ברכות

הברכות הפרטיות מחולקות לקמן לכמה סוגים ולערכי משנה של כל ברכה ביחוד.

עיי"ע תפלה (ברכות).

א: ה, א (כוונת הב.). מו, ו (אין כח לתקן ב. אחר חתימת התלמוד). ס, ג (כל ב. שאין בה מלכות אינה ב.). צט, א (שיכור יכול לברך). קפא, א (אין מברכים על שמירה מסכנות). קפג, יד (כולם צריכים כוונה לכתחלה). קפה, ב (בכל לשון. אם צריך להבין כמו בבהמ"ז, או שיש בהם רק מצות קריאה. עיקר הב. ברוך ה' ומלכות וענין שמברך עליו). קפה, ג (אנוס לא הצריכוהו להרהר הב. מ"מ יהרהר ב. המצות ולא ברה"נ. חולה יהרהר גם ברה"נ). קפה, ה (שכור יכול לברך אף למ"ד שהכוונה מעכבת). קפח, יא (לא חלקו חכמים בב. אחת לאמר פעם כולה ופעם מקצתה). רו, ד (בכל לשון). רו, ה (לכתחלה ישמיע לאזניו). רו, ו (ליזהר מצואה וערוה כמו בק"ש. אשה יושבת ערומה ומברכת). רו, ז (אין לברך בגילוי ראש). ריד, א (כל ב. – הזכרת השם, וכל ב. הפותחת בברוך צ"ל מלכות, חוץ מב. ראשונה של י"ח ומעין ז'). ריד, ב (מלכות היינו מלך העולם דוקא. מלך העולם ובורא כו' מוסבים על ברוך כו'). רטו, ג (מד"ס אסור לברך ב. שא"צ וה"ז כאילו נשבע לשוא ואין עונים אחריו אמן). לוח ברה"נ ו, ג (כוונת הב.). סדר ברה"נ ט, ג (כוונת הב.).

ג: תעז, ט (נזכר קודם הזכרת השם בחתימה).

ד: תקכז קו"א א (יוצא י"ח אף שאינו מבין פירוש המילות).

ה: א, מד-ה (רק לכתחלה ישמיע לאזניו).

אין מעכבות

א: לא, ב. לג, ו. ס, ב. סו, יב.

ב: שסח, ד. רפד קו"א א. רצט קו"א ג.

ג: תקכז קו"א א. תקצג, ד.

ברכה לבטלה

א: ו, ד. ח קו"א ב. כה, כג (כ"מ שב. לבטלה יאמר בשכמל"ו). לב, לג. לד, ט (הסמיכוהו על לאו לא תשא). מו, י. מז, ג. נג, ב. עא, א. קח, א. קיט, ה. קכד, ו. קכח, מט. קסז, יב. קסח, יב. קסח, יד. קפח, י-יא. קפח, טו. קצ, ד. רו, יג (כנ"ל – כה, כג. ואם לא אמר עדיין אלהינו, יסיים למדני חוקיך). ריג, ד. רטו, ב (מותר ללמד תינוק הב.). לוח ברה"נ ו, י (כנ"ל רו, יג). סדר ברה"נ ט, י (כנ"ל רו, יג).

ב: רמט קו"א ד ד"ה ומיהו (דעתו שיביאו לו עוד ולא היו לפניו, למ"ד שנפטרים, אם בירך). רסג, י. רסג, יג-ד. רפב, ד. רצו, יט. רצז, ט.

ג: תלב קו"א א. תמו קו"א א. תנו, ג. תעז, ט. תפד, ד (כשמקריא אינו בקי מילה במילה אינה ב"ל). תפז, ג.

ד: תקפב, ב-ג. תקפב, ו. תקפט, ב. תקצד, א. תרכד, יא. תרמ, ב.

ה: א, יא.

ראה גם לקמן אצל ספק ברכות.

