איסור והיתר

עיי"ע תערובת.

הפסד מרובה

ב: רסו, כ (במציאה שירא שיקדמנו אחר אין מתירין מטעם הפ"מ). רסו קו"א ב ד"ה אבל באמת (כמה מיני ה.). שז, יב (צורך גדול שלא שייך בו ה.).

ג: תסז, נא (חתיכה גדולה לעני, מניעת שמחת יו"ט). תסז, סד (אם יכול להשהותן אחה"פ או למכור לנכרי ולא יהי' הפ"מ אין להקל).

חמור וקל

א: קסח, ו (פת נכרים א. קל). קעח, ו (אין עוברים על א. קל של דבריהם משום מצוה).

ב: רסא, ב (קנין בשבת חמור משאר שבותים שאיסורו מדברי קבלה). רסו, ז (העברה ד"א חמורה מנתינה לנכרי). רסו קו"א ב ד"ה והא (אין להתיר האסור מחשש שיבוא לאיסור חמור). רסו קו"א ו (העברה פחות פחות מד"א חמורה ממוקצה). ערה קו"א ב (אפי' אם משאצ"ל היא מד"ס, חמורה משאר שבותים). שו, כט (אין מלאכת שבת נדחית מפני ע"ז, רק מפני פקו"נ, או להציל שלא יחלל שבתות הרבה, או להציל רבים מעבירה). שיא, ב (מוטב להרבות באיסור א' מלדחות ב' איסורים). שכח, טז (בחולה שיב"ס, כשנידחתה השבת בהבערה ובישול ידחה בשחיטה ולא יאכל נבלה). שכח, יח (אמדוהו לב' גרוגרות, יכרות עוקץ שיש בו ג' ולא ב' עוקצים שבכ"א א', שממעט בתלישה. ואם יש ב' בעוקץ אחד יכרות אותו, שממעט בשיעור).

ג: תמב קו"א ב (חמץ שעעה"פ קיל מסתם יינם).

ד: תריח, טז-יז (אחזו בולמוס מאכילין אותו הקל תחלה. שחיטה ביוה"כ ואכילת נבלה).

ה: ב קו"א יג (החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות. מעשרות חמורים משביעית). קפה, ט (חמאה של נכרים קל משאר איסורי דרבנן).

למי שנעשה בשבילו

ב: רנג, כד (כשנאסר רק למי שהוחזר בשבילו, גם בני ביתו בכלל). שכה, יב (כשנאסר רק למי שהובא בשבילו, והובאו ב' דברים לב' אנשים, אסורים להחליף).

עיי"ע אנשי ביתו.

לצורך אורחים

ב: שז, כג (דוקא באורחים מעיר אחרת, ולא בסעודת מרעים של בני עירו). שכה, יג. שלג, א (לפנות אוצר תבואה להושיב א.). שלג, ד-ה. שלג, ו (כל מקום שהתירו לצורך מצוה התירו לצורך א. מעיר אחרת).

ד: תקי, כ (כשהאורחים מאותה עיר אין כאן מצות הכנסת אורחים). תקטו, א (דוקא אורחים מעיר אחרת. אף הוא עצמו אוכל עמהם).

עיי"ע אמירה לנכרים (במקום מצוה). מלאכת שבת (במקום מצוה). סעודה (סעודת מצוה).