אותיות

עיי"ע כתיבה. שיעורי תורה (אותיות). מלאכות שבת (כותב). תגין. תפלין (כתיבתן).

רשימת האותיות וכתיבתן שבסי' לו ס"ב, לא נסמנה לקמן, מלבד האותיות שנתבארו שלא במקומן.

א: לב, כ (כשנפסקה אות ו או ז או ן בודקים בקריאת התינוק אם מכיר האות. כשנכתבה מתחלה קצרה). לב, כא (כשהאות אינה כהלכתה מועלת קריאת התינוק רק לענין לתקנן ונחשב כסדרן). לב, כז (כשהאות אינה כתיקונה אין קריאת התינוק מועלת). לו, א (דקדוק כתיבתן). לו, ב (תמונת הא.). לו, ב [ג] (שעטנ"ז ג"ץ, אם יהיו כמו ו או ז. להסמיך ראשי האותיות). לו, ב [ט] (שעטנ"ז ג"ץ, ראש שמאל כמו ו או ז. ראש ימין עגול או פניו למע', שלא יהי' ראוי להושיב עליו תג). לו, ב [ך] (כל הפשוטות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות). לו, ג (כשאין נוגעות ומדובקות אין קריאת התינוק מועלת). לו, ד (כשיש ספק אם צורת הא. עליה מראין לתינוק).

א

א: לב, כו (יו"ד עליונה נוגעת רק בעוקצה הימני).

ד

א: לב, ב (כתיבת ד של אחד). לב, י (שיעור אורך הרגל).

ה

א: לב, יט (שיעור אורך רגל ימנית ושמאלית). לב, לז (אם המשיכה ורגלה אינה בסופה).

י

א: לו, ב [א] (ג' עוקצים).

ך

א: לב, כה (ארוכה כפלים כגגה).

נ

א: לב, לו (כשהאריך האות למטה, ולא מילא למעלה באות י, ספק אם חשוב כב' תיבות. כשהוארך למטה יותר מדאי יש להראות לתינוק. וכן באות צ).

צ

א: לב, לו (כנ"ל – באות נ). לו, ב [ג] (כשסמוכה לכ"ף פשוטה יעקם צואר הצ' לקרב הראשים).

ר

א: לב, יט (שיעור אורך הרגל).

שעטנ"ז ג"ץ

א: לו, ב [ט]. לו, ה.

ב: שמ, ח.