אמת

א: קכד, ט (אמן שלאחר ברכה). קנו, ב (מותר לשנות מפני השלום – רק על דברים שעברו).

ד: תקצא, יג (התורה נק' א.).

ו: הלואה כח.

דובר אמת בלבבו

א: קנו, ב (בדבר שבינו לחברו, אבל דברי עצמו שאין בהם סרך מצוה א"צ לקיים).

ו: מכירה א (כשגמר למכור או לקנות בסכום זה, או לעשות טובה לחברו, משא"כ צרכי עצמו שאין בהם סרך מצוה).

הן שלך צדק

א: קנו, ב (קיים דבריך. המחליף דבורו כאילו עע"ז).

ו: מכירה ב (לא יהא בדעתו לשנות, א' בפה וא' בלב אסור מה"ת).

מחוסר אמנה

ו: מכירה א-ג (כשאינו עומד בדבורו, במקח, או מתנה מועטת, או רבים אפי' במתנה מרובה). ו (כששולח מעות לחברו וחוזר בו).