ל רד, יג-טו). יא, כא (מלבוש חדש – מלביש ערומים. כובע חדש – עוטר ישראל בתפארה. חגורה חדשה – אוזר ישראל בגבורה). סדר ברה"נ ו, א-ב (פירות מרים או עפוצים, שקורין זויער, אין מברכין עליהם). ו, ג (גרעינים מרים אין מברכין עליהם). ז, ז-ט (כנ"ל רד, יג-טו). יב, ו (כנ"ל לוח ברה"נ יא, כא – בלא שם ומלכות).

ג: תעה, כג (אין מברכים על התמכא, שאינו ראוי לאכילה כשהוא חי).

בורא מיני מזונות

א: קסח, ח (לחם שאין קובעים עליו סעודה). קסח, ט (פת הבאה בכסנין, עם מילוי פירות, ומתכוונים גם לאכילת העיסה). קסח, י (כשאוכל אח"כ העיסה לבדה. כשהמילוי הוא מבשר או גבינה וכיו"ב). קסח, יא (פת הבאה בכסנין, שנילושה בדבש או חלב וכיו"ב. כשהרוב משאר משקים. עירב תבלין יותר ממים). קסח, יב (פת הבאה בכסנין, עוגות יבשות שכוססין לתיאבון. במקום ספק אינו מברך המוציא אלא במ"מ, ואינה ב. לבטלה. בירך במ"מ על לחם גמור לא יצא). קסח, יג (בלילה רכה, נטגנה במשקה - במ"מ אפי' קבע סעודה, ובלא משקה – לחם גמור. בלילה רכה מאד, עבה - מועלת קביעות סעודה, דקה - י"א שאפי' קבע סעודה). קסח, יד (כשאוכלם בתוך הסעודה - לקנוח מברך במ"מ ולשובע אינו מברך, וגם המילוי נפטר). קסח, טו-יז (בלילה עבה שטיגן במשקה, כמה דעות, ואם ע"י הטיגון אין להם תאר לחם אין להחמיר). קסח, יז (פשטידא ופלאדין ממולאות בבשר או גבינה אם היא פת הבאה בכיסנין). קסח, יח (לחם גמור שנתבשל או שהלך תואר לחם ע"י עירוי או שרייה, אם הן חתיכות שאין בהם כזית מברך במ"מ). קסח, כא (שורה פתו ביין אדום ונשתנית צורתו ואין בכל פרוסה כזית). קסח, כג (בצק שאופין בשפוד ומושחין בשמן או מי פירות מברך במ"מ). קסח קו"א יא (פטור מחלה אין מועיל קביעות סעודה). קפה, ג (אנוס שאינו יכול לברך בדבור רק בהרהור לא יהנה מעוה"ז בלא ב. חולה יהרהר). רד, ד (דוקא כשהוא מאכל ולא משקה).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, ג (דייסה. בירך בפה"א לא יצא. בירך במ"מ על הפת לא יצא). א, ז (דייסה. שעורים שנתמעכו בבישול ונדבקו). א, ח (דייסה רכה – רק אם היא עבה קצת שראויה לאכילה ולסעוד הלב). א, ט-י (פת אורז. וס' מהו אורז ומהו דוחן). ד, ב-ה (מעט דגן מעורב במינים אחרים, או הממולא במילוי רב, הדגן עיקר). ח, ג (כנ"ל קסח, ט-י). ח, ד (כנ"ל קסח, יא). ח, ו-ט (כנ"ל קסח, יג). ח, י (כנ"ל קסח, יד). ח, יא-ב (כנ"ל קסח, טו-יז). ח, יג-ד (כנ"ל קסח, יח). ח, יז (כנ"ל קסח, כג). סדר ברה"נ א, ג (דייסה). א, ח (דייסה. שעורים שנתמעכו בבישול ונדבקו). א, ט (דייסה רכה – רק אם היא עבה קצת שראויה לאכילה ולסעוד הלב). א, ט-י (פת אורז. וס' מהו אורז ומהו דוחן). ב, ה-ו (בלילה רכה אפויה י"א שהיא לחם גמור. בלילה רכה מאד, עבה - מועלת קביעות סעודה, דקה - י"א שאפי' קבע סעודה). ב, ז-ט (פת הבאה בכסנים י"א שנילושה במי פירות וכיו"ב וי"א שממולאת בפירות וכיו"ב, משא"כ כשממולאת בבשר וכיו"ב. ובעל נפש יחמיר). ב, י-יא (כדלעיל קסח, יד). ב, יא (בלילה רכה שנטגן במשקה אין מועיל קביעות סעודה). ב, יג (לחם גמור שנתבשל, אם נמחה בבישול לחתיכות פחות מכזית, וי"א שכ"ה אם היו חתיכות שאין בהם כזית, מברך במ"מ). ב, יד (וכן אם נשרה עד שנמוח). ג, ד-ה (תערובת קמח דגן ודבש או מיני מתיקה).

ג: תסא, ז (טרוקנין אין מברך המוציא אא"כ קבע עליו סעודה). תעא, ח (נתפרר ונתבשל, אם יש בפרוסות כזית מברכים המוציא ובהמ"ז, ואם לאו – במ"מ ומעין ג').

ראה גם לקמן אצל תערובת.

בורא נפשות

א: קעד, ו (אינה נפטרת בבהמ"ז). רב, ג (דבר שס' אם ברכתו מעין ג' או בורא נפשות, לא יאכל כשיעור אלא בתוך הסעודה). רז, א (אכל ושתה מכל מין מברך ב. אחת. מס' חותם בלא שם ומלכות). רז, ב (וחסרונן – לחם ומים, להחיות בהם – מיני פירות. חסרונן דבוק. חי בצירי).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, ו. א, ז (שעורים שנתבשלו ולא הוסרה קליפתן ולא נתמעכו ונדבקו, יש מסתפקים). א, ט (פת אורז ודוחן). א, יח (אינה פוטרת מעין ג'). א, יח-כ (כשנסתפק בב. אם בורא נפשות או מעין ג'). ב, ד (תבשיל קמח דגן מעורב עם קמח קטניות פחות מכבא"פ). סדר ברה"נ א, ז. א, ח (שעורים שנתבשלו ולא הוסרה קליפתן ולא נתמעכו ונדבקו, יש מסתפקים). א, י (פת אורז ודוחן). א, יח (אינה פוטרת מעין ג'). א, יט-כ (כשנסתפק בב. אם בורא נפשות או מעין ג').

ראה גם לקמן אצל ברכה אחרונה.

