בישול

נכללו כאן גם פרטי מלאכת בישול בשבת. עיי"ע אפיה. בישולי נכרים. ברכת הנהנין (בורא מיני מזונות). חמי טבריה. טיגון. מלאכות שבת (שהיה וחזרה; הטמנה). צליה. תערובת (בישול).

ב: רנג, יח (נתבשל כל צרכו). רנז, ח (טמונה על הכירה ולא נתבשלה כל צרכה אסור להוסיף על הכיסוי בשבת שממהר הב.). רנז קו"א ג ד"ה ובלאו (אסור לתת צונן על מיחם שיכול לחממו עד שהיד סולדת בו). רנט, ח (סתימת התנור. גורם למהר בישולם). שא, נח (ניגוב בגד שרוי במים סמוך לאש). שיח, א (המ. בשבת במזיד אסור לו עולמית, גם הקדרה, ולאחרים במוצ"ש מיד. בשוגג – מותר גם לו במוצ"ש מיד). שיח, ז (מאבות מלאכות, שהיו מבשלים סממנים במשכן. טיגון ואפיה וצליה בכלל ב. מתיך מתכת או עד שנעשית גחלת. ממסמס שעוה או שהקשה גוף רך באור. מניח כלי אדמה עד שנעשה חרס. מ. בתולדת האור עד כמאכל בן דרוסאי. בחמה מותר, אבל בתולדת החמה אסור גזירה משום תולדת האור). שיח, ח (חמי טבריה כתולדת חמה). שיח, י (אפי' נתבשל כבר כמאכל בן דרוסאי ומגיס לקרב ב.). שיח, יד-טז (מותר להניח ע"ג קדרה חמה טמונה או ע"ג האש, כלי עם דבר שהיס"ב ועדיין לא נתבשל כל צרכו כדי להעמיד חומו, או דבר לח שנתבשל ולא נצטנן לגמרי, או יבש אפי' נצטנן לגמרי, כדי שיתחמם עד שהיס"ב). שיח, כד (מותר להעמיד קיתון משקים, וכל דבר שיש בו ב. כנגד המדורה להפיג צינתן במקום שאין יכול להתחמם עד שהיס"ב שמא ישכחם. פירות שא"צ ב. אם נתבשלו חייב). שיח, כט (וכן דין הנותן צונן על המיחם). שיח, לא (אסור לטוח שמן ושום ע"ג הצלי שהיס"ב). שכא, ג (אסור לעשות מי מלח מרובים לכבוש להתקיים, רק לצורך סעודה א' וסמוך לה ופחות מב' שליש מלח). מהדו"ב תתעו (אסור לתת צונן על מיחם שיכול לחממו עד שהיד סולדת בו). תתפג ד"ה והנה (מותר להפשיר בשבת מים לשתיה).

ג: תמז, ד (נפל על חתיכת בשר שמקצתה בתוך הרוטב). תסא, יד (מבטל טעם המצה).

ד: תרמח, כה (אתרוג מבושל פסול).

בישול אחר אפיה וצליה

ב: שיח, יב (ב' דעות. ובדיעבד יש להתיר).

בישול אחר בישול

ב: רנג, יד (כשמבושלת כל צרכה אין בא"ב). רנג, יח (ביבש אין בא"ב אפי' נצטנן לגמרי). רנג, יט (בחמה קצת – אפי' בלח). רנג, כה (ב' דעות). רנג קו"א יא ד"ה וסעיף (מותר לערות מכ"ר לתוך קדרה שבה תבשיל שנתבשל בקדרה אחרת ולא נצטנן לגמרי). שיח, ט (י"א שיש בא"ב כ"ז שאין היד סולדת בו, וי"א שאפי' נצטנן לגמרי, ונהגו להקל כשעדיין ראוי לאכול מחמת חמימותו). שיח, יא (ביבש אין בא"ב, אפי' לשרותו כדי שימוח). שיח, יח (מלח שלנו אין בא"ב, אפי' נימוח. והמחמיר תע"ב). שיח, כז (שומן קרוש שנימוח הוא יבש שנימוח שאין בו בא"ב, אבל קדרה שקרש שמנוניתה יש בו בא"ב). שיח, לא (שומן שנקרש אין בה משום ב.). פסקי הסדור תתקג ד"ה אף (יבש שנמחה יש בו בא"ב. בשר שמתחמם מוהל הנמחה ממנו. שפיכה מכלי ראשון על צוקר. מלח שנתבשל תחלה וחוזר ונמחה בכלי שני).