ברכה שאינה צריכה

א: כה, יג (ב' ב. על תפלין). עח, ב. צ, כה. קסח, יב. ריב, ח (לעולם ירבה בב. הצריכות וימעט בש"צ). ריג, ו-ז (כנ"ל). רטו, ג (אסורה מד"ס). רטו, ד (אסור לגרום בש"צ, כשנפטרים בב. המיוחדת להם). רטו, ה (אם להניח פירות לאחר בהמ"ז, כדי שיברך עליהם גם ב. אחרונה. בשבת ויו"ט להשלים ק' ב.). פסקי הסדור תריט. סדר ברה"נ ג, יד (כנ"ל – ריב, ח).

ב: רמט, יא (כשאוכל איזה מאכל לפני הסעודה כדי למלאות מאה ברכות. כשחפץ לאכול אותו מאכל לפני הסעודה מותר). רמט קו"א ד ד"ה אין (חמור מדין קדימת הב. בשניהם מותר כשחפץ לאכול אותו מאכל לפני הסעודה). שם ד"ה ומיהו (אם כל סיבת אכילתו היא בשביל הברכה אין בזה חשש בש"צ). שם ד"ה ועיין (כשמפסיק סעודת שבת שחרית ומברך כדי לקיים אח"כ סעודה ג' אין זו בש"צ. חילוק בין ברה"נ לב. המצות). שם ד"ה וטעמא (עניית אמן בין תפלה לתפלה ובין שחיטה לשחיטה). רעא, יב (כשמברך בהמ"ז כדי לקדש ולאכול מיד). רפב, ג (כשמוסיפין על מספר העולים לתורה). רצא, ג-ד (כשמפסיק סעודת שבת שחרית ומברך כדי לקיים סעודה ג' אין זו בש"צ, וי"א דהוי בש"צ). רצד, ז.

כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים לא יצא

א: נט, א (אם פתיחתה וחתימתה כתיקונה יצא). סו, יב (רק כששינה בפתיחה או בחתימה או בתיבות שפרטו שמעכבות). סח, א (רק במלים שיש בהם הקפדה). קיד, ח (כשטעה בחתימה או בנוסח הברכה או שאמר ברכה ארוכה במטבע קצר, משא"כ כששינה בפתיחת ברכה הסמוכה לחברתה שנחשב כמו אמצע ברכה). קיט, א (כשמוסיף בשמו"ע הברכות, יאמר תחלה עיקר מטבע שתקנו חכמים). קכד, ב (עניית ב"ה וב"ש ע"י השומעים). קפז, ד (עיקר המטבע בבהמ"ז). רטו, ב (המשנה, אין עונין אחריו אמן).

ג: תפז, א (לא הזכיר קדושת יו"ט בברכה אמצעית, או לא סיים מקדש ישראל והזמנים, ונזכר אחר ששהה כדי דבור, יחזור לראש הברכה). תפז, ב (התפלל של חול והזכיר יו"ט או אמר יעלה ויבוא, אין זה משנה ממטבע ויצא). תפז, ג (שבת ויו"ט שחתם ביו"ט בלבד או בשבת בלבד, ב' דעות).