בורא פרי האדמה

א: קסז, א (לכל פרי הארץ). קסז, ה (בורא מבורר יותר על העבר). רב, ב (הגדל על האילן ואינו עיקר הפרי). רב, ג (שקדים קטנים שאוכלים הקליפה הרכה. בוסר. חרובים וזיתים קטנים. דבר שס' אם ברכתו בפה"ע או בפה"א). רב, ט (קליפת הצלף שהן הקפריסין, מספק בפה"א, וכן שאר קליפות שראוים לאכילה). רב, כא-ב (פלפלין שעיקר נטיעתן ע"ד לייבש ויש אוכלין כשהן לחין, לחין - בפה"א או בפה"ע, ויבשים - אין מברכים כלום. קנמון בפה"א). רב, כד (כל פרי שמסופק מהו יברך בפה"א. ואם לא למד ישאל חכם). רב קו"א א (חשיבות בפה"א נגד שהכל יותר מבפה"ע נגד בפה"א). רג, א (כל שכלו עציו בחורף וחוזרים וצומחים משרשיו). רג, ב (פירות גרועים הגדלים באילני סרק). רג, ד (זנגביל ולאקריץ שהוא השרש ואינו עיקר הפרי). רג, ז (צנון). רד, ה (פירות הגדלים בלא זריעה, וי"א אף עשבי השדה שאין נזרעים). רד, יח (בורא מבורר יותר על העבר). רה, א (ירקות וקטניות שדרך לאכלם חיין או מבושלים, לבדם או עם פת או תבשיל). רה, ד (קטניות גינה שנאכלים חיים רטובים). רה, ה (מי בישול ירקות). רה, ו (ירק שנחתך לחתיכות דקות). רו, א (בירך על פה"ע בפה"א יצא, ולכן בס' יברך בפה"א). רו, ב (בירך בפה"א על פה"א, אם כיון לפטור גם פה"ע יצא).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, ב (לכל פרי הארץ). א, ד (כנ"ל רו, א). א, ה (כנ"ל רב, כד). א, ז (שעורים שנתבשלו ולא הוסרה קליפתן ולא נתמעכו ונדבקו). ג, ז (כנ"ל רו, ב). ט, ד (קליפי פירות שמיתקן). ט, ו (עשבי השדה שאין נזרעים לדעת האריז"ל). ט, ז (תותים בלוא או האדומים). ט, ח (זנגביל ולאקריץ שהוא השרש ואינו עיקר הפרי). ט, ט (הצולה זנגביל לרפואה). ט, י-יב (ירקות וקטניות שדרך לאכלם חיין או מבושלים, לבדם או עם פת או תבשיל). ט, טו (ורדים). ט, טז-יז (ירקות שדרכן לאכול מבושלים, או שדרכן להשביח ע"י בישול בבשר). ט, יח (קטניות גינה שנאכלים חיים רטובים). ט, יט (צנון שסופו להקשות). סדר ברה"נ א, ב (לכל פרי הארץ). א, ד (כנ"ל רו, א). א, ה (כנ"ל רב, כד). א, ו (בירך בפה"א על פה"א ונתכוין לפטור גם פה"ע, אם יצא). א, ח (שעורים שנתבשלו ולא הוסרה קליפתן ולא נתמעכו ונדבקו). ו, ד (קליפי פירות שמיתקן). ו, ו (הסימנים לידע אם הוא פה"ע או פה"א). ו, ז (עצים רכים שהעלים והפירות יוצאים מהעיקר). ו, י (נשתנו לגריעותא בבישול ותיקנם בטיגון בדבש או בבישול בבשר). ו, יב (רגילים לאכלן חיין ומבושלים). ו, יג (קטניות גינה שנאכלים חיים רטובים). ו, יד (ורדים). ו, טו (קליפת אגוזים שמכשירים ע"י טיגון). ו, יז (צנון שסופו להקשות). ו, יח-ט (כנ"ל רב, כא-ב). ו, כא (זנגביל ולאקריץ שהוא השרש ואינו עיקר הפרי).

כולל גם הדינים המשותפים לבפה"ע. הדינים המשותפים גם לשהכל, ראה גם לקמן אצל שהכל. וראה גם לקמן אצל מרק.

בורא פרי הגפן

א: קסז, א (מתוך חשיבות היין קבעו ברכה לעצמה. משמח הלב). קעד, ג-ד (יין פוטר שאר משקים). קעד, ט (יין שבתוך הסעודה אינו פוטר מהסתם יין שאחר הסעודה). רב, י (יין ראוי לברך עליו בפה"ע, ומפני חשיבותו שסועד ומשמח הלב קבעו ב. פרטית ומבוררת יותר. בירך בפה"ע אם יצא). רב, יב (מי שריית צמוקים ע"ד לאכלן עם מימיהם יש להם תורת מרק דלקמן, ואם ע"ד לשתות מימיהן לבד מברך בפה"ג). רב קו"א א (מחמת חשיבותו פורטין אותו יותר). רד, ו (ריחו חומץ וטעמו י.). רד, ז (יין מבושל). רד, ח (שעירבו בו דבש ופלפלין). רד, ט (שמזגו במים פחות מו' פעמים כמותו ודרך בנ"א לשתותו במקום יין). רד, י-יא (שמרי יין או תמד מחרצנים או זגים שנעצרו בקורה, שנתן ג' מדות ויצא ד', ואינו פחות משיעור מזיגת היין באותו מקום). ריב, ב (יין שבתוך הסעודה).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, ב (כנ"ל קסז, א. בפה"ע לא יצא). ה, יא (כנ"ל קעד, ד). י, ד-ו (כנ"ל רד, ו-ט). י, יא (יין ראוי לברך עליו בפה"ע, ומפני חשיבותו קבעו ב. פרטית ומבוררת יותר. בירך בפה"ע לא יצא). סדר ברה"נ א, ב (הוציאו מכלל פירות). א, כא (פוטר שאר משקים). ז, ד-ו (כנ"ל רד, ו-ט). ז, יא (יין ראוי לברך עליו בפה"ע, ומפני חשיבותו קבעו ב. פרטית ומבוררת יותר).

ב: ערב, ג (טעמו חומץ. ריחו חומץ). ערב, ז (מצמוקים שיוצא מהן קצת לחלוחית כשמעצרין אותן).

עיי"ע יין. קידוש (יין).