גוש

ב: רנג קו"א יא ד"ה הנה (דעת הרש"ל וש"ך - ג. הוי ככלי ראשון).

כלי ראשון

ב: שיח, יא (שריית יבש שלא נתבשל בכ"ר חייב). שיח, יז (כ"ר שהעבירוהו מעל האור מבשל תבלין. אינו מבשל בשר שור אבל מבשל הלחלוחית שבו. מלח, ב' דעות). שיח, יט (מתוך שעומד על האור דפנותיו חמין ומחזיק חומו כ"ז שהיס"ב). שיח, כא (מיחם שפינה ממנו מים חמים אסור ליתן לתוכו מים צוננים מועטים שיכולים להתחמם עד שהיס"ב). שיח, כב (וכן אסור ליתן צוננם מועטים לתוך חמין שבכ"ר, אבל נותן לתוכן צוננין מרובין שיפיגו צינתם). שיח, כג (וכן אסור להעמיד בתוכו, או באמבטי שהומשכו לתוכו חמי טבריה, קיתון צוננים להפיג צינתו, שמא ישהה עד שהיס"ב). מהדו"ב תתפד ד"ה והנה (אם נקרא מוסיף הבל. חמי טבריה).

ג: תנא, יד (לענין הגעלה. אפי' אינו עומד על האש. מעלה רתיחה). תנא, כה (כנ"ל). תנא, כח (הכניס כלי ריקן לכ"ר ולא שהה שם עד שהעלו רתיחה, יש להסתפק אם דינו ככ"ר).

עיי"ע הגעלה (נאסר בכ"ר).

כלי שני

א: קסח, יט (אינו מבשל). קסח קו"א ח (לענין שבת מחמירים מחסרון ידיעה, משא"כ לענין ספק ברכות). לוח ברה"נ ח, טו (אינו מבשל). סדר ברה"נ ב, יד (אינו מבשל).

ב: רנז קו"א ב ד"ה וכן משמע בהדיא מלשון (הטמנה בכ"ש שרי). שיח, יא (אם מותר לשרות בכ"ש, ב' דעות. תבלין מותר. בצל יש מי שמסתפק). שיח, יב (יש מסתפק בלחם ושא"ד חוץ מתבלין ומים ושמן ושאר משקים). שיח, יז (אם כ"ש מבשל מלח, ב' דעות). שיח, יט (אף למ"ד שמבליע ומפליט, מ"מ אינו מבשל את התבלין). שיח, כ (מי אמבטי כ"ש מן הסתם חמין מאד ואסור לערות לתוכה מים צוננים). שיח, כב (אבל מותר לערותן לתוך מים חמין שבכ"ש). שיח, כג (וכן מותר להעמיד קיתון צוננים בתוך כ"ש).

ג: תסא, יד (יש מסתפקין אם הפת מתבשלת בכ"ש). תסז, לב (אוסר בפסח). תסז, מד (כנ"ל).

מגיס

ב: רנב, ב (בקדרה רותחת שלא נתבשלה כל צרכה). שיח, י (אפי' נתבשל כבר כמאכל בן דרוסאי ומ. לקרב ב.). שיח, ל (יש מחמירין אפי' נתבשל כל צרכו, אבל להוציא בכף אין להחמיר. ובצמר שביורה אסור אע"פ שקלט העין).

עירוי מכלי ראשון

א: קסח, יח (אם מבשל ככלי ראשון). סדר ברה"נ ב, יד (ספק אם הוא ככלי ראשון).

ב: שיח, יט (מבשל כדי קליפה). שיח, כ (כשמערה למים צוננים מתערבים ואין מבשלים ותחתונים גוברים ומצננים. אסור ליתן חתיכת בשר חם לרוטב צונן).

עיי"ע הכשר כלים (עירוי).

עירוי מכלי שני

ב: שיח, יא (מותר בשבת, חוץ מדבר שא"צ אלא ב. מעט או קשה או מלוח הרבה, ואין ראוים לאכילה כ"א ע"י הדחה בחמין, חייב משום מבשל).

ג: תנא, לד (י"א שעמ"ש ושלישי ורביעי אף שאינו מבשל מבליע, ובפסח יש לנהוג כמותם).

ד: תקכז, יב (קולייס האיספנין שמדיחין במים חמין ועי"כ ראוים לאכלן).

שלוק

ד: תקכז, יב (מבושל יותר מדאי).