להוציא אחרים

א: ו, ד (דוקא כשאין בקיאים). ו, ט (צריך דעת המברך והשומע). ח, יא (בב. המצות יכול להוציא אחרים כשמברך גם לעצמו או כשהשומע בור). מו, ג (מפני עמי הארץ מוציאים ב. השחר). מו, ח (כנ"ל). נה, כב (אפילו מחיצה אינה מפסקת). נט, ד (אפילו ביחיד, משא"כ ב. ק"ש ותפלה). סט, ב-ד (בפריסת שמע וקידוש, כשיצא מוציא רק לאינו בקי). קכד, א-ב (חזרת הש"ץ לאינו בקי). קסז, יד-טז (בברה"נ דוקא כשקבעו עצמם לאכול יחד. באורחים – כשהסיבו יחד. בני בית – נגררים. חבורה – כשהכינו מקום. עכשיו – כשהתיישבו בשלחן או מפה א'. שמש – אפי' הולך ובא. בשדה – הכנת מקום. הולכים או רוכבים – כשעמדו. בספינה – באמירת נאכל. בעגלה – ספק). קסז, יז (אם מועיל בדיעבד בלא"ה. טעם החילוק בין ב. הנהנין לב. המצות. כשקבעו יחד הם כגוף א'). קסז, יח (כשמועיל – ברוב עם הדרת מלך. הטעם שנהגו עכשיו שכ"א מברך לעצמו). קסז, כג (בב. המצות מי שיצא מוציא אינו בקי מטעם ערבות, משא"כ בברה"נ. בקידוש ומצה בליל א' דפסח מוציא אף מברה"נ שבו. בקטנים מוציא כדי לחנכם). קעד, יא (בתוך הסעודה אפשר שאין בית הבליעה פנוי לעניית אמן, ולכן יאמר סברי מרנן, ונתפשט המנהג לומר תמיד סברי מרנן). קפג, י (אם ע"י זימון יוציא את המסובים). קפו, ב (מי שאינו מחוייב אינו מוציא). קפו, ג (מחוייב מד"ס מוציא מחוייב מד"ס. קטן שמחוייב כדי להרגילו מתי מוציא הגדול). קפו, ד (בבהמ"ז אינו מוציא הבקי אלא ע"י זימון). קצ, ד (יכול להוציא קטן שהגיע לחנוך ולא לגדול הבקי. דבר הטעון כוס דינו כב. המצות ולא כברה"נ. בקידוש והבדלה יכול להוציא ברכת היין אף שאינו שותה, כי צריך לברך בשביל עצמו). קצב, א (בברה"נ אינו מוציא אחרים ע"י כשקבעו יחד, ובבהמ"ז אינו מוציא אחרים אלא ע"י זימון). קצג, א (ב' שאכלו כא' וא' אינו בקי יכול הב' להוציאו בבהמ"ז). קצז, ו (מה"ת בהמ"ז כב. המצות שיכול להוציא אחרים, ומד"ס דוקא מי שאכל הוא יברך. אכל כזית פחות מכדי שביעה אם יכול להוציא). קצט, ט (להוציא בבהמ"ז שמה"ת, אין סומכין על החזקה שהביא ב' שערות). ריג, א (בדברים שקובעים סעודה מוציא כשהסבו יחד, ועכשיו סגי כשישבו יחד. בדברים אין קובעים סעודה סגי כשישבו יחד וי"א דלא סגי אפילו הסבו יחד, אלא בתוך הסעודה. רגילים לקבוע גם על היין ושכר ומי דבש. בקידוש והבדלה מוציא אפילו לא קבעו יחד). ריג, ב (בב. אחרונה אינו מוציא אלא בבהמ"ז בזימון. ובדיעבד יוצא כשקבעו יחד. וכשאינו בקי – אף לכתחלה). ריג, ג (כשלא אכל אינו מוציא אף בדיעבד). ריג, ד (אינו יוצא אלא כשכיוונו שניהם ושמע כל הב. אפי' לא ענה אמן. ולדברי האומרים שמצות א"צ כוונה, אפילו לא כיוונו). ריג, ה (בב. הריח והאור שנהנים יחד מוציא אף שלא קבעו יחד, ובמוצ"ש שהיא כעין חובה – אפי' מריחים זה אחר זה). ריג, ו (בב. המצות אם רצו א' מברך לכולם, שברב עם הדרת מלך, ואם רצו כ"א מברך לעצמו, שמצוה בעצמו מבשלוחו ע"י שומע כעונה. כשכולם מקיימים המצוה ביחד טוב שא' יברך לכולם. בברה"נ כשנקבעו יחד והם כגוף אחד, א' יברך לכולם). ריג, ז (כשבין כולם נעשית מצוה אחת, א' יברך לכולם). סדר ברה"נ יב, כא (ברכת הטוב והמטיב).