בורא פרי העץ

א: קסז, א (לכל פרי העץ). רב, א (מפני חשיבותם ב. מיוחדת פרטית ומבוררת). רב, ב (אינו עיקר הפרי, אם נוטעים האילן ע"ד לאכלו - בפה"א, ואם לאו - שהכל. צלף. קור. לולבי גפנים). רב, ג (כשאוכל הפירות כשהם קטנים, אם אוכלים הפרי – בפה"ע, ואם אוכלים הקליפה הרכה – בפה"א. בוסר – בפה"א). רב, ה (שקדים המרים - כשהם קטנים ורכים, או כשהם גדולים ומרים ומיתקן). רב, ח (גרעיני פירות מתוקים). רב, ט (צלף, האביונות בפה"ע, והקפריסין, מספק בפה"א, וכן שאר קליפות שראוים לאכילה. בירך בפה"ע יצא). רב, י (שמן מברכים עליו בפה"ע, כשמעורב עם רוב משקה ושותהו לרפואה, שהשמן עיקר ואינו מזיק). רב, טז (פירות חיים שדרך אכילתן כן, או מבושלים שלא נשתנו לגריעותא ע"י הבישול). רב, יז (פירות שנימוחו בבישול או שנטחנו או נכתבו ודרך אכילתן כן. ואם אין דרך אכילתן כן ונימוחו לגמרי, או שלא נימוחו לגמרי ויש להם עילוי אחר – ב' דעות. תמרין שמיעכן). רב, יח (נשתנה לגריעותא בבישול ותוקן ע"י טיגון בדבש יברך בפה"ע). רב, כא-ב (פלפלין שעיקר נטיעתן ע"ד לייבש ויש אוכלין כשהן לחין, לחין - בפה"א או בפה"ע, ויבשים אין מברכים כלום). רב קו"א א (חשיבות בפה"ע נגד בפה"א פחות מבפה"א נגד שהכל). רב קו"א ג (לענין מה לומדים בפה"ע מדין ערלה. גרעינים). רג, א (כל שאילו ינטל וישאר הענף לשנה הבאה).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, ב (לכל פרי העץ). ט, ב (שקדים מרים שמיתקן). ט, ג (גרעיני פירות מתוקים). ט, ה (אגוזים הגדלים ביער). ט, ו (פירות הגדלים ביער לדעת האריז"ל). ט, ז (תותים השחורים). י, יא (כנ"ל רב, י). סדר ברה"נ א, ב (לכל פרי העץ). ו, ב (שקדים מרים שמיתקן). ו, ג (גרעיני פירות מתוקים). ו, ד (י"א שקליפות פירות מרוקחים מברכים בפה"ע). ו, ה (אגוזים הגדלים ביער. ולדעת האריז"ל אף פירות הגדלים ביער). ו, ו (הסימן לידע אם הוא פה"ע, י"א שהשרש נשאר בארץ, י"א שהאילן נשאר, וי"א שהענפים נשארים). ו, ז (תותים השחורים). ו, יח-ט (כנ"ל רב, כא-ב). ז, יא (כנ"ל רב, י).

הדינים המשותפים גם לבפה"א, ראה לעיל אצל בורא פרי האדמה. הדינים המשותפים גם לשהכל, ראה לקמן אצל שהכל. וראה גם לקמן אצל מרק.

בריך רחמנא

א: קסז, יג. קפז, ד (אין זה משנה ממטבע חכמים).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ יב, י (חשוב הזכרת שם שמים). סדר ברה"נ יג, ד (חשוב הזכרת שם שמים).

ברכה אחרונה

א: קסח, ז (בכזית). קצ, ו (ביין – בכזית או רביעית). רב, ג (דבר שס' אם ב. מעין ג' או בורא נפשות, לא יאכל כשיעור אלא בתוך הסעודה). רב, יב (כנ"ל). רד, יב (יין שס' אם ב. מעין ג' או בורא נפשות, ישתה יין ויברך מעין ג' שפוטר כל משקה).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ ב, א (אכילה כזית ושתיה רביעית או כזית). ב, י (דבר כברייתו שאכלה כמות שהיא יש מסתפקים לברך ב"א). סדר ברה"נ ח, א (כנ"ל לוח ברה"נ ב, א). ח, ט (כנ"ל לוח ברה"נ ב, י).

ג: תעב, יט (רביעית). תעג, י (עד שיתעכל במעיו. כ"ז שהאצטומכא פתוחה לאכול אינו מתעכל). תעד, ג (אין היסח הדעת מזקיק ב"א מיד, אלא ב"א שאח"כ פוטרת גם את זו). תפו, א (להחמיר כשהשיטות שכזית הוא חצי או שליש ביצה).

עיי"ע אכילה ושתיה (צירוף לכשיעור).

ברכה מעין שלש

א: קסח, ח (לחם שאין קובעים עליו סעודה ולא אכל שיעור קביעות סעודה. נמלך לאכול שיעור קביעות סעודה א"צ לברך תחלה מעין ג'. נמלך לאכול לחם גמור יברך תחלה מעין ג'). קסח, יב (בספק יברך מעין ג' ולא בהמ"ז). קסח קו"א א (אם מעין ג' בז' מינים מה"ת). קעד, ו (ביין נפטרת בדיעבד בבהמ"ז). קעד, ז (אפילו לכתחלה נפטרת במעין ג' של כוס בהמ"ז). קעח, ג (אם טעונה ב. לאחריהם במקומם. ז' מינים. יין. מין דגן או פת בלבד).

פסקי הסדור: תרכז (ה' מיני דגן וז' מינים. יכלול הכל בברכה א'). לוח ברה"נ א, ו (ז' מינים ויין וה' מיני דגן). א, ז (שעורים שנתבשלו ולא הוסרה קליפתן ולא נתמעכו ונדבקו, יש מסתפקים). א, יא (ז' מינים ומזונות ויין יכלול בב. א'). א, יב-ד (מעין ג' על ז' מינים פוטר תפוחים. מעין ג' על יין פוטר ענבים כשהתכוין. וכן כשבירך בפה"ג). א, יז (י"א שפוטר יין ותמרים, אבל לא שאר דברים). א, יח (בורא נפשות אינה פוטרת מעין ג'). א, יח-כ (כשנסתפק בב. אם בורא נפשות או מעין ג'). ב, ד (פת קמח דגן מעורב בקמח קטניות פחות מכבא"פ, או תבשיל קמח דגן מעורב עם מינים אחרים). ב, ו (תבשיל קמח דגן מעורב בקמח אורז, אפי' פחות מכבא"פ). ו, טו (כנ"ל קעח, ג). ח, א (כנ"ל קסח, ח). סדר ברה"נ א, ז (ז' מינים ויין וה' מיני דגן). א, ח (שעורים שנתבשלו ולא הוסרה קליפתן ולא נתמעכו ונדבקו, יש מסתפקים). א, יב (על פירות א"י, אפי' יצאו לחו"ל - על הארץ ועל פירותיה). א, יג-טז (כנ"ל לוח ברה"נ א, יא-ד). א, יח (אינה פוטרת בורא נפשות, וכן בורא נפשות אינה פוטרת מעין ג'). א, יט-כ (כשנסתפק בב. אם בורא נפשות או מעין ג'). א, כא (היין פוטר שאר משקים). ב, ד (נמלך לאכול שיעור קביעות סעודה יברך תחלה מעין ג'). ג, ב (תערובת מעט דגן בשאר מינים שמברכים במ"מ, אם צריך כזית בכא"פ לברך מעין ג'). ח, ד (תערובת קמח דגן עם קמח קטניות פחות מכא"פ, ב' דעות). ח, ה (תבשיל קמח דגן מעורב בקמח אורז, אפי' פחות מכבא"פ). ט, טו (כנ"ל קעח, ג).

ראה גם לקמן אצל תערובת.

