איסורי הנאה

עיי"ע אמירה לנכרי (עושה מעצמו, איסור ההנאה). חמץ. מוקצה (הנאה). עבודה זרה.

ג: תמא, יא (משתכר מא"ה). תמג, י (כנ"ל). תמה, ז (אין טעונין שריפה, רק נותר). תמז קו"א ב (אסור להאכילו לנכרי ולבהמת הפקר). תנ, ה-טו (אסור להשתכר מא"נ של נכרי, ובדיעבד מותר).

ד: תקז קו"א ד (בישל ואפה ואבוקה כנגדו הוי איסור בעין, כ"ש להתחמם כנגדו). שם ד"ה כתב (אם חזותא מילתא לאסוה"נ).

בעלות

ג: תלה קו"א ב (בעלות. ירושה).

עיי"ע חמץ (בעלות).

חליפין

ג: תמג, ט (רק באיסור ע"ז אסור מה"ת, משא"כ ערלה כלאי הכרם בשר בחלב וחמץ). תמג, י (מד"ס אסור). תמג קו"א ג (קיי"ל שאין חילוק בין מעות לכסות וכלים, כ"א בין חליפין שאסרו לבין חליפי חליפין שמותר).

עיי"ע חמץ (חליפין).

פדיון וזריקה לים, או מכירה לנכרי חוץ מדמי איסור שבו

ג: תמב קו"א ב (מועיל בחמץ שעעה"פ אבל לא בפסח, בסתם יינם ולא ביי"נ). תמז, א-ב (מ. מועלת ביבש ביבש אף בחמץ, פ. מועלת רק בתערובת ע"ז). תמז קו"א ב-ג (לח בלח בשאינו מינו, מותר למכרו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו, ביי"נ ובשאר איסורים, אבל לא בחמץ).

עיי"ע חמץ (פדיון).

שור הנסקל

ג: תלה קו"א ב (כשהוזמו עדיו מועיל יאוש למפרע).