בית הכסא

עיי"ע בית המרחץ. צואה. תפלין (קדושתן).

א: ב מהדו"ב, א (צניעות). ג מהדו"ב, א-ה (כנ"ל). ג מהדו"ב, ו-ז (לא יהי' אחוריו כלפי שכינה במערב ולא כלפי ירושלים. חילוק בין מקום מגולה למחיצות). ג מהדו"ב, ח (לא יפנה בחוזק ולא יקנח בחרס שאינו חלק. לרחוץ פי הטבעת). ג מהדו"ב, ט (קינוח בשמאל ולא באצבע אמצעית) ב מהדו"ק, ח (יפנה קודם תפלה. לפנות בוקר וערב. נקיות מביא לידי קדושה). ג מהדו"ק, א (אמירת התכבדו מכובדים כו'). ג מהדו"ק, ב (צניעות). ג מהדו"ק, ג (לא למשמש פי הטבעת בצרור אחר שישב). ג מהדו"ק, ז (פניו לדרום או לצפון). ג מהדו"ק, ח (כשיש מחיצה). ג מהדו"ק, יא (כשמטיל מים מהצופים ולפנים יחזיר פניו מכלפי הקודש). ג מהדו"ק יב (במקום מגולה צריך להתרחק). ג מהדו"ק, יג (לא יפנה במהרה ולא ידחוק יותר מדאי). ג מהדו"ק, יד-טו (קינוח בשמאל ולא באצבע אמצעית). ג מהדו"ק, טז (קינוח בחרס חלק ואינו חלק. עשבים חדים. דבר שהאור שולטת בו בה"כ בשדה ושלנו). ג מהדו"ק, יז (בצרור שקינח חברו). ג מהדו"ק, כ (שלא ישארו ניצוצי מי רגלים על רגליו). ג מהדו"ק, כה (טוב שירחץ במים). ד מהדו"ק, יח (היוצא צריך נט"י). מג, א-ו (מתי מותר להכניס לשם תפילין, על ראשו, בידו, בבגדו, בכיסו. ס"ת ושאר ספרים. הנכנס שלא לעשות צרכיו). פג, א (אסור לקרוא ק"ש כנגד מחיצות מיוחדות לבה"כ, כמו בפני צואה, אפילו פינה הצואה ומחיצותיו גבוהות י"ט). פג, ב (הזמינו לבה"כ). פג, ד (בה"כ בחפירה כמדרון מותר. ואם רגילים להשתין שם אסור. והמחיצות מותרות). פג, ה (ספסל נקוב כבה"כ). פה, א-ג (במבואות המטונפות, שהוא מקום צואה או מי רגלים או בה"כ או בית המרחץ, אסור ק"ש וד"ת בדבור או בהרהור, אלא יחשוב חשבונות או ציורים. דברי חול בלה"ק. כינויים. ז' שמות שאין נמחקין בלשון חול). פז, א-ג (גרף של רעי ועביט של מי רגלים מגולים, של חרס או עץ, דינם כבה"כ, ואין רביעית מים מועיל. ואם הם של מתכת או זכוכית ורחוצים מותר). פסקי הסדור תרז ד"ה צריך (צניעות). תרח ד"ה הנפנה (כנ"ל ג מהדו"ב, ה-ז). תרח ד"ה הקינוח (באבנים קטנים וגדולים. כשהצואה נשארת בעומק. מדת חסידות לרחוץ). תרח ד"ה ומי (כנ"ל ג מהדו"ב, ט).

ב: שיב, א-ב (התירו לטלטל אבנים לבה"כ, לקבוע כמלא היד, ולשאינו קבוע כשיעור ראש בוכנא). שיב, ג (בה"כ שבביתו). שיב, ח (לא לקנח בחרס שלא ינתק שיני כרכשתא, ולחוש לכשפים. בזה"ז אין חוששים לכשפים). שנה, י-יב (בה"כ שע"פ המים או שבולטת חוץ לחומת העיר, מתי מותר ליפנות בו בשבת). שעו, ד (בה"כ שבין ב' בתים, מתי אוסרים זע"ז ליפנות בו בשבת).

ג: תמה, ה (השלכת חמץ לבה"כ). תמו, ה-ו (כנ"ל).

ה: קצ, כב (כתם שנמצא על בנין בה"כ). ת"ת ג, ח (ליכנס לבה"כ מתוך פלפול והלכה).

ו: נזקי ממון יז (העושה בה"כ קבוע בחצרו, שלא יגיע ריח לחברו).