ברכה ראשונה

א: קסז, א (מד"ס. כל הנהנה מעוה"ז בלא ב.). קסז, יא (שכח ואכל ולא בירך אם יברך אח"כ). קסח, ז (אפי' פירור פחות מכזית). קעד, ח (השותה קודם הסעודה וטפל לסעודה, יברך לפניה). רו, ג (לא יברך על אגוז עד שישברנו ויראה אם התליע). רו, טו (השופך קצת מהמים, ישפוך לפני הב.).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, א (כנ"ל קסז, א). ב, יא-ב (אפי' טעימה, אבל לא כשטועם ופולט). סדר ברה"נ א, א (כנ"ל קסז, א). ח, י-יא (כנ"ל לוח ברה"נ ב, יא-ב).

ב: רעא, כ (לא ישפוך מהיין בין ב. לטעימה מבזיון הב.). רצו, ה (כנ"ל).

ברכת הריח

א: סדר ברה"נ ו, ז (עצים רכים שהעלים ופירות יוצאים מהעיקר נק' אילן לענין ברכת בורא עצי ב.). יא, א-ז (בורא עשבי בשמים, בורא עצי בשמים, אשר נתן ריח טוב בפירות, בורא מיני בשמים כוללת כל המינים). יא, ח (מוגמר. בשמים שעשויים להעביר ריח רע. ריח אתרוג של מצוה). יא, ט (כשעשוי לתבלין). יא, י (כשמונחים להצניע אין לברך. בחנות מברך). יא, יא (ריח שאין לו עיקר. שנקלט בכלי שהי' מונח בו). יא, טז (ריח המתחדש משנה לשנה).

ב: רצז, ג-ד (בשמים שאין מברכים עליהם. אשר נתן ריח טוב בפירות, בורא עצי, בורא עשבי, בורא מיני. מור. פלפלין כתושים). רצז, ה (ב. שמשימים בקנקני יין שיקלוט ריחם, לא נאסרו מחמת ריח היין, אבל אין ליטלם לב. של הבדלה). רצז, ו (הדס יבש). רצז, ז (מי שאין לו חוש הריח).

ג: תצד, יז (א"צ לברך אלא כשמתכוין להריח).

עיי"ע הבדלה (בשמים).

היסח הדעת

א: ח, כא (כשהביאו לו עוד קודם שגמר סעודתו א"צ לברך). קעד, ג (יש מצריכים לברך על מים בתוך הסעודה כל פעם, שמהסתם נמלך). קעד, י-יא (אורח שהושיטו לו כוס יין ואח"כ הושיטו לו עוד כוס מתי נקרא נמלך). קעז, ו-ז (בסעודה, מים אחרונים, נוטל הכוס בידו, אמר תנו כוס ונברך). קעח, ז (שינוי מקום עם הה"ד יחזור ויברך. בהמ"ז חשיב הה"ד). קעט, א-ה (גמר סעודתו וגמר בלבו שלא לאכול עוד או אמר בואו נברך סמכינן על הסוברים שאין זה הה"ד, אלא כשהי' לו רק מעט לחם או שאר מאכלים, או שעקר ממקומו והה"ד, או שנמלך רק לשתות, או שנטל הכוס לברך, או שנטל מים אחרונים). קעט, ו-ז (הה"ד תלוי רק בדעת בעה"ב). קפד, ג (כששהה שיעור עיכול). קצ, א (בהמ"ז היא הה"ד אפילו מברכת הכוס של ברכה שבידו). קצ, ז (ברכה אחרונה היא הה"ד אע"פ שדעתו לשתות עוד). קצ, ח (המסובים שמסופקים אם יגיע להם הכוס הוי כנמלך. כוונה מועלת). קצז, א (גמר סעודתו והה"ד, לענין זימון הוי הה"ד לד"ה). ר, ג (המפסיק לזימון ושמע עד הזן ודעתו לאכול עוד, יצא י"ח זימון וא"צ לברך המוציא. דעתו לאכול אח"כ רק פרפרת, יצא ברכת הזן ומתחיל ברכת הארץ, ואח"כ יברך מעין ג'. נמלך לאכול פת יברך המוציא). רו, ט (לא היה המאכל לפניו אינו יוצא אף שבירך ע"ד שיביא. הי' דעתו שיביאו עוד א"צ לברך עליו. לא היה דעתו עליו, אם עדיין לפניו ממין הא' והביאו לפניו מין הדומה, א"צ לברך עליו. אכל כבר את הא' והביאו מאותו המין ממש, ב' דעות. אורח תלוי בדעת בעה"ב). רו, י (מהסתם אין ב. על דבר שאינו חשוב מוציא דבר חשוב, ז' מינים, או חביב). רו, יא (בירך ונפל מידו או נשפך, והיו עוד לפניו והי' דעתו גם עליהם, ב' דעות. ובאמת המים סגי אף שהמים חלפו ובאו אחרים). רו, יב (ואם הוציא אחרים בב. מועיל אף לו). ריב, י (ב. העיקר אינה פוטרת הטפל אלא כשהיא לפניו או שהיה דעתו עליו בבירור).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ ד, טו (כנ"ל ריב, י). ו, ה (כנ"ל רו, ט). ו, ו-ז (מהסתם אין ב. על דבר שאינו חשוב מוציא דבר חשוב. מעשה קדרה לפת הבאה בכסנין. דבר שאין קביעות סעודה מועלת לדבר שמועלת). ו, ח-ט (בירך ונפל מידו או נשפך, והיו עוד לפניו והי' דעתו גם עליהם, מועיל. ובאמת המים סגי אף שהמים חלפו ובאו אחרים). ז, א-ה (כנ"ל קעט, א-ה). ז, ז-ח (כנ"ל קעט ו-ז). ז, ט (ב' אכילות או שתיות נפטרים בברכה א', אם לא שהה כשיעור עיכול בינתיים). סדר ברה"נ ג, טז (כנ"ל ריב, י). ה, א-ה (כנ"ל קעט, א-ה). ה, ז-ח (כנ"ל קעט ו-ז). ה, ט (כנ"ל לוח ברה"נ ז, ט). ט, ה (כנ"ל רו, ט). ט, ו-ז (כנ"ל לוח ברה"נ ו, ו-ז. וי"א שכל שברכותיהן שוות מוציא). ט, ח-ט (כנ"ל לוח ברה"נ ו, ח-ט).

ב: רעא, יא (כשפורס מפה ומקדש א"צ לברך על היין או הפת שמקדש עליו. קידש על היין, אם צריך לברך אח"כ על הפת). רעא, יב (אמר תנו כוס ונברך הוי הה"ד לענין יין ולא לענין הפת. נטל מים אחרונים הוי הה"ד אף לענין פת). רעא, יד (אמר בע"ש באו נקדש הוי הה"ד משתיה עד שיקדשו). רעא, טו (כשפורס מפה ומקדש א"צ לברך על היין או הפת). רעא, כז (נשפך הכוס ולא היה בדעתו לשתות עוד יחזור ויברך). רצט, ד (בירך בפה"ג והפסיק משתי' או מאכילה להבדיל, אם צריך לברך שוב בפה"ג).

ג: תעד, א (הטעם שבהמ"ז היא הה"ד, משא"כ אמירת ההגדה). תעז, ז (שכח לאכול אפיקומן ונטל מים אחרונים או אמר הב לן ונבריך לא הוי הה"ד, שבע"כ חייב לאכלו).

