אסמכתא

מהתורה

א: לד, ט (ברכה לבטלה). קסח קו"א א (ג' ברכות בבהמ"ז).

ב: רמב קו"א א (לקדשו, להרמב"ם). רמג (אמירה לנכרי). רעא קו"א ב (לחם משנה. דבר שיש לו א. חמיר טפי).

ג: תפד, ג (מי שאכל יברך). תפט, ד (ספה"ע מעומד).

ה: יח, הקדמה (להראות סכין לחכם). קפד, ה (וסתות). ת"ת ג קו"א א ד"ה ואפילו (א"ת ושננתם אלא ושלשתם. שוכח ד"ת להרמב"ם).

ו: עוב"ד וצעב"ח קו"א ג (אסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו). גזלה קו"א ב.

קנין

ג: תמ קו"א ב (בדינינו לא קניא). תמא, ד (פירושו. במשכון, כשלא אמר מעכשיו). תמא, ה (כשהוא כדי חובו). תמא, יג (נכרי לישראל קונה בדיניהם וזכה אף בדינינו). תמא, טז (מעכשיו מועיל רק במשכון ולא במתנה). תמא קו"א א (רוב הפוסקים, שכדי חובו אין בו א.).

ה: רבית מו (בקנס. קנו בב"ד חשוב. כתבו בשטר שקנו בב"ד חשוב).

ו: הלואה כד (הלוה על המשכון ע"מ שאם לא יפדנו לזמן פלוני יהי' שלו, אמר מעכשיו קנה, לא אמר מעכשיו, ב' דעות אי הוי א.). עדות יב (קנין שיש בו א. מועיל כשקנו בב"ד חשוב, או שקבל בחרם או שבועה, או שצוה לעדים לכתוב שקנו בב"ד חשוב או בחרם או שבועה, או שצוה לעדים לכתוב סתם ונהגו במדינה לכתוב כן בכל שטרי קנין). טז (החרם שכותבים בתנאים ראשונים הוא לסלק דין א. מהקנס לד"ה). מב-ה (כשנותן לשליש ליתנו ע"פ תנאי, לפעמים יש בו א. אא"כ קנו בב"ד חשוב, משא"כ מלוה הנותן שטרו לשליש להאריך זמן הפירעון אין בו א. וזכה הלוה שמוחזק במעותיו. וצריך השליש להיות בקי בדיני א.). גזלה לא (המשחק בקוביא, אם לא השליש המעות רשאי לחזור בו, אא"כ התחייב לצדקה).