ב: רסג קו"א ה ד"ה ומיהו (א' מברך לכולם משום ברב עם. במילה. בשחיטה). רסט, ג (אף שיצא י"ח קידוש יקדש בביתו להוציא אשתו וב"ב שאין יודעים לקדש). ערב קו"א ב (כשאינו שותה יין מחמת נדר ושותין המסובין, יכול להוציאם גם ב. היין מכמה טעמים, כיון שמוציאן בקידוש, לדעת האומרים שדבר הטעון כוס חייב בעצמו בב. היין, כי הטעימה היא גם בשביל המברך, כי רבים סוברים שיכול להוציא אף הבקי. מי שבקי בב. היין ואינו יודע לקדש. יכול להוציאו אף בב. היין). רעג, ו (כשמוציא אחרים שאין יודעים לקדש יכול להוציאם גם בב. היין, דהוי כב. המצות ולא כב. הנהנין). רעג, ט (מקדש בביתו ומוציא שכנו בתוך ביתו ששומע במקום סעודתו, ושניהם מכוונים, ואפילו הוא אינו יוצא בקידוש זה ושכניו אין יודעים לקדש). רפב, ה (קטן אינו מחויב בקרה"ת ואינו מוציא אחרים). רצו, יז (אף שיצא בביהכ"נ י"ח הבדלה יבדיל בביתו לב"ב הקטנים, אבל לא הגדולים שיכולים להבדיל בעצמם. נתכוין שלא לצאת בבהכ"נ). רצז, ז-ח (ב. בשמים היא ברה"נ ואינו יכול להוציא שאינו בקי. ב. היין של קידוש יכול להוציא. ב"ב שהגיעו לחנוך יכול להוציא). רצז, ט (אם יכול להוציא ב. מאורי האש לאינו בקי, ב' דעות). רצז קו"א ב (ביאור ב' הדעות. ב. ירקות בסדר של פסח). רחצ, כ (בנר הבדלה, א' יוציא כולם, דברוב עם הדרת מלך). שסו, יח (ב. העירוב, כשנעשה מעצמו אינו מברך כשמוציא אחרים).

ג: תפד, א-ד (ב. בפה"ג בקידוש ובכוס שני, ובפה"א והמוציא שבליל הסדר, כב. המצות, ולא כברה"נ שאינו יכול להוציא. בהמ"ז אינו יכול להוציא מד"ס, אלא יקרא עמהם מילה במילה). תפט, א (כוונה השומע והמשמיע. בספירת העומר, ב' דעות. ב. ספה"ע יכול לשמוע מהש"ץ אף אם יודע לברך).

ד: תקכז קו"א ב (כשבעה"ב מצוה לאחרים לעשות עירוב תבשילין, אם יברכו). תקפה, ה (כשהשומע שופר יודע לברך לא יברך לו מי שכבר יצא י"ח). תקפה, ח (לא יכל להשלים יתקע אחר תחתיו, ואם כבר שמע הברכות, או שכבר יצא י"ח ש. בבהכ"נ אחר, לא יברך). תקצד, א (אף שבר"ה הש"ץ מוציא הבקי, היחיד אינו מוציא חברו, אפי' כשמתפלל גם לעצמו). תריט, ח (שהחיינו ביוה"כ, ברכת הלל ולולב שבבהכ"נ, יברך כ"א לעצמו, ויענה אמן אחר ברכת הש"ץ).

ה: א, מו (דוקא כשכיוונו להוציא ולצאת. בב. השחיטה והנהנין אינו מוציא אא"כ מברך גם לעצמו).

עיי"ע אמן. שומע כעונה. תפלה (חזרת הש"ץ).

מאה ברכות בכל יום

א: מו, א (שתיקן דוד כשמתו מאה בכל יום. חשבון מבב"י ובשבת וביוה"כ). רטו, ד-ה (אין להשלימם אלא בב. הצריכות, ואף בשבת שחסרו ב.). סדר ברה"נ ג, טו (השלמתם בשבת ויו"ט).