ראה גם לקמן אצל הפסק. עיי"ע ברכת המצות (היסח הדעת).

המוציא

א: קסז, א (מתוך חשיבות הפת קבעו ברכה לעצמו). קסז, ה (המ. ל' עבר. הטעם שא"א מוציא. להפסיק בין לחם מן). קסז, ז (י' תיבות). קסז, יג (בירך שהכל או בריך רחמנא יצא). קסח, ח (לחם שקובעים עליו סעודה, או שאכל שיעור קביעות סעודה שהוא חצי עשרון, או שקבע ושבע בכג' ביצים שרגילים לקבוע עליו עם לפתן). קסח, יב (במקום ספק יברך במ"מ ולא המ. בירך במ"מ על לחם גמור לא יצא). קסח, יט (פירורי לחם שאין עליהם תואר לחם מחמת דקותם מברך המ.). קסח, כ (גבלם אח"כ ויש בהם כזית ואח"כ בישלם והלך תאר לחם מברך המ. ואם עירבם בקמח ושומן הרבה מהם יש להסתפק). קסח, כב (קמח שחלטו ועשה ממנו פת ואפאה). קסח, כג (לחם שאופין בשפוד ומושחין בשמן אינו יוצא מתורת לחם). רב קו"א א (מחמת חשיבותו פורטין אותו יותר).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, ב (כנ"ל קסז, א. בירך בפה"א לא יצא). א, ג (בירך במ"מ לא יצא). ח, א (כנ"ל קסח, ח). ח, טו (כנ"ל קסח, יט). ח, טז (כנ"ל קסח, כ). סדר ברה"נ א, ב (הוציאו מכלל פירות הארץ). א, ג (בירך במ"מ, ב' דעות). ב, א (לחם שקובעים עליו סעודה, או שאכל שיעור קביעות סעודה). ב, ב (למעשה לברך המוציא כשאוכל חצי עשרון, או ד' ביצים ושבע. ולהחמיר מספק בשבע פחות מד' ובלא שבע יותר מו' ביצים). ב, ג (שבע היינו מהלחם לבדו או עם לפתן). ב, יב (בלילה עבה שבישל ואח"כ אפה ירד עליו תורת לחם). ב, יד (כנ"ל קסח, יט). ב, טו (גבלם אח"כ ויש בהם כזית ונעשו כעיסה, או שאח"כ בישלם והלך תאר לכם מהם מברך במ"מ).

ג: תעא, ח (כנ"ל - קסח, יט).

עיי"ע לחם. פת. כל דיני הספקות אם חשוב לחם או מיני מזונות, ראה לעיל אצל בורא מיני מזונות. ראה גם לקמן אצל תערובת.

הפסק

א: נט, ד (עניית אמן בין ב.). קכד, ב (ברוך הוא וב"ש הוי ה.). קסו, א (בין המוציא לאכילה מצרכי הסעודה). קסז, ג (הפסק שהיה – רק לכתחלה). קסז, ט (בין המוציא לאכילה, מתי חשוב לצרכי הסעודה. כשלועס. הליכה ממקום למקום). קסז, י (בין ברכת המברך לאכילת המסובין. ברכת ענט"י אינה הפסק). קסז, כ (הבוצע לא יתן לחם למסובים עד שיטעום). קעד, ג (המשנה מקום יחזור ויברך). קעד, ה (מחדר לחדר לא הוי ה. כשנתחייב מעין ג' או שהי' בדעתו בתחלה להמשיך בחדר אחר). קעח, א-ג (הלך למקום אחר מתי הוי הפסק. מחדר לחדר או מבית לבית. יכול לראות מקום הא' או לאו. דברים שטעונים ב. אחרונה במקומם או לאו. הי' בדעתו או לאו. השאיר במקומו מקצת חברים או לאו. חוזר למקומו הא' או לאו). קעח, ד (בירך על יין או פירות באמצע סעודה והלך למקום אחר א"צ לברך עליו). קעח, ז (תפלה אינה ה. בסעודה). קעח, ח (י"א שגם בטעונים ב. אחרונה במקומם, אם עקר וגם הפליג בדברים הוי ה. וכן בשאר דברים שמועיל בהם קביעות סעודה. שינת קבע הוי ה.). קעח, ט (בשדה שאינו מוקף מחיצות, מזרח ומערב האילן ואין יכול לראות הוי כמו מחדר לחדר, מאילן לאילן כמו מבית לבית). קצ, ה (מזיגת הכוס למסובים אינה ה.). רב, יב (כשצריך לברך ב' ב. על תערובת מאכל, לא יברך שניהם יחד, אלא יאכל מעט ואח"כ יברך ב. הב'). רו, ג (ה. בדיבור שלא לצורך אכילה יחזור ויברך. בשתיקה יותר מכדי שאילת שלום שלא מענין אכילה לכתחלה לא. שהיית החיתוך לא הוי ה.). ריב, יא (הלך מחדר לחדר אין אכילת העיקר נפטרת באכילת הטפל).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ ד, טז (כנ"ל ריב, יא). ו, א (ה. בין ב. לאכילה. בעודו לועס). ו, ב (כנ"ל רו, ג). ו, יא-טז (כנ"ל קעח, א-ד). ו, יח (דברים שמועיל בהם קביעות סעודה אין שינוי מקום ה. אלא כשהפליג בדברים). ו, יט-כ (כנ"ל קעח, ט). סדר ברה"נ ג, יז (כנ"ל ריב, יא). ט, א-ב (כנ"ל לוח ברה"נ ו, א-ב). ט, יא-טז (כנ"ל קעח, א-ד). ט, יח (כנ"ל לוח ברה"נ ו, יח). ט, יט-כ (כנ"ל קעח, ט).

ב: רעא, יא (פורס מפה ומקדש אי הוי ה. להצריך ברכה על הפת. חילוק בינו לתפלה דלא הוי ה. הטעם שאמירת הקידוש לא הוי ה. בין ב. היין לשתיה). רעא, טו (בין ב. המוציא לאכילה, כשממתין או אומר שיביאו לחם משנה אין זה ה.). רעא, כ (כששופך מהכוס בין ב. לשתיה). רעא, כו (ה. בדבור בין ברכה לשתיית הכוס). רעא קו"א ז (עקירת חדר דמי להיסח הדעת). רצט, ב (בירך על הפת ונזכר שלא הבדיל, אם יבדיל הוי ה.). רצט, ט (כשמבדיל בימים א-ג הוי ברכת בשמים ה.). רצט, יב (כשחל ר"ה ביום ג' ולא הבדיל, ושמע קידוש מאחרים על הפת ואח"כ הבדיל, יברך שוב על הפת).

ג: תעג, יז (אם אמירת ההגדה בין כרפס ומרור הוי ה. לב. בפה"א). תעד, א (הטעם שאמירת ההגדה אינה ה. לברכת היין).

ד: תרלט, טו (נכנס באמצע סעודה לסוכה אחרת שבאותה חצר, חוזר ומברך על הסוכה, ולא על האכילה).

ראה גם לעיל אצל היסח הדעת.

טעה

ב: רעא, כח (בירך על כוס מים כסבור שהוא יין, הי' אצלו עוד יין ודעתו עליו, א"צ לברך). רעא קו"א ח (דעתו עליו ולא היה לפניו, ב' דעות).

מרק

א: רב, יא-טו (ירקות או מעשה קדרה של דגן או קטניות, שדרך אכילתן ע"י בישול או שריה עם מימיהן ובא לשתותן לבדן, מברכין עליהן ברכת המאכל שנתבשל עמם. ואם הם פירות שאין עיקר נטיעתן ע"ד כן, או שנתבשלו בשביל אכילת הפירות בלבד, יש ב' דעות. ואם המשקים יש להם טעם של עצמם תלוי בב' הדעות. ואם בישלן לשתות מימיהן לבד מברך שהכל, וכן בשתיית הטייא, מלבד מי השבת שמברכים בפה"א).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ י, י-כא (כנ"ל רב, יא-טו). סדר ברה"נ ז, י-כא (כנ"ל רב, יא-טו).

סעודה

א: קסה, א (העושה צרכיו באמצע ס. א"צ לברך המוציא). קסח, יד (כשאוכלם מיני מזונות בתוך הסעודה - לקנוח מברך במ"מ ולשובע אינו מברך). קעד, א-ג (בתוך הס. יין אינו נפטר מברכה ראשונה. משקים לשרות המאכל או לצמאו א"צ לברך. פירות או יי"ש, לעורר תאות המאכל א"צ לברך, לעכל המאכל מברך. ויש מצריכים לברך אף על המים). קעד, ה (יין שלפני הס. מתי פוטר יין שבס. הבדלה. קידוש). קעד, ו (כשפוטר היין שבס. נפטר בבהמ"ז. וכן כשהיין שקודם הס. בא לפתוח בני המעיים). קעד, ח (אחר שמשכו ידיהם מהפת צריך לברך אחריהם). קעד, ט (יין שקודם ס. פוטר יין שאחר ס. ויין שבתוך ס. אינו פוטר יין שאחר ס. עכשיו אין רגילים למשום ידינו מהפת, רק בס. גדולות). קעד קו"א ז (רק יין בא לפתוח בני מעיים ונפטר בבהמ"ז, משא"כ שאר משקים). קעד קו"א ט (ס. גדולות שמושכים ידיהם מהפת דינו כאחר הס. לענין יין ולא לענין שאר דברים הבאים בס. דין הפסיק בשיחה מרובה לאחר המזון). קעז, א (דברים הבאים ללפת הפת או להשביע א"צ ברכה כשקבע ס. על הפת). קעז, ב (פירות שבסעודה לתענוג או לקנוח טעונין ב. לפניהם ולא לאחריהם). קעז, ג-ד (אכל פירות עם פת ואח"כ אוכלם בלא פת. חילוק אם הביאות ללפת בהם הפת ואם דעתו לאכול עוד עם הפת ואם קבע לפתן סעודתו על הפירות). קעז, ד (תמרים באמצע הס. להמשיך תאות האכילה א"צ לברך). קעז, ה (הפירות אין נפטרים אפי' נתכוין לפוטרם בברכת הפת. ללפת הפת נפטרים אפי' לא היו לפניו ולא הי' דעתו עליהם). קעז, ו-ז (אחרי שמשכו ידיהם מהפת מברכים על הכל לפניהם ולאחריהם. ועכשיו לא נהגו כן אף בסעודות גדולות כו'). קעז קו"א א (לפתן שאוכלים בסעודה בלא פת א"צ לברך, וכן בפירות שקבע עליהם). קעז קו"א ב (חילוק בין מברך על הפת כדי לפטור שאר מאכלים לבין כדי לפטור מזונות שאוכל לקביעות סעודה). קעז קו"א ג (פירות בסעודה לעורר תאות מאכל א"צ לברך לפניהם). ריב, ב (יי"ש ששותה בתחלת הס. לעורר התאוה. יין באמצע הס.).

פסקי הסדור: תרכו ד"ה יש (בפדה"ב מברך על היין בתוך הס.). לוח ברה"נ ה, א-ב (כנ"ל קעז, א-ב). ה, ג-ד (כנ"ל קעז, ג-ד). ה, ה-ו (כנ"ל קעז, ה). ה, ז (כנ"ל קעד, א-ב). ה, ח-ט (כנ"ל קעד, ה). ה, י (יי"ש לעורר תאות האכילה א"צ לברך ולעכל צריך לברך). ה, יב (כנ"ל קעד, ט; קעז, ו-ז). ה, יג-טו (משקה או פרפראות שלפני הסעודה אם הוא לפתוח בני מעיים, או לקידוש, נפטר בבהמ"ז. ובדיעבד נפטר יין בכל אופן). ח, י (כנ"ל קסח, יד). סדר ברה"נ ב, י (כנ"ל קסח, יד). ד, א-ב (כנ"ל קעז, א-ב. פירות מבושלים שאוכלים למזון בתוך הס.). ד, ג-ט (כנ"ל לוח ברה"נ ה, ג-ט). ד, י (יי"ש לעכל צריך לברך, ובמדינות אלו שרגילים לשתותם תוך הסעודה א"צ לברך). ד, יא-ג (כנ"ל לוח ברה"נ ה, יג-טו).

ב: רמט קו"א ג (אם מיני מזונות גוררים תאות האכילה או משביעים. חילוק בין סמוך לס. ממש או לא. חילוק בין פת הבאה בכסנין שנאכלת לתענוג לסתם מזון מה' מינים). ערב, יג (יין קידוש מצרכי הס. ונפטר בבהמ"ז). ערב, יד (יין קידוש פוטר יין שבס.). רצט, יג (הבדלה שקודם ס. אם פוטרת היין שבס. ואימתי צריך לברך עליה ברכה אחרונה קודם הס.).

ג: תעג, ז (ברכת כוס שני שבליל הסדר פוטר יין שבתוך הסעודה, אא"כ הי' דעתו שלא לשתות).

עיי"ע סעודה. ראה גם לעיל אצל היסח הדעת ואצל הפסק (שיש חילוק בין אכילה סתם לסעודה).