ב: רמט, יא (אין להשלימם אלא בב. הצריכות). רמט קו"א ד ד"ה וא"כ (הכרח גמור מדינא דגמרא). רפד, ז (בקרה"ת ומפטיר יכוונו לברכות ויעלו למ"ב). רצ, א (בשבת להרבות בפירות ומגדים ומיני ריח).

ד: תריב, ז (ביוה"כ למלאות בברכת הריח).

מלכות, הזכרת

עיי"ע דוד המלך.

א: ס, ג (כל ברכה שאין בה מ. אינה ברכה). קיח, א (רק בברכת השיבנו). קפח, ג (בבונה ירושלים שנזכר מ. בית דוד אין להזכיר מ. שמים). קפט, א (בברכה ד' אומרים ג' מ.). ריד, א-ב.

ספק ברכות

א: ו, ח (המפיל ואלהי נשמה כשקם באמצע הלילה, בלא פתיחה וחתימה). כה, כג (כשנוהגים לאמרו, יאמר אחריו בשכמל"ו). מו, י (לא לחתום בשם). סז, א (ס. אם קרא ב. ק"ש לא יחזור, ס. אם קרא ק"ש יחזור ויקרא בברכותיה). קח, יח (בתפלה א"א ס"ב להקל). קי, ח (לא יחתום בברוך). קכז, א (בלא הזכרת השם). קסז, יב (ס. ד"ס להקל וס. ב. לבטלה). קסח, יב (ס. אינו מברך המוציא אלא במ"מ, ואינה ב. לבטלה ואינו נושא ש"ש לשוא או לשקר). קסח קו"א ח. קפד, ב (שבע וס. אם בירך בהמ"ז, יברך גם ברכה ד'). פסקי הסדור תרכד ד"ה צריך (בלי הזכרת השם). סדר נט"י לסעודה יז (בלא שם ומלכות). סדר ברה"נ יא, יג (בלא שם ומלכות). יא, טז. יב, ו. יב, ח. יג, ב. יג, ד. יג, יז.

ב: רצט, טז-יז (בלא שם ומלכות).

ג: תלב, ה (בלא שם ומלכות). תפט, כד-ה (ס. בספה"ע לא יברך, אא"כ יש ס"ס להחמיר להצריך ב.).

ד: תקפה, ו (ס. אם שמע קול שופר, לא יברך).

ספק ברכות להקל – לא צויין, לרוב המצאו. ראה גם לעיל אצל ברכה לבטלה.

פותחת בברוך וחותמת בברוך

א: ו, ו (חוץ מב. הסמוכה לחברתה וברכת הודאה). מו, ב (ב. המעביר כו'). מז, ה (הסמוכה לברכה קצרה. כשאינה סמוכה לעולם. ברכת והערב, אשר בחר בנו, והבדלה). נד, א (ישתבח אינה פותחת, כי סמוכה לברוך שאמר). ס, א (ב. אהבת עולם סמוכה ליוצר). ס, ג (גם כשקורא אהבת עולם בפ"ע). סח, א (כשמשנה לא יצא). קי, ז (תפלת הדרך שאינה פותחת בברוך יסמיכנה לברכה). קיד, א (ברכות שמו"ע סמוכות לראשונה). קפח, ט (כשאינה סמוכה אלא באקראי פותחת בברוך. ג' ב. חשובות כאחת). קפח, יא (בקידוש פותחת בברוך כי לא תמיד היא סמוכה לברכת היין). קפט, א-ב (ברכה ד' של בהמ"ז פותחת בברוך ואינה חותמת בברוך). רז, א (בורא נפשות – ב' דעות אם חותמת בברוך, ולכן חותם בלא שם ומלכות).

פתיחה וחתימה בברכה ארוכה

א: מו, ב (ח. מעין פ.). נט, ו (סמוך לח. מעין פ. וח.). סו, יב (כנ"ל). קיד, ח (כנ"ל). קפח, ד (ח. מעין פ. רחמים ונחמה).