קדימה

א: קסח, א (ק. פת שלמה, חטים ושעורין ושיפון). קסח, ב (כשרוצה לאכול רק מאחת אין בזה דין ק.). קסח, ה (ק. גדולה, נקיה, שעורים וכוסמין, חביב). קסח, ו (ק. פת ישראל). ריב, ח-ט (ק. הטפל לפני העיקר כשיש לו ב. מיוחדת. ואם העיקר חביב יקדים העיקר ויפטור הטפל).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ ג, א-ה (כנ"ל קסח, א-ה). ג, ו (חביב, שלם). ג, ז (בפה"ע לבפה"א ובפה"א לשהכל). ג, ח (ז' מינים לשאר פירות). ג, ט (בז' מינים, כל המקודם בפסוק). ג, י-יב (דבר שברכתו במ"מ לפירות). ג, יב (זית לשעורה ושבולת שועל ושיפון). ג, יג (תמרים לענבים. יין לזית). ג, יד (פת לכל הפירות, אפי' זית ויין). ג, טו (חביב היינו ברוב הפעמים או עתה). ג, טז (ק. היינו כששניהם לפניו). סדר ברה"נ י, א-ה (כנ"ל קסח, א-ה). י, ו-טז (כנ"ל לוח ברה"נ ג, ו-טז). יא, ז (בורא עצי בשמים לעשבי, ועשבי למיני).

ב: רמט, יא (כשחפץ לאכול אותו מאכל קודם הסעודה א"צ להקדים). רמט קו"א ג ד"ה ומיהו (כשהוא צורך הפת אין בו דין ק.). רמט קו"א ד ד"ה אין (קיל מדין ב. שאינה צריכה). שם ד"ה ואף (אם כל סיבת אכילתו היא בשביל הברכה אין בזה דין ק.). רצט, יד (הפת לפני היין, שמוקדם בפסוק).

ג: תעג, כו (אין דין ק. למרור בליל הסדר, שאינו חביב).

שהכל

א: קסח, י (כשאוכל מילוי של פת ממולאת במיני מתיקה). רב, ב (הגדל על האילן ואין נוטעים ע"ד לאכלו). רב, ד (פירות קטנים מרים אין לברך עליהם. מיתקן ב. ש.). רב, ו (נובלות וסופי ענבים ופירות שנשתנו לקלקול מברכים ש. וכן פת ותבשיל שנשתנו לקלקול). רב, ז (חומץ מסופי ענבים). רב, ח (גרעינים מרים שמיתקן). רב, י (מי פירות זיעה בעלמא וב. ש. חוץ מיין ושמן שנשתנו לעילויא. חומץ ב. ש.). רב, יא (ס' ש. או בפה"א או בפה"ע יברך ש.). רב, טז (פירות שאין דרכן לאכול חיין, או שנשתנו לגריעותא ע"י בישול). רב, יז (פירות שנימוחו בבישול או שנטחנו או נכתשו ביותר עד שאין תארם עליהם, ואין דרך אכילתן כן, ויש להם עילוי אחר. ואם אין להם עילוי אחר, או שיש להם עילוי אחר ולא נימוחו לגמרי – ב' דעות. פת ודייסת קטניות). רב, יט (פירות שלא נגמר בישולם והכשירם ע"י דבש ב. ש.). רב, כ (צוקר הבא מהקנים – ב' דעות, ומס' יברך ש.). רב, כד (כ"ד שמסופק מהו יברך ש. ואם לא למד ישאל חכם). רב קו"א ה (נובלות). רג, ג (תותים שאין ראוים לאכילה ומוצצין אותן וזורקים). רג, ו (בשמים ותבלין שאין דרכן לאכול אלא לתבל, ותקנם לאכילה). רד, א (דבר שאין גידולו מהארץ. כמהים ופטריות). רד, ב (דבר שנשתנה לקלקול מעט). רד, ג (כשנוטעים ע"מ לאכלו מבושל ואכלו חי. כשאין נוטעים אותו אלא ע"מ לאכול עיקר הפרי). רד, ד (דברים העשוים ליתן טעם בקדרה. פירות שבישלם לעשות שכר). רד, ה (עשבי השדה שאין נזרעים י"א לברך ש.). רד, ו (יין שטעמו חומץ). רד, ח (נתערב בו משקה עד שנפסד טעם היין). רד, ט (שמזגו במים ששה פעמים כמותו או שאין דרך בנ"א לשתותו במקום יין). רד, י-יא (שמרי יין או תמד מחרצנים או זגים שנעצרו בקורה, שנתן ג' מדות ויצא פחות מד', או שהוא פחות משיעור מזיגת היין באותו מקום). רד, יד (אוכל לרפואה דבר שאינו טעים ולא רע, י"א שמברך ש.). רד, יח (נהיה בקמ"ץ, בל' עבר). רה, א (פירות שניתנים בתבשיל לטעם, כשבישלם בפ"ע מברך ש.). רה, ב-ג (נשתנו לגריעותא ע"י בישול ותיקנו בדבש או בבשר מברך ברכתן, ואם נשתבחו ממילא ע"י בשר שבתבשיל מברך ש.). רה, ג-ד (ירקות וקטניות שדרך לאכלם מבושלים ואכלו חי מברך ש.). רה, ה (מי ירקות שסחטן). רו, א (ועל כולן אם בירך ש. יצא. ולכן בס' יברך ש.).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ א, ב (לשאר אוכלים ומשקים). א, ד (כנ"ל רו, א). א, ה (כנ"ל רב, כד). א, ח (דייסה רכה עד שראוי לשתיה). א, ט-י (פת דוחן. וס' מהו אורז ומהו דוחן). ט, א (פירות קטנים מרים שמיתקן). ט, ג (גרעינים מרים שמיתקן). ט, ו (עשבי השדה שאין נזרעים י"א לברך ש.). ט, ז (תותים שאין ראוים לאכילה ומוצצין אותן וזורקים). ט, ט (בשמים ותבלין שאין דרכן לאכול אלא לתבל, ותקנם לאכילה). ט, יא (פירות שניתנים בתבשיל לטעם, כשבישלם בפ"ע מברך ש.). ט, יג (דברים העשוים ליתן טעם בקדרה). ט, יד (משתנים לגריעותא ע"י בישול ונשתבחו ממילא ע"י בשר שבתבשיל). ט, טז-יח (ירקות וקטניות שדרך לאכלם מבושלים ואכלו חי). ט, כ (צוקר). י, א-ב (כנ"ל רד, א-ב). י, ג (שכר שעורים). י, ד-ו (כנ"ל רד, ו-ט). י, יא (מי פירות). י, כב-ה (כנ"ל רב, טז-יז). סדר ברה"נ א, ב (לשאר אוכלים ומשקים). א, ד (כנ"ל רו, א). א, ה (כנ"ל רב, כד). א, ט (דייסה רכה עד שראוי לשתיה). א, ט-י (פת דוחן. וס' מהו אורז ומהו דוחן).ו, א-ב (פירות קטנים מרים שמיתקן). ו, ג (גרעינים מרים שמיתקן). ו, ח (תותים שאין ראוים לאכילה ומוצצין אותן וזורקים). ו, ט (המוצץ פירות, חוץ מענבים). ו, י (נשתנו לגריעותא ע"י בישול). ו, יא (רגילים לאכלן רק מבושלים ואכלן חי). ו, יב (משתנים לגריעותא ע"י בישול ונשתבחו ממילא ע"י בשר שבתבשיל). ו, טו (אגוז רך ומר שתיקנו ע"י טיגון). ו, טז (צוקר). ו, כב (בשמים ותבלין שאין דרכן לאכול אלא לתבל, ותקנם לאכילה). ז, א-כד (כנ"ל לוח ברה"נ י, א-כה).

נכללו גם הדינים המשותפים לש. ובפה"א ובפה"א. ראה גם לעיל אצל מרק.

תערובת

א: קסח, ט-י (מין דגן אינו בטל בשאר מינים ומברכים במ"מ, ופוטר אף המילוי שאוכל אח"כ לבדו, משא"כ כשאוכל תחלה המילוי לבדו). קסח, יא (בשיעור קביעות סעודה המין דגן עיקר ומברכים בהמ"ז. ת. קמח תבואה בקטניות). קסח, כ (פירורי לחם שנתערב בקמח הרבה יש להסתפק עם נתבטל). קסח, כא (פת ששרה ביין או מזונות ביי"ש א"צ לברך עליהם). קעד קו"א ב (השורה פת ביי"ש אינו פוטר מה שישתה אח"כ). רב, י (שמן לרפואה שמעורב ברוב משקים שלא יזיק, השמן עיקר. ואם תאב למשקים המשקים עיקר. שמן רוב ואינו לרפואה ואין יכולים לשתותו בלא משקים, מה עיקר. וכן בחומץ שמעורב במי שלקות. שמן לרפואה עם פת שלא יזיק, השמן עיקר, וכשתאב לפת הפת עיקר). רב, יב (תבשיל מיני דגן או קטניות שנתבשל בשביל המרק ואוכלם ביחד, צריך לברך על כ"א מהם ביחוד). רב, יג (ת. משקה ומאכל שלא נתבשלו יחד, מברך על מה שהוא עיקר כוונתו, ואם כוונתו לשניהם מברך על שניהם ואין הולכים אחר הרוב). רב, יד (מרק של פרי ובשר, טעם הבשר שבמרק עיקר. מרק של תבשיל דגן עם בשר, טעם הדגן שבמרק עיקר). רב, יח (פירות שהוכשרו ע"י טיגון בדבש פרי עיקר). רב, כג (אגוז מושקט נוס עם שכר לרפואה המושקט עיקר. ואם תאב גם לשתות השכר, השכר עיקר וי"א שמברך על כ"א בפ"ע). רג, ה (כשהוכשר לאכילה ע"י דבש או צוקר הפרי עיקר). רד, ח (יין שנתערב בשכר תאנים הולכים אחר הרוב). רד, יב (זגין שנתנו עליהם תאנים לחזק כח היין יש להסתפק). רד, טז-יז (דבש שבישלו עם בשמים הדבש עיקר. ואם בישלו עם מיני מרקחת לאכול ממנה מעט לפרקים המרקחת עיקר. ואם הוא תבשיל מת. דבש ומינים אחרים הולכים אחר הרוב. ואם לא נתבשלו יחד ועומדים בעינם מברך על שניהם). ריב, א-ג (ת. שהב' בא להכשיר הא', או שהא' הוא הרוב, או שהא' הוא מין דגן, אפי' אינו מעורב אלא שהעיסה ממולאת בפירות, או שאוכל הב' כדי שהא' לא יזיק ואינו תאב לאכילת הפת, מברך על הא' בלבד, ואם תאב לפת מברך על הפת בלבד. וכן בפת או פת הבאה בכסנין שרויה ביי"ש או ביין). ריב, ג (יי"ש ששורה במאכל כדי שלא יזיק היי"ש ומתכוין לשניהם, ב' דעות). ריב, ד (פירר את הפת לתוך היי"ש, לשתיה ולא לאכילה, היי"ש עיקר). ריב, ה (ת. שאוכל אח"כ הטפל לבדו מברך עליו, ואם נאפו או נתבשלו יחד, או שגם אכילה זו היא בשביל העיקר, א"צ לברך). ריב, ז-ח (כשאוכל הטפל לפני העיקר יברך על הטפל, ואם ב. העיקר שהכל י"א שיברך על הטפל שהכל). ריב, ח-ט (אם העיקר חביב יברך עליו ויפטור הטפל, ובלא"ה עדיף לברך על הטפל תחלה, וירבה בב. הצריכות).

פסקי הסדור: לוח ברה"נ ב, ג-ו (פת או תבשיל קמח דגן מעורב בקמח קטניות, או אורז או מינים אחרים, כזית בכא"פ או פחות מכא"פ). ד, א (ת. שהב' בא להכשיר הא', או שהא' הוא הרוב מברך על הא'). ד, ב-ד (תבשיל שיש בה מעט מיני דגן שנותנים כדי להטעימו הדגן חשוב עיקר, משא"כ כשנותנים אותו רק לצבעו או לדבקו ואין מתכוונים לאכילת הדגן כלל, או שאין בו ממשות דגן רק טעם). ד, ה (עיסה שיש בה מילוי רב בשר ודגים או מיני פירות, הדגן עיקר, ופוטר אף המילוי שאוכל אח"כ לבדו, משא"כ כשאוכל תחלה המילוי לבדו). ד, ו-יד (כנ"ל ריב א-ט). ה, ז (האוכל מעט פת שלא יזיקו המים מברך שהכל). ח, ד (כנ"ל קסח, יא. אם יש בה כזית קמח בכא"פ). ט, ח (כשהוכשר לאכילה ע"י דבש או צוקר הפרי עיקר). י, י (כנ"ל רד, טז-יז). י, יא (שמן לרפואה שמעורב ברוב משקים שלא יזיק, השמן עיקר. ואם תאב למשקים המשקים עיקר). סדר ברה"נ ב, ז-ח (מין דגן אינו בטל). ג, א-ד (כנ"ל לוח ברה"נ ד, א-ד). ג, ו (פת קמח דגן מעורב בקמח קטניות פחות מכזית בכא"פ מברך המוציא). ג, ז (כנ"ל לוח ברה"נ ד, ה). ג, ח-יד (כנ"ל ריב, א-ח). ג, טו (העיקר חביב וברכתו שהכל, יברך עליו ויפטור הטפל. וי"ח). ו, יד (כשהוכשר לאכילה ע"י דבש או צוקר הפרי עיקר). ו, כ (אגוז מושקט נוס עם שכר לרפואה המושקט עיקר. ואם תאב גם לשתות השכר, השכר עיקר). ו, כא (כשהוכשר לאכילה ע"י דבש או צוקר הפרי עיקר). ז, י-יא (כנ"ל לוח ברה"נ י, י-יא). ח, ג-ה (פת קמח דגן מעורב בקמח קטניות כזית בכא"פ יברך בהמ"ז, וי"א – דוקא כשאוכל כל הפרס. פחות מכא"פ מעין ג', ויש מסתפקים. בקמח אורז, גם פחות מכבא"פ בהמ"ז).

ג: תמב קו"א ו-ח (תערובת קמח דגן בשאר מינים, קיי"ל שכזית בכדא"פ נתהפך ומברך בהמ"ז על כזית).

עיי"ע תערובת. ראה גם לעיל אצל מרק.